יהודים בספורט ההונגרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ קמני
אלפרד האיוש האלוף האולימפי הראשון בשחיה, אתונה 1896
אגנס קלטי

ספורטאים, מאמנים ועסקני ספורט רבים מיהדות הונגריה תרמו להצלחת הספורט בהונגריה. למרות האנטישמיות שהופנתה אליהם מקרב הספורטאים המתחרים שעמדו בדרכם ומקרב הקהל, הם רשמו הישגים מכובדים בתחומי ספורט רבים ומגוונים.

ספורטאים יהודים מהונגריה זכו במשחקים האולימפיים ב-97 מדליות בסך הכל (34 אישיות), מהן 54 מדליות זהב (20 אישיות), 22 מדליות כסף (7 אישיות) ו-21 מדליות ארד (8 אישיות). עד מלחמת העולם השנייה הם זכו ב-43 מדליות בסך הכל, מהן 28 מדליות זהב, 10 כסף ו-5 ארד. מ-1948 ועד 1976 הם זכו ב-51 בסך הכל, מהן 23 מדליות זהב, 12 מדליות כסף ו-16 מדליות ארד. שחקן הכדורמים טיבור בנדק זכה ב-3 מדליות זהב (2000 - 2008). בנוסף הם זכו במשחקי החורף ב-4 מדליות ארד. למעשה עד 1968, שליש מהמדליות שבהן זכו יהודים במשחקים האולימפיים היו של ספורטאים מהונגריה.

שבע שנים לאחר שואת יהדות הונגריה הקהילה השורדת הקטנה (כ-150,000 אנשים), זכתה באולימפיאדת הלסינקי (1952) ב-11 מדליות בסך הכל (5 אישיות), מהן 6 זהב (3 אישיות), 2 כסף (1 אישית) ו-3 ארד (2 אישיות).

הספורטאית האולימפית הגדולה ביותר שיצאה מיהדות הונגריה, היא המתעמלת אגנס קלטי שזכתה ב-10 מדליות אולימפיות (6 אישיות), 5 מדליות זהב (4 אישיות), 3 מדליות כסף (1 אישית) ו-2 מדליות ארד (1 אישית). קלטי עלתה לישראל בשנת 1956 וייסדה בה את ענף ההתעמלות.

הצטיינות מיוחדת הייתה של הסייפים היהודים, שזכו ב-33 מדליות אולימפיות, מהן 23 זהב, 6 כסף ו-4 ארד. אילדיקו אוילקי רייטו זכתה ב-7 מדליות, מהן 2 זהב, אילונה אלק זכתה ב-3 מדליות אישיות, 2 זהב ו-1 כסף, ינה פוקס זכה ב-4 מדליות זהב ואנדרה קאבוש זכה ב-4 מדליות, 3 מהן זהב.

טניס שולחן היה לענף הספורט המצליח ביותר בקרב יהדות הונגריה. באותן השנים הוא לא נכלל במשחקים האולימפיים. הצלחתם של שחקני טניס השולחן היהודים נגדעה במלחמת העולם השנייה. ענף זה נכנס למשחקים רק באולימפיאדת סיאול (1988). שחקן טניס השולחן ויקטור ברנה זכה ב-41 מדליות מאליפויות העולם, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, מהן 22 מדליות זהב (5 אישיות), יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה ו-8 בזוגות גברים, גם כן יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.

מאמנים, עסקני ספורט ונדבנים מיהדות הונגריה תרמו את חלקם להצלחה הספורטיבית של מדינה זו. פרנץ קמני חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי. התעשיין היהודי אלפרד בריל, פטרון של הספורט ההונגרי, נשיא או נשיא כבוד של כמה אגודות ספורט בהונגריה. גוסטב שבש שאימן את "נבחרת הזהב" של הונגריה בשנות ה-50, נבחרת הונגריה בכדורגל הטובה בכל הזמנים. בלה קומיאדי שאימן את נבחרת הונגריה בכדורמים וזכה עימה במדליית הזהב הראשונה שלה ובלה רייקי שהוביל את נבחרת הכדורמים ל-3 מדליות זהב אולימפיות (הלסינקי 1952, מלבורן 1956 ומינכן 1972).

ד"ר פרנץ מזה היסטוריון של הספורט, זוכה מדליית זהב אולימפית (אמסטרדם 1928) באמנות. באולימפיאדת ברלין (1936), הוענק לו העיטור האולימפי הגרמני דרגה שנייה. הוא היה היהודי היחיד שזכה בעיטור הגבוה הזה של הרייך השלישי. ב-1947 שימש ראש מחלקת האימון הגופני בהונגריה.

יש לציין שמשפחתו של אביו של מארק ספיץ, השחיין השני המעוטר בכל הזמנים ואחד הספורטאים הטובים בכל הזמנים, היגר לארצות הברית מהונגריה.

אגודות ספורט יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים מהמנהיגים הציונים החשובים ביותר, תיאודור הרצל ומקס נורדאו, נולדו בבודפשט. בקונגרס הציוני העולמי השני שנערך בבזל בשנת 1898 הגה נורדאו את חזון "יהדות השרירים".

ב-1895 הרופא הראשי של המוסד לביטוח לאומי, הנריק שושני (הו') יהודי הונגרי, יליד פראג, הדגיש את חשיבות החינוך הגופני, אולם, בניגוד להצעתו של נורדאו, מטרתו של שושני הייתה התבוללות: "אימון גופני מגביר לא רק את הכוח הגופני אלא גם את הביטחון העצמי (...) אם ליהודי ההונגרי, מלבד היותו פטריוט ומשכיל, יש גוף מאומן ותודעה עצמית, אז ההבדל היחיד בינו לבין כל פטריוט אחר תושב ארצנו יהיה דתו."

מועדון הסיוף והספורט (VAC) בבודפשט היה המועדון היחיד עם חברות יהודית בלעדית. הוא הוקם בשנת 1906 על ידי מנהיג ציוני, לאיוש דמן (הו'). הבסיס של המועדון היה בית הספר התיכון היהודי, והוא השתמש במתקני בית הספר. ענפי הספורט שהיו במועדון: סייף, אתלטיקה, התעמלות, כדורגל, שחייה, כדורמים ואגרוף. משנות ה-20, נוספו טניס שולחן, כדוריד, כדורסל וטניס. נבחרת ההתעמלות לגברים וקבוצת טניס שולחן לגברים ולנשים זכו באליפויות לאומיות. בתחילת שנות ה-20 שיחקה קבוצת הכדורגל של המועדון בליגת העל.

אגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיולה טרק אלוף אולימפי (רומא 1960) במשקל זבוב.

ג'רג' גדו אלוף אולימפי (מינכן 1972) במשקל זבוב קל.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיהאי דוד זכה במדליית כסף אולימפית (אתונה 1906) בהדיפת כדור ברזל.

אדן בודור זכה במדליית ארד אולימפית (לונדון 1908) בריצת שליחים מעורבת (200 מטר, 200 מטר, 400 מטר ו-800 מטר). נוסף לכך, היה שחקן נבחרת הונגריה בכדורגל.

האתלטית איבויה צ'אק אלופה אולימפית (ברלין 1936) ואלופת אירופה (וינה 1938) בקפיצה לגובה. הייתה הספורטאית האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית עבור הונגריה.

החלקה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחליקה אמנותית על קרח ביחידות לילי קרונברגר, זכתה 4 פעמים ברציפות באליפות עולם (19081911).

אמיליה רוטר זכתה בשתי מדליות ארד אולימפיות (לייק פלאסיד (1932) וגרמיש-פרטנקירכן 1936) וארבע פעמים אלופת עולם בזוגות.

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד וייס אלוף אולימפי (לונדון 1908) ו-7 פעמים ברציפות אלוף הונגריה (1903–1909) בהיאבקות בסגנון יווני-רומי במשקל כבד.

קארוי קרפטי אלוף אולימפי (ברלין 1936) וסגן אלוף אולימפי (לוס אנג'לס 1932) בהיאבקות חופשית עד 66 ק"ג.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספורטאית האולימפית הגדולה ביותר שיצאה מיהדות מהונגריה, היא המתעמלת אגנס קלטי שהשתתפה בשתי אולימפיאדות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956) זכתה ב-10 מדליות אולימפיות (6 אישיות), 5 מדליות זהב (4 אישיות), 3 מדליות כסף (1 אישית) ו-2 מדליות ארד (1 אישית). קלטי עלתה לישראל בשנת 1956 וייסדה את ענף ההתעמלות בישראל. לצידה של קלטי השתתפה אליז קרטס זכתה בשתי מדליות אולימפיות (מלבורן 1956), זהב וכסף ובמדליית כסף באליפות עולם (רומא 1954).

שאמו פוטי, אימרה גלרט וגיוזו הברפלד זכו במדליית כסף אולימפית כל אחד (סטוקהולם 1912) בתחרות הקבוצתית.

חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארוי לוויצקי זכה במדליית ארד בסירת יחיד באולימפיאדת לונדון (1908).

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטניסאית ז'וז'ה קרמצי דורגה בשיאה במקום שני בעולם (1958) והייתה הטניסאית ההונגרייה המצליחה ביותר בכל הזמנים. הישג השיא שלה הוא זכייה בטורניר גראנד סלאם, באליפות צרפת (1958).

טניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה שיפוש

טניס שולחן היה לענף הספורט המצליח ביותר בקרב יהדות הונגריה. באותן השנים הוא לא נכלל במשחקים האולימפיים. הצלחתם של שחקני טניס השולחן היהודים נגדעה במלחמת העולם השנייה. ענף זה נכנס למשחקים רק באולימפיאדת סיאול (1988). בין שתי מלחמות העולם, זכו שחקני טניס השולחן היהודיים ביותר ממאה מדליות עבור ארצם באליפות העולם.

ויקטור ברנה זכה ב-41 מדליות מאליפויות העולם, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, מהן 22 מדליות זהב (5 אישיות), יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, 7 מדליות כסף ו-12 מדליות ארד, לאסלו בלאק זכה ב-22 מאליפויות העולם, מהן 7 מדליות זהב, 9 מדליות כסף ו-6 מדליות ארד ומיקלוש סבדוש זכה ב-24 מאליפויות העולם, מהן 15 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ו-3 מדליות ארד.

זולטאן מכלוביץ' זכה ב-11 מדליות מאליפויות עולם, מהן 6 מדליות זהב, 2 כסף ו-3 ארד ורולנד יעקובי זכה ב-6 מדליות מאליפויות עולם, מהן 4 מדליות זהב, 1 כסף ו-1 ארד, היו בין מייסדי הפדרציה הבינלאומית לטניס שולחן.

אלופי עולם נוספים היו: סטיבן קלן (בהונגרית: אישטוואן קלן) זכה ב-15 מדליות מאליפויות עולם, מהן 7 זהב, 5 כסף ו-3 ארד, שנדור גלנץ זכה ב-14 מדליות מאליפויות עולם, מהן 4 זהב, 4 כסף ו-6 ארד וטיבור האזי זכה ב-9 מדליות מאליפויות עולם, מהן 3 זהב, 1 כסף ו-5 ארד ולאיוש דוויד זכה ב-8 מדליות מאליפויות עולם, מהן 4 זהב, 3 כסף ו-1 ארד.

מבין שחקניות טניס השולחן, אנה שיפוש זכתה ב-21 מדליות מאליפויות עולם, מהן 11 מדליות זהב, 6 כסף ו-4 ארד. הייתה האישה הראשונה בעולם ששיחקה טניס שולחן כשאחזה את המחבט בסגנון עט ונחשבת בעיני רבים לאחת השחקניות הטובות ביותר בכל הזמנים. מגדה גל זכתה ב-20 מדליות מאליפויות עולם, מהן 8 כסף ו-12 ארד ודורה ברגי זכתה ב-6 מדליות מאליפויות עולם, מהן 2 זהב, 2 כסף ו-2 ארד.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוסטב שבש

דיולה בירו שחקן נבחרת הונגריה בכדורגל (כבש 3 שערים ב-36 משחקים). ב-1906, בגיל 16, שיחק לראשונה בנבחרת הלאומית. סיים במקום חמישי עם הנבחרת באולימפיאדה (סטוקהולם 1912). בלה שבשטין בין 1906 ל-1912 הוא שיחק בנבחרת הונגריה 24 פעמים וכבש שער אחד. שיחק עם הנבחרת באולימפיאדה (סטוקהולם 1912). אנטל ואגו בין 1908 ל-1917 הופיע בנבחרת הונגריה 17 פעמים, כולל באולימפיאדת סטוקהולם.

פרנץ וייס שחקן נבחרת הונגריה בכדורגל בתפקיד חלוץ, שופט ומאמן כדורגל. בין 1903 ל-1917 שיחק בנבחרת הונגריה 17 פעמים וכבש 3 שערים.

בנבחרת הונגריה בכדורגל, ששיחקה באולימפיאדת פריז (1924), השתתפו שמונה כדורגלנים יהודים, ביניהם: יוז'ף "צ'יבי" בראון

בלה גוטמן אחד השחקנים והמאמנים היהודים הטובים בכל הזמנים.

פרנץ שאש היה לכדורגלן היהודי הראשון, והיחיד עד כה, ששיחק בגמר גביע העולם (מונדיאל 1938).

גוסטב שבש אימן את "נבחרת הזהב" של הונגריה בשנות ה-50 וזכה עמה במדליית זהב באולימפיאדת הלסינקי (1952) ובמדליית כסף בגביע העולם בכדורגל בשנת 1954. לצידו עבד גיולה מאנדי התמנה בשנת 1950 לאחד ממאמניה של נבחרת הונגריה. ב-1959 אימן את נבחרת ישראל בכדורגל עד 1963.

ארפאד אורבאן זכה במדליית זהב אולימפית (טוקיו 1964) בנבחרת הונגריה בכדורגל.

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני הכדורמים אישטוואן ברטה, גאורג ברודי, מיקלוש שרקן, רוברט אנטל, ג'רג' קרפאטי (זכה ב-4 מדליות, 3 זהב ו-1 ארד), מיהאי מאייר (זכה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 ארד) וטיבור בנדק (זכה ב-3 מדליות זהב) השתתפו בנבחרת הונגריה בכדורמים המפוארת, שזכתה במדליות זהב במשחקים האולימפיים (לוס אנג'לס 1932, ברלין 1936, הלסינקי 1952, מלבורן 1956, טוקיו 1964, סידני 2000, אתונה 2004, בייג'ינג 2008 ובמדליית ארד (רומא 1960).

בלה קומיאדי, "הדוד קומי", אימן את נבחרת הונגריה בכדורמים שהוביל אותה למדליית זהב אולימפית, הראשונה שלה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932).

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילונה אלק

סייפים רבים זכו ב-33 מדליות אולימפיות מהן, 23 מדליות זהב, 6 מהן אישיות. אילדיקו אוילקי רייטו (רומח) זכתה ב-7 מדליות, מהן 2 זהב (1 אישית), אילונה אלק (רומח) זכתה ב-3 מדליות אישיות, מהן 2 זהב ו-1 כסף ינה פוקס (חרב) זכה ב-4 מדליות זהב, מהן 2 אישיות ואנדרה קאבוש זכה ב-4 מדליות, 3 מהן זהב. דז'ו פולדס, אוסקר גרדה ולאיוש ורקנר זכו ב-2 מדליות זהב כל אחד בחרב קבוצתי (לונדון 1908 וסטוקהולם 1912), יאנוש גאראי (חרב) זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג, שנדור גומבוש (חרב) 1 זהב, אטילה פטשאואר (חרב) זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף, טמאש גאבור (דקר) 1 זהב, פטר בקוני (חרב) 2 ארד, שאנדור ארדש (דקר) 1 זהב.

סייפים נוספים: מרגיט אלק (רומח) זכתה ב-13 מדליות באליפויות עולם, מהן 8זהב, 4 כסף ו-1 ארד.

קאנו/קיאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו פביאן אלוף אולימפי (מלבורן 1956) בקיאק זוגי ל-10,000 מטר, 4 פעמים אלוף עולם (זוגות: 1958, 1963, 1966 ורביעייה: 1963), 6 פעמים אלוף אירופה (1961, 1963, 1965, 1967) ו-23 פעמים אלוף הונגריה. בכך היה לאלוף האולימפי ההונגרי הראשון בקיאק/קנו. אימרה פרקש זכה בשתי מדליות ארד אולימפיות (מלבורן 1956 ורומא 1960) בקנו 10,000 זוגות.

קלרה באנפלווי זכתה מדליית ארד אולימפית (רומא 1960) ואלופת העולם (1954) בקיאק זוגי ובכך הייתה להונגרייה הראשונה שזכתה במדליה אולימפית ובמדליית זהב באליפות עולם במקצוע זה. במהלך הקריירה שלה היא זכתה ב-33 מדליות זהב באליפויות הונגריה בקיאק (19451962) למרחק של 500 מטר ו-3000 מטר.

אנה פפר פעמיים סגנית אלופה אולימפית (מקסיקו סיטי 1968 ומונטריאול 1976) ואלופת עולם (בלגרד 1971) בקיאק זוגות וזוכת מדליית ארד (מינכן 1972) אלימפית בקיאק ליחידות.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווה סקיי

אלפרד האיוש היה האלוף האולימפי הראשון בשחיה והאלוף האולימפי הצעיר ביותר, זכה בשתי מדליות זהב אישיות באולימפיאדה הראשונה באתונה, 1896. הוא הוזמן להשתתף בתחרות לתכנון ערים ומתקני ספורט באולימפיאדת פריז (1924). בתחרות עצמה הוא זכה במדליית כסף (לא היה זוכה במדליית זהב). לפיכך הוא אחד משני זוכים אולימפיים בלבד שזכו מעולם במדליה אולימפית הן בספורט והן באומנויות. האצטדיון האולימפי שהיה שותף בתכנונו נחשב כיצירה ארכיטקטונית מרשימה. מתקן הספורט המפורסם ביותר אותו תכנן היה אצטדיון השחייה האולימפי באי מרגיט שבבודפשט. מתקן הספורט המפורסם ביותר אותו תכנן היה היכל השחייה האולימפי באי מרגיט שבבודפשט. היכל זה שנבנה בשנת 1930 שימש באליפויות אירופה בשחייה, ב-1958, ב-2006, ב-2010 ובאליפות העולם בכדור-מים בשנת 2006. אחיו הצעיר הנריק האיוש אלוף אולימפי (אתונה 1906).

יוז'ף מונק ואימרה זכר זכו כל אחד במדליית כסף אולימפית (לונדון 1908) במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.

לסלו סבדוש ואנדראש סיקיי זכו כל אחד במדליית ארד אולימפית (לוס אנג'לס 1932) במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי

שורדת השואה אווה סקיי שיאנית העולם, זכתה בשתי מדליות אישיות במשחה ל-200 מטר חזה, מדליית זהב באולימפיאדת הלסינקי 1952 ומדליית כסף באולימפיאדת מלבורן 1956. הייתה ידועה בכינויה "מאדאם באטרפליי". ולריה ג'נגה זכתה במדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי (הלסינקי 1952). יחד איתן שורדת השואה ד"ר יהודית תמש שיאנית העולם, זכתה בשתי מדליות (הלסינקי 1952), מדליית זהב במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי בשיא עולם חדש ומדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי. 7 שנים לאחר השואה, הן זכו ב-4 מדליות, 3 זהב מתוך 5 אפשריות ו-1 ארד.

מריה פרנק סיימה פעמיים במקום רביעי בשתי אולימפיאדות (אולימפיאדת רומא 1960 ואולימפיאדת טוקיו 1964) וזכתה במדליית ארד באליפות אירופה (לייפציג 1962) במשחה שליחות 4x100 מטר

אנדריאה ג'רמטי, בתה של אווה סקיי, שיאנית עולם במשחה ל-100 מטר פרפר, זכתה בשתי מדליות אולימפיות, כסף וארד (מינכן 1972) ואנדראש הרגיטאי זכה במדליית ארד אולימפית (מינכן 1972) במשחה ל-400 מטר מעורב אישי.

טמש דויטש זכה שתי מדליות ארד באליפות העולם (רומא 1994) במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב וסיים מקום שביעי במשחקים האולימפיים (ברצלונה 1992).

המאמן אימרה שארושי אימן את נבחרת הונגריה בשחייה ב-4 אולימפיאדות (לונדון 1948, הלסינקי 1952, מלבורן 1956 וטוקיו 1964).

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת השחמט הנפרדת בלטו ההצלחות של האחים שטיינר, אנדרה שטיינר ולאיוש שטיינר ואנדור לילינטל. ומעל כולם האחיות פולגאר, יהודית פולגאר, סוזן פולגאר וסופיה פולגאר שהן מהשחקניות הטובות בעולם גם היום.

אישטוואן אבוני עסקן שחמט, סופר מומחה לשחמט. ממייסדי "איגוד השחמט ההונגרי" וממייסדי איגוד השחמט הבינלאומי - (פיד"ה). הנשיא לשעבר של "האיגוד הבינלאומי של שחמט בהתכתבות". היה העורך הראשי של "עולם השחמט ההונגרי".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]