יאשה מונק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאשה מונק
Yascha Mounk
לידה 6 באוקטובר 1982 (בן 41)
מינכן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט מייקל סנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין מדע המדינה, מדע המדינה והממשל, פופוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר מדע המדינה, היסטוריון, עיתונאי, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
yaschamounk.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאשה בנימין מונק (בגרמנית: Yascha Benjamin Mounk; נולד ב-10 ביוני 1982) הוא פילוסוף-פוליטי וחוקר מדע המדינה גרמני-יהודי אזרח ארצות הברית, פרופסור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונק בשנת 2017

מונק נולד וגדל במינכן. אמו הייתה יהודייה וסוציאליסטית שנאלצה לעזוב את פולין בשנת 1969 עקב גילויי אנטישמיות. מונק כתב שרוב בני משפחתו מצד אמו של המשפחה נהרגו בשואה.[1] מונק העיד שהוא הרגיש כמו זר בגרמניה, ולמרות שגרמנית היא שפת האם שלו, הוא מעולם לא הרגיש "גרמני אמיתי" בקרב עמיתיו.[2] מונק סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג', שם הוא היה חבר טריניטי קולג'. הוא קיבל אז דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד עבור עבודת דוקטורט בהנחיית הפילוסוף היהודי-אמריקאי מייקל סנדל בנושא "עידן האחריות: על תפקיד הבחירה, המזל והאחריות האישית בפוליטיקה ובפילוסופיה העכשווית" שפורסמה גם כספר בהוצאת הארוורד. מונק נשאר בארצות הברית כמרצה לממשל, ונבחר לעמית בכיר בתוכנית הרפורמה הפוליטית במכון המחקר אמריקה החדשה. מונק הפך לאזרח אמריקאי בשנת 2017.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מנהל של צוות חידוש המרכז במכון טוני בלייר לשינוי גלובלי. כמו עיתונאי עצמאי, הוא כתב עבור "הניו יורק טיימס", "וול סטריט ג'ורנל", "Foreign Affairs", "האטלנטיק", ו"סלייט". הוא מנהל פודקאסט בשם "The Good Fight".

ביולי 2020, הוא ייסד המגזים המקוון "Persuasion" (אנ') המוקדש להגנה על ערכי החברות החופשיות.[4]

השקפות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונק הוא אוחז בתפיסת עולם דמוקרטית ליברלית. מונק הצטרף בנערותו למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD). ב-2015 הוא התפטר מהמפלגה, ופרסם מכתב פתוח לנשיא דאז זיגמר גבריאל. הוא ציין את חוסר העזרה שלו מהמוסדות הגרמנים לטיפול בפליטים, הגישה הפסיבית של מנהיגי הSPD למשבר סיפוח חצי האי קרים ב-2014 ויחס המפלגה בנוגע למדיניות גרמניה-יוון, שהוא כינה "בגידה בחלום הסוציאל-דמוקרטי של אירופה המאוחדת".[5][6]

בראיון בפברואר 2018 שפורסם ב-"Süddeutsche Zeitung", מונק הצהיר שהוא שינה את עמדתו על לאומיות. בתחילה הוא ראה בכך שריד מהעבר שיש להתגבר עליו, אך כעת הוא דוגל ב "לאומיות מכילה" כדי למנוע את האיום של לאומיות אגרסיבית.[7] בראיון עבור חדשות הטלוויזיה הגרמנית טגסטמן, הוא הצהיר כי גרמניה היא "ניסוי ייחודי מבחינה היסטורית, כלומר להפוך ממדינה חד-אתנית וחד-תרבותית לרב-אתנית".[8] בראיון עם אנשיל פפר ל"הארץ" מונק יעץ למחנה הליברלי לאמץ את הלאומיות המכילה, לטפח חברה רב-אתנית ודמוקרטית.[9]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stranger in my own country: a Jewish family in modern Germany. New York: Farrar, Straus and Giroux. 2014.
  • The People vs. Democracy: Why Our Freedom Is in Danger and How to Save It. Harvard University Press, 2018, מסת"ב 978-0674976825
  • The Age of Responsibility – Luck, Choice and the Welfare State
  • The Great Experiment: Why Diverse Democracies Fall Apart and How They Can Endure, Penguin Press (2022)

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Great American Eye Exam Scam", The Atlantic (November 2019)
  • "How I Became An American", The New York Times (March 2017)
  • "Yes, American Democracy Could Break Down", Politico (October 2016)
  • "How Political Science Gets Politics Wrong", The Chronicle of Higher Education (October 2016)
  • "Echt Deutsch", Harper's (April 2017)
  • "The Week Democracy Died", Slate (August 2016)
  • "What We Do Now", Slate (November 2016)
  • "German, Jewish, and Neither", The New York Times (January 2014)
  • "Pitchfork Politics", Foreign Affairs (August 2014)
  • "Responsibility Redefined", Democracy: A Journal of Ideas (January 2017)
  • "Signs of Deconsolidation", Journal of Democracy (January 2017)[10]
  • "The Danger of Deconsolidation. The Democratic disconnect", Journal of Democracy (July 2016)
  • "America is not a democracy". The Atlantic. 321 (2): 80–87. במרץ 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  • "The Undemocratic Dilemma", Journal of Democracy (April 2018)
  • "What the New Sokal Hoax Reveals About Academia", The Atlantic, What the New Sokal Hoax Reveals About Academia - The Atlantic (Oct 2018)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יאשה מונק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאשה מונק
ראיונות
סרטונים
ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mounk, Yascha (21 במאי 2020). "Prepare for the Roaring Twenties". The Atlantic. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Stranger in My Own Country: A Jewish Family in Modern Germany, jewishbookcouncil.org
  3. ^ "Yascha Mounk: "How Did I Celebrate Becoming American? Protesting Trump"". The New York Times. 24 במרץ 2017. נבדק ב-26 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ The Purpose of Persuasion, persuasion.community.
  5. ^ Hiermit trete ich aus der SPD aus, zeit.de, 15 July 2015.
  6. ^ Waarom ik uit de SPD stap, dewereldmorgen.be, 17 July 2015.
  7. ^ "Die liberale Demokratie bricht gerade auseinander" , sueddeutsche.de, 15 February 2018.
  8. ^ Sendung vom 20.02.2018, Tagesthemen/ARD-aktuell, 20 February 2018, at 0:24:45.
  9. ^ Does the Political Scientist Who Foresaw the Trump Era Still Believe Democracy Has a Future?, archive.is, Anshel Pfeffer, Haaretz, 29 March 2017; The key, says Mounk with an ironic smile, is in the slogan often used by populists, also popular among Brexit supporters: to give people a feeling they have a control over their lives, and that your own nation has control over its destiny. In order for people to feel that, they have to be convinced that they can live in a multi-ethnic and democratic society and still be better off materially, and the liberal camp must learn how to embrace nationalism.
  10. ^ "Yascha Mounk | Articles". yascha.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יאשה_מונק&oldid=37665515"