תל נוף

תל נוף
עקיר, עקרון
סמל בסיס חיל האוויר תל נוף
נתוני השדה
קוד ICAO	LLEK
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	רחובות
גובה מעל פני הים	193 רגל 59 מטר
מיקום	31°50′22″N 34°49′18″E
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי	אורך		סוג מסלול
	רגל	מטר
15R/33L	7,835	2,388	אספלט
15L/33R	7,830	2,387	אספלט
18/36	7,880	2,402	אספלט
תל נוף

בסיס חיל־האוויר תל נוף (בשמו הרשמי: בח"א 8) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ליד גדרה, רחובות, קרית עקרון ומזכרת בתיה.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות ה־F-15A/B/C/D ("בז"): טייסת 106 ("טייסת חוד החנית") וטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול"). בנוסף מוצבות בבסיס שתי טייסות מסוקי ה־CH-53 סי סטאליון ("יסעור"): טייסת 114 ("טייסת מובילי הלילה") וטייסת 118 ("טייסת דורסי הלילה"); טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה), ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669). בבסיס שוכנת גם יחידת האחזקה האווירית (יא"א 22) שכפופה ללהק ציוד (לצ"ד) ולא למפקדת הבסיס. ובצמוד ליא"א 22 פועל התיכון המקצועי, "אורט חיל האוויר" למקצועות התעופה.

בצמוד לבסיס חיל האוויר נמצא מרכז הטסה והכשרות מיוחדות, ובמסגרתו בית הספר לצניחה.

באופן מסורתי, מפקד הבסיס הוא טייס קרב בדרגת תא"ל וסגנו הוא טייס מסוקים בדרגת אלוף משנה.

היסטוריה

תקופת המנדט הבריטי

תצלום הבסיס בשנת 1945

שדה התעופה הוקם בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה עבור חיל האוויר הבריטי ונקרא באנגלית בשם "R.A.F Aqir" כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לשדה עד למלחמת העצמאות. שדה עקיר הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ במלחמת העולם השנייה וגם אחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). טייסת מס' 621 עסקה גם בפטרולים אוויריים במשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols), שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn", כל טיסת פטרול נמשכה מעבר ל-12 שעות, טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתתם של כוחות של צבא ארצות הברית.

ב-28 בינואר 1946 ביצע האצ"ל פעולת החרמת נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית וג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזוייפות. הם נגשו מייד למחסן ובאיומי אקדחים כפתו את הבריטים שהיו בו. מיד החלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא היתה אפשרות לחלצה. על מנת להימלט במהירות מהבריטים נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום.

במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז‏ והוא נרכש על ידי הקרן הקיימת‏. באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו‏ והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".

מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האוירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון".

ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר" (Douglas C-54 Skymaster), "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, פצצות, כדורי תותח, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון. מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.

ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור "ג'סר איסדוד" היום שמו גשר עד הלום.

פתיחת בסיס תל נוף

ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל מלבד הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.

את השם "תל נוף" טבע איש העסקים ראובן שיינצויט (Schenzvit), שהיה בשנות השלושים סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. רוב אדמות תל נוף היו בבעלותו, והוא שיווק אותן כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף", על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה בעקבות גלי העלייה הרביעית והעלייה החמישית. ראובן שיינצויט הורשע בהריגת המהנדס צוואנגר בפרשת הרצח בחולות תל נוף.

מלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"מ רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 116 וטייסת 115 שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.

הגעת מטוסי ה-F-15

ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם והסתיים בסמוך לכניסת השבת, ועקב כך חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.

שנות ה-80 של המאה העשרים

בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.

ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.

בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת

בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום - טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).

כיום תל נוף נחשב לאחד מישובי המועצה האזורית ברנר וקיימת בו פעילות של תנועת הנוער בני המושבים.

מפקדי הבסיס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• אלכס זילוני (מאי 1948 - אוקטובר 1948)
• אל"ם בנימין בונה (בוניסלבסקי)
• אל"ם ביל כץ (אוקטובר 1949 -
• אל"ם גדעון אלרום (גורדון) (יוני 1950 - פברואר 1951)
• אל"ם שלמה להט (לנדאו) (פברואר 1951 - אוקטובר 1951, דצמבר 1956 - אוגוסט 1958)
• אל"ם מנחם בר (ספטמבר 1963 - מאי 1965)
• אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן) (מאי 1965 - מרץ 1967)
• אל"ם שמואל שפר (שטופר) (מרץ 1967 - יולי 1970, מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים)
• אל"ם דוד עברי (יולי 1970 - אפריל 1973)
• אל"ם רן רונן (פקר) (אפריל 1973 - פברואר 1977) (פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל)
• תא"ל עמוס עמיר (פברואר 1977 - ספטמבר 1979)
• תא"ל אביהו בן-נון (ספטמבר 1979 - פברואר 1982)
• תא"ל יפתח ספקטור (פברואר 1982 - אוקטובר 1984)
• תא"ל גיורא רום (אוקטובר 1984 - פברואר 1987)
• אל"ם אביאם סלע- (פברואר 1987-אפריל 1987)- נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד.
• תא"ל צבי קנור (קוטג'ורי) (אפריל 1987 - יולי 1990)
• תא"ל בנימין צין (צינקר) (יולי 1990 - אוקטובר 1992)
• תא"ל עוזי רוזן (נובמבר 1992 - ספטמבר 1995)
• תא"ל חיים גופן (ספטמבר 1995 - יולי 1998)
• תא"ל ישראל (רליק) שפיר (יולי 1998 - 2001)
• תא"ל אמיר אשל (2001 - 2003)
• תא"ל בני צוקר (2003 - 2006)
• תא"ל רונן דן (2009-2006)
• תא"ל עמיקם נורקין (2012-2009)
• תא"ל תומר בר (מפברואר 2012)

קישורים חיצוניים

• בסיס תל נוף, באתר חיל האוויר הישראלי
• רשימת הטייסות של חיל האוויר המלכותי ומטוסיהן ששהו ב- RAF_Aqir
• האתר של טייסת 119, אתר לא רשמי על טייסת 119 (שהייתה מוצבת בעבר בבסיס) וטייסות אחרות בתל נוף
• בסיס תל נוף, באתר Global Security