יובל הזהב למלכות ויקטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Two sides of a coin, with head view of Victoria on one side and a design on the other
יובל הזהב של ויקטוריה פלורין כפול מכסף, שהוטבע בשנת 1887

יובל הזהב של המלכה ויקטוריה נחגג ב-20 וב-21 ביוני 1887 לציון יום השנה ה-50 להכתרת המלכה ויקטוריה ב-20 ביוני 1837. הוא נחגג בטקס חג ההודיה במנזר וסטמינסטר, ובמשתה אליו הוזמנו 50 מלכים ונסיכים אירופיים.[1]

הודעת המלכה לכבוד היובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרגל יובל הזהב שלה, המלכה ויקטוריה כתבה הודעת תודה לאנשיה, שהתפרסמה אז בלונדון גאזט ובעיתונים לאומיים:[2]

אני להוטה להביע לעמי את תודתי החמה על קבלת הפנים האדיבה והיותר מהחביבה שפגשתי כשחזרתי ממנזר ווסטמינסטר, עם כל הילדים והילדים הגדולים שלי. קבלת הפנים הנלהבת שפגשתי אז כמו גם בכל הימים מלאי האירועים האלה בלונדון כמו גם בווינדזור לרגל היובל שלי, ריגשה אותי מאוד. זה הראה שהעבודה והחרדה של 50 שנים ארוכות - 22 מהן ביליתי באושר ללא עננה, חלקתי ושמחתי על ידי בעלי האהוב, בעוד השנים האחרות היו מלאי צער וניסיונות, נישאו ללא זרועו המחסה ועזרתו החכמה, מוערכת על ידי האנשים שלי. ההרגשה הזו וסיבת החובה כלפי ארצי והנתינים היקרים שלי, הקשורים כל כך באופן בלתי נפרד לחיי, יעודדו אותי במשימה שלי, לעיתים קשה ומפרכת מאוד, במהלך שארית חיי. הסדר הנפלא שנשמר בהזדמנות זו וההתנהגויות הטובות של ההמונים העצומים שנאספו זוכים להערצתי הגבוהה ביותר. שאלוהים יוכל להגן ולברך בשפע את ארצי היא תפילתי הנלהבת

— המלכה ויקטוריה

החגיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

20 ביוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביוני 1887, המלכה אכלה ארוחת בוקר בחוץ מתחת לעצים בפרוגמור, שם נקבר הנסיך אלברט. היא כתבה ביומנה:[2]

היום הגיע, ואני לבד, אם כי מוקפת בילדים יקרים רבים. אני כותבת אחרי יום מייגע מאוד, בגן בארמון בקינגהאם, שבו נהגתי לשבת לעתים קרובות כל כך בימים מאושרים לשעבר. היום לפני 50 שנה מאז עליתי לכס המלכות. אלוהים, רחמנא ליצלן, חיזק אותי בהרבה נסיונות וצער...

מסיבת הגן בארמון בקינגהאם לרגל היובל, 20 ביוני 1887

לאחר מכן היא נסעה ברכבת מתחנת ווינדזור לפדינגטון ואז לארמון בקינגהאם לארוחת צהריים.[2] בערב התקיים משתה, שבו השתתפו חמישים מלכים ונסיכים זרים, יחד עם ראשי המושבות והשליטה של בריטניה מעבר לים. היא כתבה ביומנה:[3]

אכלנו ארוחת ערב משפחתית גדולה. כל בני המלוכה התאספו בחדר הקשת, וסעדנו בחדר הסעודה, שנראה נהדר עם המזנון מכוסה בצלחת הזהב. השולחן היה ערוך בצורת פרסה גדולה, עם הרבה אורות עליו. מלך דנמרק לקח אותי, ווילי מיוון ישב בצד השני שלי. הנסיכים כולם היו במדים, והנסיכות כולן היו לבושות יפה. אחר כך נכנסנו לאולם הנשפים, שם ניגנה הלהקה שלי.

21 ביוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ויקטוריה עוזבת את ארמון בקינגהאם למנזר וסטמינסטר, 21 ביוני 1887

למחרת, המלכה השתתפה בתהלוכה בכרכרה פתוחה, רתומה לשישה סוסים בצבע שמנת, דרך לונדון למנזר וסטמינסטר בליווי פרשים הודיים קולוניאליים. היא סירבה לענוד כתר, ולבשה במקום מצנפת ושמלה ארוכה. התהלוכה דרך לונדון, לדברי מארק טוויין, "נמתחה עד קצה גבול הראייה בשני הכיוונים". הצופים שוכנו על ספסלים מדורגים לאורך 10 קילומטרים של פיגומים שהוקמו למטרה זו.[2]

במנזר וסטמינסטר, התקיים טקס חג ההודיה למלכות המלכה.[2] במהלך השירות, קרן אור שמש נפלה על ראשה המורכן, שהמלכה לעתיד ליליואוקלאני מהוואי ציינה אותה כאות לטובה אלוהית.[4]

בשובה לארמון, היא הלכה למרפסת שלה והקהל עודד אותה. באולם האירועים חילקה למשפחתה סיכות שנעשו ליובל.[2] בערב היא לבשה שמלה רקומה בורדים כסופים, גדילי גדילן ושמרוקים והשתתפה במשתה. לאחר מכן קיבלה תהלוכה של דיפלומטים ונסיכים הודים. לאחר מכן גלגלו אותה על כיסאה כדי לשבת ולצפות בזיקוקים בגן הארמון.[3]

המלכה הרהרה על היום ביומנה:[2]

היום עתיר האירועים הזה הגיע ועבר. יהיה קשה מאוד לתאר את זה, אבל הכל הלך להפליא... הבוקר היה יפה ובהיר עם אוויר צח. כוחות החלו לעבור מוקדם, עם להקות שמנגנות, ואחד שמע קריאות עידוד בלתי פוסקות. ההמונים משערי הארמון ועד למנזר היו עצומים, והייתה התפרצות כה יוצאת דופן של התלהבות כפי שכמעט ולא ראיתי בלונדון קודם לכן, נראה היה שכל האנשים היו בהומור טוב כל כך. גמלאי צ'לסי הישנים היו בדוכן ליד הקשת. העיטורים לאורך פיקדילי היו יפים למדי והיו כתובות נוגעות ללב. המושבים והבמות היו מסודרים עד לראשי הבתים, והנפת ידיים כזו. פיקדילי, ריג'נט סטריט וקניון פאל היו דומים, מעוטרים בצורה חגיגית ביותר. הרבה בתי ספר והרבה פרצופים ידועים נראו... אלוהים יציל את המלכה הושמע ואז התחלף לפתיחה המזדמנת של הנדל, כשהובלתי לאט במעלה הנווה והמקהלה, שנראתה יפהפייה מלאה באנשים... ישבתי לבד הו. ! בלי בעלי האהוב (שעבורו זה היה יום גאה כל כך!)... השירות היה מאוד מסודר ומסודר. ה-'Te Deum' מאת אלברט יקירי נשמע יפה, וההמנון מאת ד"ר ברידג' היה בסדר, במיוחד האופן שבו עבדו ההמנון הלאומי וכוראל אלברט היקר. ה'אמן' היפה של ד"ר סטיינר בסוף השירות, היה מרשים ביותר... רעש הקהל, שהחל אתמול נמשך עד מאוחר. הרגשתי אסירת תודה על כך שהכל עבר בצורה כל כך מעוררת התפעלות והיום הזה שאסור לשכוח, תמיד ישאיר מאחור את הזיכרונות המשמחים והמרגשים ביותר.

אירועים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך היובל, המלכה העסיקה שני מוסלמים הודים כמלצרים, אחד מהם היה עבדול קארים.

פסל הנצחה של ויקטוריה הוזמן מהפסל פרנסיס ג'ון ויליאמסון.[5][6][7] עותקים רבים נוצרו והופצו ברחבי האימפריה הבריטית.[5][7]

מדליית יובל זהב מיוחדת נקבעה והוענקה למשתתפי חגיגות היובל.[8]

הסופר והגאוגרף ג'ון פרנקון ויליאמס פרסם את אטלס היובל של האימפריה הבריטית במיוחד לציון יובל ויקטוריה ושנת היובל שלה.

ערים רבות הזמינו בניינים חדשים לציון האירוע, כולל קווינס ארקייד בלידס.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלף ליובל הזהב של המלכה, 1887
    קלף ליובל הזהב של המלכה, 1887
  • תהלוכת יובל הזהב של המלכה ויקטוריה, 1887
    תהלוכת יובל הזהב של המלכה ויקטוריה, 1887
  • יובל הזהב של המלכה ויקטוריה, 21 ביוני 1887; התהלוכה המלכותית העוברת בכיכר טרפלגר מאת ג'ון צ'רלטון
    יובל הזהב של המלכה ויקטוריה, 21 ביוני 1887; התהלוכה המלכותית העוברת בכיכר טרפלגר מאת ג'ון צ'רלטון
  • מגדל ויקטוריה מנציח את יובל הזהב של המלכה ויקטוריה עם תמרים טרקוטה בחזית המגדל
    מגדל ויקטוריה מנציח את יובל הזהב של המלכה ויקטוריה עם תמרים טרקוטה בחזית המגדל
  • חלון מקדש מלוורן הגדול, לזכר היובל, שעוצב על ידי תומאס קאמם ונעשה בחסות RW Winfield & Co.
    חלון מקדש מלוורן הגדול, לזכר היובל, שעוצב על ידי תומאס קאמם ונעשה בחסות RW Winfield & Co.
  • אטלס היובל של האימפריה הבריטית מאת ג'ון פרנקון ויליאמס
    אטלס היובל של האימפריה הבריטית מאת ג'ון פרנקון ויליאמס
  • עשר שנים קיסרית וחמישים שנה מלכה פרסמו לציון יובל הזהב של המלכה, 1887
    עשר שנים קיסרית וחמישים שנה מלכה פרסמו לציון יובל הזהב של המלכה, 1887
  • המלכה ארקייד נקראה לכבוד יובל הזהב של המלכה ויקטוריה
    המלכה ארקייד נקראה לכבוד יובל הזהב של המלכה ויקטוריה
  • פסל יובל של המלכה ויקטוריה מאת פרנסיס ג'ון ויליאמסון, 1887
    פסל יובל של המלכה ויקטוריה מאת פרנסיס ג'ון ויליאמסון, 1887
  • קריקטורה פוליטית מאת הקריקטוריסט האירי ג'ון פרגוס או'אה, המבקרת את ויקטוריה על כך שחגגה את היובל בעודה נכשלה בטיפול בסוגיות כגון פינוי ועוני כללי באירלנד .
    קריקטורה פוליטית מאת הקריקטוריסט האירי ג'ון פרגוס או'אה, המבקרת את ויקטוריה על כך שחגגה את היובל בעודה נכשלה בטיפול בסוגיות כגון פינוי ועוני כללי באירלנד .

אורחים מלכותיים בחגיגות היובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת המלוכה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאים נוספים של סבה של המלכה מצד אביה, המלך ג'ורג' השלישי ומשפחותיהם:

בני מלוכה זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יובל הזהב למלכות ויקטוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Victoria Marked Golden Jubilee With Fireworks". Oxford Review. 1 ביוני 2002. נבדק ב-2011-01-24. After 50 years as ruler of the British Empire, Queen Victoria celebrated her Golden Jubilee by inviting 50 foreign kings and ... {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Queen Victoria's Golden Jubilee". The Royal Family. 29 באפריל 2022. נבדק ב-15 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "History of Jubilees: Queen Victoria". British Royal Household. נבדק ב-2011-01-24. The longest-reigning British monarch, Queen Victoria celebrated Golden and Diamond Jubilees marking 50 and 60 years of her reign. Queen Victoria's Golden Jubilee was celebrated on 20 and 21 June 1887. On 20 June the day began quietly with breakfast under the trees at Frogmore, the resting place of her beloved late husband, Prince Albert. ...
  4. ^ Liliuokalani (1990). Hawaii's Story by Hawaii's Queen. Honolulu: Mutual Publishing. p. 155. ISBN 0-935180-85-0.
  5. ^ 1 2 "Francis John Williamson". 2013. נבדק ב-29 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "F.J. [Francis John] Williamson". The Elmbridge Hundred. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2013. נבדק ב-3 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Francis John Williamson (1833-1920)". The Victorian Web. נבדק ב-3 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Howard N Cole. Coronation and Royal Commemorative Medals. pp. 5 to 8. Published J. B. Hayward & Son, London. 1977.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יובל_הזהב_למלכות_ויקטוריה&oldid=35851097"