יהודית רותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יהודית רותם (נולדה ב-13 ביוני 1942) היא סופרת ועורכת ישראלית.

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית רותם נולדה בבודפשט, הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו הוריה ברכבת ההצלה שארגן ישראל קסטנר. המשפחה נשארה בשווייץ שנה ואז עלתה לישראל, כשהיא בת שלוש.

גדלה בבני ברק במשפחה חרדית, למדה בבית יעקב, ובגיל שמונה עשרה נישאה לבחור ישיבה ועבדה כמורה. לאחר עשרים שנות נישואים יצאה בשאלה ועזבה את העולם החרדי, כשהיא אם לשבעה ילדים. עבדה כסופרת צללים (בין השאר, עבור גליה אלבין), ולאחר שמונה שנים החלה לכתוב פרוזה.

בשנת 2001 נבחרה כסופרת השנה מטעם העיתון "גלובס", ובשנת 2003 זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

רותם היא בת זוגו של הסופר משה בר-יודא[1].אחת מבנותיה של רותם היא העיתונאית תמר רותם (הארץ). שתיים מבנותיה של רותם נפטרו בילדותן.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בברית יחד: סיפורה של תנועת בח"ד-בני עקיבא בארצות הונגריה (1985)
  • אחות רחוקה: עולמה של האשה החרדית בעיני מי שיצאה משם (1992)
  • Distant sisters : the women I left behind (1997)
  • קריעה (1996)
  • אהבתי כל-כך (2000)
  • איש אשר רוח בו: צבי גולדפרב – חייו (2002)
  • כולם צמאים לאהבה (2003)
  • הדום בגן עדן (2005)
  • כמיהה (2006)
  • על משכבם בלילות, הוצאת קשת (2009)
  • מתי תבוא אלי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן (2011)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] אתר "הספרייה"