אולימפיאדת מלבורן (1956)

משחקי האולימפיאדה ה-XVI
סמל אולימפיאדת מלבורן (1956)
עיר מארחת	מלבורן
מדינות משתתפות	67
ספורטאים משתתפים	3,314 (2,938 גברים, 376 נשים)
תחרויות	145 תחרויות ב-17 ענפים
טקס הפתיחה	22 בנובמבר 1956
טקס הנעילה	8 בדצמבר 1956
נפתח רשמית על ידי	הנסיך פיליפ במלבורן, מלכת בריטניה אליזבט השנייה וגוסטב השישי אדולף, מלך שבדיה בתחרויות הסוסים בשבדיה.
השביע את המשתתפים	האנס ויקנה ורון קלרק
האצטדיון הראשי	אצטדיון הקריקט של מלבורן
הערים שהתמודדו על האירוח	בואנוס איירס, לוס אנג'לס,דטרויט, מקסיקו, שיקגו, מיניאפוליס, פילדלפיה, סן פרנסיסקו

אולימפיאדת מלבורן (1956) היא האולימפיאדה ה-16 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים, מ-22 בנובמבר עד ה-8 בדצמבר 1956. השתתפו בתחרויות 3,314 ספורטאים מ-67 מדינות. היו אלה המשחקים הראשונים שלא נערכו בצפון אמריקה או באירופה והמשחקים הראשונים בחצי הכדור הדרומי.

המכרז האולימפי

בישיבה ה-43 של הוועד האולימפי הבינלאומי, שנערכה ברומא בתאריך 28 באפריל 1949, נבחרה מלבורן והועדפה על פני מקסיקו סיטי, בואנוס איירס, מונטריאול ו-6 ערים נוספות מארצות הברית.

המכרז האולימפי 1956
עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2	סיבוב 3	סיבוב 4
מלבורן		14	18	19	21
בואנוס איירס		9	12	13	20
לוס אנג'לס		5	4	5	-
דטרויט		2	4	4	-
מקסיקו סיטי		9	3	-	-
שיקגו		1	-	-	-
מיניאפוליס		1	-	-	-
פילדלפיה		1	-	-	-
סן פרנסיסקו		-	-	-	-
מונטריאול		-	-	-	-

רקע

המשחקים נערכו בעת תקופה מתוחה מבחינה מדינית בעולם: המלחמה הקרה הייתה בשיאה והמעצמות ראו בניצחון הספורטאים הוכחה לכך כי צורת השלטון שלהן עדיפה. מרד אנטי קומוניסטי דוכא בהונגריה, ובמחאה על דיכוי המרד החרימו את המשחקים ספרד, הולנד ושווייץ. מלחמת סיני הקטינה משמעותית את נבחרת ישראל ומצרים לא השתתפה כלל. עקב מעורבות בריטניה וצרפת במשבר בחצי האי סיני, גם עיראק ולבנון החרימו את המשחקים. סין (העממית) החרימה את המשחקים בגלל השתתפותה של סין הלאומנית. בגלל משברים ומתיחויות אלו, ירד משמעותית מספר המשתתפים (מ-4,925 בשנת 1952 ל-3,342 בשנת 1956). מנגד, ספורטאים מגרמניה המערבית ומגרמניה המזרחית התחרו לראשונה במשלחת אחת, המשלחת הכלל-גרמנית.

חששות רבים שררו בוועד האולימפי הבינלאומי טרם המשחקים: נראה היה כי מלבורן מתקשה להכין את המתקנים בזמן למשחקים. סכסוכים פנימיים ומחסור בתקציבים עיכבו את ההכנות. בשלב מסוים, הציע ראש הוועד האולימפי הבינלאומי דאז, אייברי בראנדייג', שרומא, שהתכוננה למשחקים האולימפים בשנת 1960 תארח את המשחקים, כיוון שהייתה בשלבי הכנה מתקדמים יותר. בנוסף, קיום המשחקים בחצי הכדור הדרומי יצר מספר בעיות: עלויות גבוהות עקב המרחק הגדול פגעו במספר משלחות שתקציבן היה מוגבל. הזזת המשחקים לתקופה בה הם נערכו (נובמבר, סוף החורף בחצי הכדור הדרומי), שינתה את מחזורי האימון של הספורטאים מחצי הכדור הצפוני, הנוהגים לצאת לפגרה עם תחילת החורף.

עם תחילת המשחקים פגו כל החששות והמשחקים יצאו לדרך ללא אירועים משמעותיים. המשחקים אף כונו "המשחקים הידידותיים".

המשחקים

מרוץ הלפיד

כנהוג, הודלקה האש בעזרת קרני השמש באצטדיון באולימפיה, ומשם הועברה על ידי 350 רצים במסלול שאורכו 350 קילומטרים עד לאתונה. משם הוטס הלפיד, (בתוך פנס כורים, שהתקבל במתנה מהוועד האולמפי הסובייטי) לדרווין ומשם הוטס עד לקיירנס בצפון מזרח אוסטרליה. משם החל הלפיד מועבר על ידי 2,746 רצים, שרצו מייל אחד כל אחד. סה"כ הכל עבר הלפיד 20,000 קילומטרים, מתוכם 4,768 קילומטרים בריצה.

טקס הפתיחה

המשחקים נפתחו בטקס רב רושם בנוכחותו של פיליפ, דוכס אדינבורו, שגם הכריז על פתיחת המשחקים. חמשת אלפים יוני דואר שוחררו, ו-21 מטחי כבוד נורו.

תחרויות הסוסים

עקב חוגי ההסגר הקיימים באוסטרליה, סירבה ממשלת אוסטרליה להתיר את הכנסת הסוסים לתחרויות. היות שכך, עמדו בפני הוועד האולימפי שתי בררות: להשתמש בסוסים אוסטרלים או לערוך את תחרויות הסוסים מחוץ לאוסטרליה. הוחלט כי תחרויות הסוסים יערכו בסטוקהולם. תחרויות אלו נערכו טרם המשחקים עצמם. הלפיד האולימפי הודלק באולימפיה, הוטס למאלמו ומשם הועבר על ידי 100 פרשים, במסלול שאורכו 1000 קילומטרים לסטוקהולם. מצריים, שווייץ וספרד, שלא השתתפו במשחקים עצמם, נטלו חלק בתחרויות הסוסים. לאחר תום התחרויות הוחלט כי בעתיד לא יפוצלו המשחקים.

תוצאות בולטות

אתלטיקה

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת מלבורן (1956)

נשים

• האתלטית בטי קת'ברט מאוסטרליה זכתה בשלוש מדליות זהב, בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר, ובריצת שליחות 4x100 מטר.
• האתלטית שירלי סטריקלנד מאוסטרליה זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 80 מטר משוכות והגנה על תוארה וכן בריצת שליחות 4x100 מטר.

גברים

• האתלט בובי ג'ו מורו מארצות הברית זכה בשלוש מדליות זהב באותם מירוצים כמו קת'ברט.
• האתלטים צ'ארלס ג'נקינס וטום קורטני מארצות הברית זכו כל אחד בשתי מדליות זהב.
• האתלט ולדימיר קוץ מברית המועצות, זכה בשתי מדליות זהב בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר
• האתלט ת'ן בייקר מארצות הברית זכה ב-3 מדליות. מדליית זהב בריצת שליחים 4x100 מטר, מדליית כסף בריצת 100 מטר ומדליית ארד בריצת 200 מטר.
• האתלטים אדהמר דה סילבה מברזיל זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת והאמריקאים בוב ריצ'רדס זכה במדליית זהב בקפיצה במוט ופרי אובראיין זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל, הגנו על תואריהם מאולימפיאדת הלסינקי 1952.
• האתלט אל ארטר מארצות הברית זכה במדליית זהב הראשונה שלו מתוך 4 בזריקת דיסקוס.

הוקי שדה

• נבחרת הודו בהוקי שדה זכתה בתואר האולימפי בפעם השישית ברציפות.

התעמלות

• המתעמלים הסובייטים צברו 23 מדליות, מהן 11 מדליות זהב (מתוך 17 אפשריות).
• אגנס קלטי יהודיה מהונגריה זכתה ב-6 מדליות מהן 4 זהב ושתיים כסף.
• לאריסה לטינינה מברית המועצות זכתה ב-6 מדליות מהן 4 זהב כולל בתחרות הקרב-רב, אחת כסף ואחת ארד.
• ויקטור צ'וקארין זכה ב-5 מדליות מהן 3 מדליות זהב כולל בתחרות הקרב רב.
• ולנטין מורטוב זכה ב-4 מדליות מהן 3 זהב.

כדורמים

• העימות בין ברית המועצות להונגריה קיבל גם ביטוי ספורטיבי, במפגש טעון בין נבחרות הכדורמים שלהן בשלב בית הגמר, שזכה לכינוי "משחק הדם במים". נבחרת הונגריה ניצחה במשחק 0-4, בדרך לזכייה במדליית הזהב.

כדורסל

• נבחרת ארצות הברית בכדורסל הביסה במשחק הגמר את נבחרת ברית המועצות בתוצאה 55-89.

סיף

• קרלו פאווזי מאיטליה (דקר) ורודולף קארפטי מהונגריה (חרב) זכו בשתי מדליות זהב כל אחד בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.

קאנו/קיאק

• חותר הקאנו לאון רוטמן יהודי מרומניה זכה בשתי מדליות זהב במקצים ל-1,000 מטר ול-10,000 מטר, ואילו ירט פרדריקסון משבדיה זכה אף הוא בשתי מדליות זהב במקצים המקבילים בקיאק.

קפיצה למים

• בתחרויות הקפיצה למים זכתה הנבחרת האמריקנית ב-9 מתוך 12 המדליות האפשריות. פט מקורמיק זכתה פעם נוספת בשתי מדליות זהב והגנה על תאריה.

שחייה

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת מלבורן (1956)

• בתחרויות השחייה שלטה נבחרת אוסטרליה, שזכתה ב-8 מתוך 13 מדליות זהב אפשריות, 6 מהזכיות היו תוך קביעת שיא עולם. מוריי רוז זכה ב-3 מדליות זהב, במשחים ל-400 ול-1500 מטר חופשי (בראשון קבע שיא עולם חדש), ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי, בשיא עולם חדש, ג'ון הנריקס זכה בשתי מדליות זהב, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בשיא עולם חדש ובמשחה השליחים. דון פרייזר, זכתה ב-3 מדליות מהן 2 זהב במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בשיא עולם חדש ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי בשיא עולם חדש ולוריין קראפ זכתה ב-3 מדליות מהן 2 זהב במשחה ל-400 מטר חופשי לפני פרייזר ובמשחה השליחות.

המנון חדש

לקראת המשחקים בחר הוועד האולימפי המנון חדש, שנכתב ממילות שיריו של המשורר היווני פינדאר:

אשרי האיש שלתהילה נבחר

שזר הניצחון - עתרת תלתליו

והוא ניצב לפני המון מריע

מנת חלקו היא - עונג עילאי

זה פרס יחיד על ניצחונו כי רב

הרשו למוזות להכתיר לו כתר

הו, שירו שיר אלמוות לתהילה

הדר הניצחון הכוח והיופי

תהילת העלם האלוף.

מדליות

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	ברית המועצות	37	29	32	98
2	ארצות הברית	32	25	17	74
3	אוסטרליה	13	8	14	35
4	הונגריה	9	10	7	26
5	איטליה	8	8	9	25
6	שבדיה	8	5	6	19
7	המשלחת הכלל-גרמנית	6	13	7	26
8	בריטניה	6	7	11	24
9	רומניה	5	3	5	13
10	יפן	4	10	5	19

מזרח גרמניה ומערב גרמניה יוצגו במשלחת משותפת. משלחת זו ייצגה אותן גם במשחקי 1960 ו-1964.

ראו גם

• ישראל באולימפיאדת מלבורן (1956)
• יהודים באולימפיאדת מלבורן

קישורים חיצוניים

• אולימפיאדת מלבורן באתר הוועד האולימפי