יוכבד קאשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוכבד קאשי
יוכבד קאשי במדי צה"ל עם אות הצנחן
יוכבד קאשי במדי צה"ל עם אות הצנחן
לידה 1929
משהד, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 2022 (בגיל 93 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צנחנים מעל אצטדיון רמת גן במפגן הנעילה של המכביה השלישית - יוכבד קאשי לקחה חלק במפגן הצניחה

יוכבד קאשי (19293 בנובמבר 2022)[1] הייתה מפקדת יחידת מקפלות המצנחים, והייתה האישה הראשונה יחד עם מנוחה פידל[2] שעברה קורס צניחה צבאית של צה"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוכבד קאשי נולדה במשהד, איראן. הוריה עברו מרוסיה לאיראן לפני שנולדה והשתקעו בעיר משהד.

ב-1932, כשהיא בת 3, המשפחה עלתה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב.

בשנת 1946 הצטרפה יוכבד לארגון ההגנה, שובצה ליחידה של קשרים-רצים, והשתתפה בהגנת שכונת התקווה בחלקה המוקדם של מלחמת העצמאות.[3]

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1948 התגייסה לחיל נשים בצה"ל, ושירתה כמ"כ ומדריכה בבסיס האימונים של חיל הנשים. בשנת 1949 סיימה קורס קצינות ועברה לאזור הדרום. שם שרתה בתפקיד קצינה במפקדת פיקוד הדרום בבאר שבע.[4]

ב-1950 הוצבה בבית הספר לצניחה, אז בבה"ד 8, בבסיס תל נוף. שם פיקדה על יחידת מקפלות המצנחים.

קאשי ביקשה להשתתף בקורס צניחה, אך נדחתה על רקע מגדרי. מפקדת חיל הנשים באותה תקופה, אל"ם שושנה ורנר, טענה שהצנחנות הוא מקצוע גברי, ואינו מתאים לנשים וסירבה לתת את אישורה. רופא הצנחנים טען שהשתתפות בצניחות עלולה לגרום נזקים לגוף האישה, שימנעו ממנה בעתיד את האפשרות להיכנס להיריון וללדת. קאשי התעקשה ולבסוף הצליחה, בעזרת דוגמאות של צנחניות מארצות אחרות, לשכנע את יהודה הררי, המקים והמפקד של בית הספר לצניחה. הררי השיג אישור להשתתפותה של קאשי בקורס צניחה, אך האישור הותנה בכך שהיא לא תהיה הצנחנית היחידה. חיילת בעלת כושר מעולה בשם מנוחה פידל, בת מושב חגלה, התנדבה להצטרף לקורס ושתי הנשים עברו אותו בהצלחה, כולל חמש צניחות המקנות זכות ל"אות הצנחן".[5]

שתי הצנחניות השתתפו בצניחת הראווה באצטדיון רמת גן, בטקס הסיום של המכביה השלישית. קאשי המשיכה לבצע צניחות והגיעה ל-12 צניחות, שהקנו לה את כנפי הצניחה. תצלומה של קאשי הופיע בכרזה של יום העצמאות בשנת 1951, והתנוסס גם על שער השבועון במחנה.

קאשי השתחררה מהשירות הצבאי ב-1952 בדרגת סגן משנה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה מצה"ל נישאה לצייר צבי מילשטיין. מילשטיין קיבל ב-1956 מלגת לימודים בצרפת, והזוג עבר לגור שם. קאשי לימדה אמנות פלסטית באוניברסיטה בפריז.

בשנת 2020 התאלמנה קאשי, ובשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות בנורמנדי.

יוכבד קאשי הייתה אחותה הבוגרת של הזמרת עליזה קשי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלכה לעולמה הצנחנית הראשונה בצה"ל: "דוגמה למופת וחלוציות פורצת דרך", באתר ynet, 3 בנובמבר 2022
  2. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מנוחה קוטיק, אחת משתי הצנחניות הראשונות בצה"ל, נחשפת בגיל 90, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2022
  3. ^ על פי עדות מאיר קאשי בתוכנית "שבת עולמית" בנושא שכונת התקווה, בעריכת יצחק נוי, ששודרה ב"כאן רשת ב'" ב-2019 ובשידור חוזר ב-15 באוקטובר 2022, [1]
  4. ^ עדות קצינת התחבורה, הארץ, 23 בפברואר 1950
    פרשת המכונית וסימני הצמיגים במשפט הרצח של הנערה הבידואית, על המשמר, 23 בפברואר 1950
  5. ^ ברוח אמיצה, "העולם הזה", גיליון 683 מ-30 בנובמבר 1950, עמוד 14