נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנשר
Eagle beak sideview A.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
תת־משפחה: נשרי העולם הישן
סוג: נשר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gyps

נשר (שם מדעי: Gyps) הוא סוג בתת-משפחת נשרי העולם הישן של עופות דורסים גדולים ואוכלי נבלות.

הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים בטבע, והוא מכונה גם "מלך העופות".

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צווארו של הנשר ארוך, מקורו מעוקל בצורת קרס. ורגליו חזקות וקצרות ומכוסות פלומה לבנה עד לברכיו. ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות במיוחד. בצעירותו, ראשו וצווארו של הנשר עטויים פלומה לבנבנה. בבגרותו, ראשו מקריח ופלומת צווארו נושרת. בסיס צווארו של הנשר עטוי צווארון לבן, המורכב מנוצות קשיחות. שאר גופו עטוי נוצות בגוון אפור-חום. אורך גופו 114-110 ס"מ, מוטת כנפיו מגיעה עד 280 ס"מ ומשקלו 5.3-8 ק"ג. הזכר גדול מעט מהנקבה, דבר שאינו אופייני לעופות דורסים אחרים‏‏‏[1]).

בניגוד למרבית העופות, לנשר חוש ריח מפותח.

שמו של הנשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים שהמקור לשמו של הנשר הוא מן השורש נ.ש.ר, על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו‏‏‏[2][3].

יש להבדיל בין הנשר (באנגלית: Vulture), שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף (באנגלית: Eagle)‏[4]. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות[5] העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בתלמוד נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.

הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף, ולכן הוא זקוק לנשירת הנוצות בצווארו, כדי שלא יפריעו לאכילתו. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי. באנגלית הוא מכונה Griffon Vulture, ובערבית הוא קרוי "ניסר" نسر ‏‏‏[6].

הנשר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשר נוחת
נשרים אוכלים נבלת גנו
נשר בשמורת החי-בר בחיפה.
נשר דואה

הנשר בישראל הוא הנשר המקראי והוא מכונה בקיצור "נשר". שמו המדעי של הנשר בישראל: Gyps fulvus

תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב[6]: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר אוכלוסיית הנשרים בישראל הייתה גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון והפרעה באתרי קינון.

הנשר בארץ, מצוי בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בפברואר 2005 למשל, נספרו כ-200 נשרים בלבד בארץ‏[7]. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.

תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.

הנשר הוא עוף חברותי. הוא דוגר ולן במושבות במצוקים גבוהים.

בין ינואר למרץ מטילה הנקבה ביצה אחת שצבעה לבן, שבוקעת לאחר 52-56 יום. שני ההורים משתתפים בדגירה על הביצה ובהאכלת הגוזל הבוקע פקוח עיניים ועוטה פלומה לבנה , הגוזל פורח מהקן בגיל 100-125 יום.

הקשר בין בני הזוג הוא קשר מונוגמי הנמשך כפי הנראה, למשך כל חייהם, בתקופת החיזור מסרקים בני הזוג זה את זה, מבצעים מעופי ראווה ומרבים להשמיע קול.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לנשר יש זפק המסוגל להתרחב במידה רבה. הנשר מסוגל לאכול כמויות בשר גדולות ( יותר מק"ג )‏‏‏[6] עד מלוא נפח הזפק שלו, כך שניתן לראות את הזפק שלו בולט בצווארו[8]. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעתים מנומנם, ומעכל את מאכלו. יחד עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5-6 ימים. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את גוזליו. הנשר הוא בעל ערך רב כאוכל נבלות. הנשר חסין באופן טבעי מפני הרעלן בוטולינום ( Botulinum ), הוא הרעלן הגורם למחלת הבוטוליזם. בנוסף לכך, הנשר מסוגל לאכול בשר רקוב המכיל חיידקי אנטרקס Anthrax וחיידקי כולרה מבלי שייגרם נזק לבריאותו‏‏‏[9].

הנשר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשר מוזכר במקרא בראש רשימת העופות הטמאים למאכל (ויקרא יא 13).

באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא (26 פעמים) כסמל לעוצמה, קלות מעוף, מהירות ורעבתנות.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (שמות יט 4).

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ‏[10] (דברים לב 11).

כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם (משלי כג 5).

שלושה המה נפלאו ממני... דרך הנשר בשמים (משלי ל 18).

כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל ( איוב ט 26).

כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל (חבקוק א 8).

באשר חללים שם הוא (איוב ל”ט 28).

ופני נשר לארבעתן (יחזקאל א 10).

הנשר מוכתר במקורות גם כ"מלך העופות" (סדר מועד, מסכת חגיגה דף י"ג, ב גמרא)


מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הנשרים אינה טקסונומית והיא כוללת נשרים בשתי סדרות עיקריות. נשרי העולם הישן משתייכים למשפחת הנציים ונמצאים כולם רק באפריקה, באסיה, באירופה ובמזרח התיכון. נשרי העולם החדש הם עם משפחת הקונדוריים ונמצאים רק בעולם החדש.

מיני הנשרים:

שם שם מדעי תמונה/איור שימור:
נשר מקראי Gyps fulvus Gyps fulvus -Basque Country-8.jpg שימור LC
נשר דרומי Gyps rueppelli Gyps rueppellii -Nairobi National Park, Kenya-8-4c.jpg שימור EN
נשר הודי Gyps indicus Long-billed Vulture.jpg שימור CR
נשר אפריקני Gyps africanus White vulture in flight.jpg שימור EN
נשר ההימלאיה Gyps himalayensis Gyps himalayensis, Sup himálajský.jpg שימור LC
נשר בנגלי Gyps bengalensis Bengalgeier.JPG שימור CR
נשר הכף Gyps coprotheres Gyps coprotheres -St Augustine Alligator Farm, St. Augustine, Florida-8a-3c.jpg שימור VU
נשר צר-מקור Gyps tenuirostris Gyps tenuirostris.png שימור CR

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם התמונה: נשר - Gyps fulvus, באתר רשות הטבע והגנים
  2. ^ רוביק רוזנטל, בלגן בגן החיות, בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 25 בדצמבר 2012: "הנשר הוא מקריח, ועל כן נוהגים לומר ששמו נגזר מנשירת השיער שעל ראשו, אבל הטענה הזו שנויה במחלוקת."
  3. ^ ‏המילון העברי החדש א. אבן שושן, 1967‏
  4. ^ נשר ועיט, באתר "השפה העברית"
  5. ^ בתוספות במסכת חולין סג, א דיבור המתחיל 'נץ'
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 נשר מקראי, באתר החברה להגנת הטבע
  7. ^ אלי אשכנזי, הנשרים בסכנת הכחדה - בגלל הרעלות הבקר בצפון, באתר הארץ
  8. ^ תמונת נשר עם זפק בולט בגלריית תמונות יוגנד
  9. ^ עובדות על נשרים, באתר Web Vulture
  10. ^ מעניין לראות את פירוש רש"י לפסוק זה המתאר באריכות את הנשר כהורה הדואג לצאצאיו.