נשר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעוף הדורס. אם התכוונתם לנשר במשמעות אחרת, ראו נשר (פירושונים).
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | נשר |
| שם מדעי | |
 Gyps |
|
נשר הוא עוף גדול אוכל נבלות ממשפחת הנציים. צווארו של הנשר ארוך. מקורו של הנשר מעוקל בצורת קרס. רגליו של הנשר חזקות וקצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. בצעירותו, ראשו וצווארו של הנשר עטויים פלומה לבנבנה. בבגרותו, ראשו של הנשר מקריח ופלומת צווארו נושרת. בסיס צווארו של הנשר עטוי צווארון לבן, המורכב מנוצות קשיחות. שאר גופו של הנשר עטוי נוצות בגוון אפור-חום. אורך גופו 114-110 ס"מ, מוטת כנפיו מגיע עד 280 ס"מ ומשקלו 5.3-8 ק"ג. הזכר גדול מעט מהנקבה, דבר שאינו אופייני לעופות דורסים אחרים [1]:.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמו של הנשר
שמו של הנשר נובע מן השורש נ.ש.ר על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו, בעת שהוא מגיע לבגרות[1]. יש להבדיל בין הנשר (אנגלית Vulture) שהנו אוכל נבלות, לבין העיט שהנו טורף (Eagle באנגלית ) [2]:. הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי. באנגלית הוא מכונה Griffon Vulture. בערבית הוא קרוי- "ניסר" Nisar [3]:
[עריכה] הנשר בישראל
הנשר בישראל הוא הנשר מקראי והוא מכונה בקיצור "נשר". שמו המדעי של הנשר בישראל: Gyps fulvus
תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב [4]: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר אוכלוסיית הנשרים בישראל הייתה גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון והפרעה באתרי קינון.
הנשר בארץ, מצוי בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בחודש פברואר 2005 למשל, נספרו כ 200 נשרים בלבד בארץ [5]:. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.
תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
הנשר הוא עוף חברותי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים.
בין ינואר למרץ מטילה הנקבה ביצה אחת, שבוקעת לאחר 52-56 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה על הביצה ובהאכלת הגוזל, והוא פורח מהקן כחצי שנה לאחר ההטלה.
הקשר בין בני הזוג הוא קשר מונוגמיה הנמשך כפי הנראה, למשך כל חייהם.
[עריכה] סיווג
הנשר מסווג לשתי קבוצות עיקריות: "נשר העולם הישן" ונשר העולם החדש. על אף הדמיון החיצוני בין שתי הקבוצות, מקורה של כל קבוצה נובע מאבות קדמונים שונים.
[עריכה] נשר העולם הישן
הנשר הישראלי ( Gyps fulvus ) , הוא "נשר העולם הישן".
נשרי העולם הישן על כל סוגיהם נמצאים באפריקה, אסיה, אירופה, ובמזרח התיכון. נשר העולם הישן שייך למשפחת הנציים, הכוללת את מרבית הנשרים כמו נשר מקראי, וכן עופות דורסים אחרים כמו הנץ והבז,דיות, ואיות.
בניגוד למרבית העופות, לנשר חוש ריח מפותח.
[עריכה] נשר העולם החדש
נשר העולם החדש והקונדור הנמצא באזורים החמים של יבשת אמריקה אינם קשורים כלל למשפחת הנציים, על אף דמיונם הרב אלו לאלו, אלא נמנים עם משפחת הקונדוריים, שבעבר הייתה קרובה אל משפחת החסידאים. עם זאת, דגימות DNA חדשות מעידות כי אלו האחרונים אמורים להיות חלק ממשפחת דורסי יום, יחד עם עופות דורסים אחרים. בין כך ובין כך, נשר העולם החדש והקונדור, אינם קשורים ישירות לנשרים אחרים.
לכמה מינים של נשר העולם החדש והקונדור, יש חוש ריח חזק, תכונה לא אופיינית לעופות דורסים.
[עריכה] תזונה
לעתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לנשר יש זפק המסוגל להתרחב במידה רבה. הנשר מסוגל לאכול כמויות בשר גדולות ( יותר מק"ג )[6]: עד מלוא נפח הזפק שלו, כך שניתן לראות את הזפק שלו בולט בצווארו [7]:. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעתים מנומנם, ומעכל את מאכלו. יחד עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5-6 ימים. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את אפרוחיו. הנשר הוא בעל ערך רב כאוכל נבלות. הנשר חסין באופן טבעי מפני הרעלן בוטולינום ( Botulinum ), הוא הרעלן הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל נגיפי אנטרקס Anthrax וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו [8]:.
[עריכה] הנשר במקרא
הנשר מוזכר במקרא בין העופות הטמאים למאכל (ויקרא יא 13 ).
באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא כסמל לעוצמה, קלות מעוף ורעבתנות.
וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (שמות יט 4).
כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם (משלי כג 5).
שלושה המה נפלאו ממני... דרך הנשר בשמים (משלי ל 18).
כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל ( איוב ט 26 ).
כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל (חבקוק א 8 ).
באשר חללים שם הוא (איוב ל”ט 28).
ופני נשר לארבעתן (יחזקאל א 10).
הנשר מוכתר במקורות גם כ"מלך העופות" (סדר מועד, מסכת חגיגה דף י"ג, ב גמרא)
[עריכה] מיני נשרים אחרים
- נשר מקראי (Gyps fulvus)- מוזכר לעתים פשוט כ"נשר", מצוי בישראל.
- נשר דרומי (Gyps rueppelli)
- נשר הודי (Gyps indicus)
- נשר אפריקני (Gyps africanus)
- נשר ההימלאיה (Gyps himalayensis)
- נשר בנגלי (Gyps bengalensis)
- נשר הכף (Gyps coprotheres)
- נשר צר-מקור (Gyps tenuirostris)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ המילון העברי החדש א.אבן שושן 1967
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
