שקל
ערך זה עוסק במטבעות שקל שונים בהיסטוריה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שקל (פירושונים).
השם שקל מתייחס לכמה מובנים שונים:
- מידת משקל עתיקה המוזכרת בתנ"ך ושימשה כנראה בעיקר למדידת מתכות יקרות (אולם גם למטרות אחרות, ראו להלן).
- שמו של מטבע קדום ששימש בארץ ישראל בתקופת מרד בר כוכבא.
- שמו של המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1980–1985 (החליף את הלירה הישראלית), שכיום מכונה שקל ישן.
- קיצור שמו של המטבע שקל חדש (המסומן '₪'), שהוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל מאז 1 בינואר 1986 (החליף את מטבע השקל מ-1980, הוכנס למחזור בהדרגה מספטמבר 1985).
תוכן עניינים |
בימי קדם [עריכה]
השקל מוזכר בתנ"ך כמה פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת הכסף, למשל: סיפור קניית מערת המכפלה (בראשית כ"ג, ט"ו-ט"ז), סיפור חנוכת המשכן (במדבר ז', י"ג והלאה), מצוות מחצית השקל, מצוות פדיון הבן, מחיר הקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא, ה, ט"ו), ובמקומות נוספים). אולם השקל מוזכר גם כמידה לשקילת מזון: "וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכְלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם" (ספר יחזקאל, ד', י'). שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.
העובדה שמידה זו מוזכרת לרוב בהקשר של מסחר, קניית קרקעות, קנסות ותרומות הביאה לכך ששמה הפך במשך הזמן לשמו של מטבע או מספר סוגים של מטבעות קדומים. בתקופת המרד הגדול נטבעו מטבעות מארד ומכסף, כשעליהם הכתובת "שקל ישראל". כתובת זו וכן ציורים שהופיעו על המטבעות מתקופת המרד הגדול מופיעים על מטבעות השקל המודרניים. במשנה ובתלמוד מופיע השקל יחד עם שמות מטבעות אחרים (דינר, סלע) שהיו נהוגים באותה תקופה, למשל: "ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים" (תלמוד בבלי, בבא מציעא, פרק ו', דף ע"ו, ב)
השקל הציוני [עריכה]
 |
ערך מורחב – השקל הציוני |
עם היווסדה של התנועה הציונית ועד הקמת המדינה שימש "שקל" או "שקל ציוני" לציון מס חבר שנתי. מי שרכש שקל, קנה את הזכות לבחור ולהיבחר לקונגרס הציוני. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. עם הקמת המדינה בוטל השקל הציוני.
השקל כמטבע במדינת ישראל [עריכה]
|
ערך מורחב – שקל ישן, שקל חדש |
ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק הקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל". עם זאת, החוק קבע ששר האוצר יישם את החוק על פי שיקול דעתו, כשיחליט שבשלו התנאים לכך. המטבע שהיה נהוג אז בישראל נקרא "לירה ישראלית" והוא הוסיף לשמש עד ליישום החוק ב-24 בפברואר 1980. הלירה הישראלית הומרה בשקל לפי שער המרה של 10 לירות לשקל אחד. ב-4 בספטמבר 1985 החל תהליך החלפת השקל בשקל חדש, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. הסיבה לשתי ההחלפות הייתה האינפלציה הגואה והניסיונות להקל על עריכת חשבונות לאור הירידה התלולה בערך המטבע.
השקל בספרות [עריכה]
בספרו אלטנוילנד שנכתב בשנת 1902 כתב בנימין זאב הרצל את התיאור הבא:
 |
דוד פנה אל הזבנית: "מה מחיר כפפותיהם של שני האדונים?" |
 |
| – אלטנוילנד (בתרגום שמואל שניצר), עמ' 87 | ||
-
למעלה: שטר בערך 1000 שקלים נושא תמונת הרמב"ם (התשמ"ג 1983); למטה: שטר זהה בערכו ובעיצובו בערך 1 ש"ח (התשמ"ו 1986)
-
שטר בערך 100 שקלים נושא תמונתו של זאב ז'בוטינסקי (התשל"ט 1979)
-
מטבע בערך של חצי שקל (התש"מ)
-
מטבע בערך של שקל אחד (התשמ"ג)
-
מטבע בערך של עשרה שקלים. התמונה העליונה והתמונה שמתחתיה הם מטבע אחד (התשמ"ב). על המטבע מוטבעת דיוקונו של הרצל. המטבע התחתון היא התבנית הנפוצה של מטבע זו (במקום דיוקונו של הרצל)
-
מטבע בערך של מאה שקלים (התשמ"ד)
-
מטבע בערך של 5 שקלים (התשמ"ב)
-
מטבע בערך של 50 שקלים (התשמ"ה)
-
מטבע בערך של 100 שקלים עם דיוקנו של זאב ז'בוטינסקי (התשמ"ה)
-
אגורה חדשה אחת (התש"מ)
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- קטלוג שטרות ומטבעות מהעבר של ישראל, באתר בנק ישראל
- "שקל" הקטלוג הנומיסמטי הישראלי המקוון מ-1927
- קטלוג מטבעות ישראל וכן קטלוג שטרות ישראל, באתר קולקט, כולל ערכי המטבעות
- קטלוג מטבעות ישראל וכן קטלוג שטרות ישראל, באתר קולנקט, כולל תמונות
- אשר שכטר, תחליטו כבר: מדוע מוחלף המטבע הישראלי בפעם הרביעית תוך 60 שנה?, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2012
- דני רובינשטיין, שר המטבעות, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2012
 |
|||
|---|---|---|---|
|
