נשר

ערך זה עוסק בעוף הדורס. אם התכוונתם לנשר במשמעות אחרת, ראו נשר (פירושונים).

בשם נשר (שם מדעי: Gyps) מכונים קבוצה לא טקסונומית של עופות גדולים אוכלי נבלות.

תיאור פיזי

צווארו של הנשר ארוך. מקורו של הנשר מעוקל בצורת קרס. רגליו של הנשר חזקות וקצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. בצעירותו, ראשו וצווארו של הנשר עטויים פלומה לבנבנה. בבגרותו, ראשו של הנשר מקריח ופלומת צווארו נושרת. בסיס צווארו של הנשר עטוי צווארון לבן, המורכב מנוצות קשיחות. שאר גופו של הנשר עטוי נוצות בגוון אפור-חום. אורך גופו 114-110 ס"מ, מוטת כנפיו מגיעה עד 280 ס"מ ומשקלו 5.3-8 ק"ג. הזכר גדול מעט מהנקבה, דבר שאינו אופייני לעופות דורסים אחרים‏‏‏).

בניגוד למרבית העופות, לנשר חוש ריח מפותח.

שמו של הנשר

יש הטוענים שהמקור לשמו של הנשר הוא מן השורש נ.ש.ר, על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו‏‏.

יש להבדיל בין הנשר (באנגלית: Vulture), שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף (באנגלית: Eagle)‏. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בתלמוד נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.

הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף, ולכן הוא זקוק לנשירת הנוצות בצווארו, כדי שלא יפריעו לאכילתו. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי. באנגלית הוא מכונה Griffon Vulture, ובערבית הוא קרוי "ניסר" نسر ‏‏‏.

הנשר בישראל

נשר בשמורת החי-בר בחיפה.

הנשר בישראל הוא הנשר מקראי והוא מכונה בקיצור "נשר". שמו המדעי של הנשר בישראל: Gyps fulvus

תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב‏: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר אוכלוסיית הנשרים בישראל הייתה גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון והפרעה באתרי קינון.

הנשר בארץ, מצוי בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בפברואר 2005 למשל, נספרו כ-200 נשרים בלבד בארץ‏. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.

תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.

הנשר הוא עוף חברותי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים.

בין ינואר למרץ מטילה הנקבה ביצה אחת שצבעה לבן, שבוקעת לאחר 52-56 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה על הביצה ובהאכלת הגוזל הבוקע פקוח עיניים ועוטה פלומה לבנה , הגוזל פורח מהקן בגיל 100-125 יום.

הקשר בין בני הזוג הוא קשר מונוגמי הנמשך כפי הנראה, למשך כל חייהם, בתקופת החיזור מסרקים בני הזוג זה את זה, מבצעים מעופי ראווה ומרבים להשמיע קול.

מיון

קבוצת הנשרים אינה טקסונומית והיא כוללת נשרים בשתי סדרות עיקריות. נשרי העולם הישן כוללים את הנשר הישראלי (Gyps fulvus) ונשר מקראי, ומשתייכים למשפחת הנציים. נשרי העולם הישן על כל סוגיהם נמצאים באפריקה, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. נשרי העולם החדש נמצאים באזורים החמים של אמריקה ונמנים עם משפחת הקונדוריים.

תזונה

לעתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לנשר יש זפק המסוגל להתרחב במידה רבה. הנשר מסוגל לאכול כמויות בשר גדולות ( יותר מק"ג )‏‏‏ עד מלוא נפח הזפק שלו, כך שניתן לראות את הזפק שלו בולט בצווארו‏. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעתים מנומנם, ומעכל את מאכלו. יחד עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5-6 ימים. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את גוזליו. הנשר הוא בעל ערך רב כאוכל נבלות. הנשר חסין באופן טבעי מפני הרעלן בוטולינום ( Botulinum ), הוא הרעלן הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל חיידקי אנטרקס Anthrax וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו‏‏‏.

הנשר במקרא

הנשר מוזכר במקרא בראש רשימת העופות הטמאים למאכל (ויקרא יא 13).

באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא (26 פעמים) כסמל לעוצמה, קלות מעוף, מהירות ורעבתנות.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (שמות יט 4).

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ (דברים לב 11).

כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם (משלי כג 5).

שלושה המה נפלאו ממני... דרך הנשר בשמים (משלי ל 18).

כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל ( איוב ט 26).

כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל (חבקוק א 8).

באשר חללים שם הוא (איוב ל”ט 28).

ופני נשר לארבעתן (יחזקאל א 10).

הנשר מוכתר במקורות גם כ"מלך העופות" (סדר מועד, מסכת חגיגה דף י"ג, ב גמרא)

מיני נשרים אחרים

• נשר מקראי (Gyps fulvus)- מוזכר לעתים פשוט כ"נשר", מצוי בישראל.
• נשר דרומי (Gyps rueppelli)
• נשר הודי (Gyps indicus)
• נשר אפריקני (Gyps africanus)
• נשר ההימלאיה (Gyps himalayensis)
• נשר בנגלי (Gyps bengalensis)
• נשר הכף (Gyps coprotheres)
• נשר צר-מקור (Gyps tenuirostris)

קישורים חיצוניים

• נשר, באנציקלופדיה ynet
• נעה יובל-חכם, ‏'כנשר יעיר קנו' – למשמעותו של מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן, קתדרה 124, (תמוז תשס"ז), עמ' 65-80
• יעל חורש, יום הנשר: איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה, באתר וואלה!, 30 באוגוסט 2011