לודוויג פון באטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לודוויג פון באטנברג

לודוויג פון באטנברגגרמנית: Ludwig Alexander von Battenberg)‏ (24 במאי 1854 - 11 בספטמבר 1921), לימים‏‏[1] אדמירל הצי לואי אלכסנדר מאונטבטן, המרקיז הראשון ממילפורד - הייבן, היה נסיך גרמני שנקשר בקשרי נישואין לבית המלוכה הבריטי. בנוסף, פון באטנברג הוא סבו של פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של אליזבת מלכת בריטניה.

פון באטנברג נולד בגראץ, אוסטריה למשפחת אצולה גרמנית. הוא היה בנם של הנסיך אלכסנדר מהסה, בנו של לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסה, ואשתו, יוליה פון האוקה, שקיבלה את תואר האצולה "נסיכת באטנברג". לודוויג עצמו, שדיבר שלוש שפות באופן שוטף (גרמנית, אנגלית וצרפתית - שפת אימו), נהג בילדותו לשהות רבות בחברתם של בן דודו, לודוויג הרביעי, הדוכס מהסה ואשתו הנסיכה אליס, בתה השלישית של ויקטוריה, מלכת בריטניה. בעקבות זאת הוא התגייס לצי המלכותי הבריטי בשנת 1868, בגיל 14.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1884 נישא הנסיך לבתם של השניים, הנסיכה ויקטוריה, נכדתה של המלכה ויקטוריה, בעיר דרמשטט בגרמניה. נישואים אלה לא היו בגדר חריג בשל מוצאם הגרמני של המלכה ויקטוריה ובעלה, הנסיך אלברט, שהשתייך לשושלת האצולה סקסה-קובורג-גותה. לזוג נולדו ארבעה ילדים:

אחיו של לודוויג, אלכסנדר פון באטנברג, ששהה רבות במחיצת דודם, הצאר אלכסנדר השני, ודודתם מארי‏‏[2], הוכתר ב-1879 כנסיך בולגריה, שקיבלה עצמאות, בהמלצת הצאר. הוא כיהן בתפקיד עד 1886.

בעקבות נישואיו הפך לודוויג לגיסן של אלכסנדרה, הצארינה האחרונה של רוסיה, אשת הצאר ניקולאי השני, ושל יליזבתה פיודורובנה , שנישאה לנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ', בנו של הצאר אלכסנדר השני. שתיהן נרצחו ברוסיה ב-1918 במהפכה הבולשוויקית. גם אחיו של לודוויג, הנסיך היינריך פון באטנברג, נישא לבת בית המלוכה הבריטי - לבתה של המלכה ויקטוריה, ביאטריס, וגם הוא שינה את שמו - להנרי מאונטבטן.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון באטנברג במדי חיל הים הבריטי, ציור מאת פיליפ דה לאסלו, 1910

לודוויג החל את הקריירה שלו ב-1868 בצי המלכותי הבריטי כצוער בספינת אה"מ ויקטורי, אך זומן עד מהרה מן להפליג בחברת יורש העצר דאז, אדוארד השביעי, ורעייתו, במסעם לים התיכון. ב-1870 חזר לשירות בצי, ובילה מספר שנים במימי יבשת אמריקה, וכשחזר לבריטניה ב-1874, סיים את הבחינות לקצונה ימית בהצטיינות.

לודוויג השתתף כקצין בצי במלחמה האנגלו-מצרית של 1882 והתקדם בסולם הדרגות, עד כי התמנה ב-1912 ללורד הראשון של הצי (First Sea Lord), משרה ממנה אולץ להתפטר ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשל מוצאו הגרמני. למרות שנטל חלק חשוב בהכנת הצי הבריטי לקרב, לא נטל חלק פעיל במלחמה, ופרש לגמלאות.

שינוי השם למאונטבאטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1917, בעקבות התגברות הרגשות האנטי-גרמניים בציבור הבריטי, שינה המלך ג'ורג' החמישי, את שמו של בית המלוכה הבריטי מהשם הגרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. חילופי השמות לא פסחו על משפחת פון באטנברג, וב-14 ביולי 1917, שינה הנסיך לודוויג את שם משפחתו למאונטבטן, תרגום לאנגלית של באטנברג, שמשמעו "הר באטן", ונקרא מאז לורד לואיס מאונטבטן, המרקיז ממילפורד - הייבן. הנסיך בחר בשם זה ולא באפשרות אחרת שעמדה בפניו - באטנהיל. שינוי שם המשפחה היה כרוך בויתור גם על התואר "נסיך באטנברג". על כך כתב הנסיך בספר האורחים, בעת ביקורו אצל בנו ג'ורג' באותה עת:

"הגעתי כנסיך הייד, חזרתי כלורד ג'קיל"

ב-1919 ירד לואיס מאונטבאטן מנכסיו, ונאלץ לממש נכסים בגרמניה שירש מאביו. הוא קיבל את עיטור הצלב הגדול של אבירי מסדר האמבט, וקיבל דרגת אדמירל הצי. ב-1921 מת מדום-לב בעת שהותו במועדון הימי והצבאי בלונדון. הלוויתו נערכה בכנסיית וסטמינסטר, והוא נקבר באי וייט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏החל מ-1917, ארבע שנים לפני מותו. עד אז היה תוארו Seine Hoheit Prinz Ludwig Alexander von Battenberg ‏
  2. ^ ‏מארי הייתה אחות אביהם‏