יונה ראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יונה ראם
לידה 1871 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בספטמבר 1922 (בגיל 51 בערך)
כ"ד באלול ה'תרפ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 בספטמבר 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב רפאל יונה ראם (מבוטא: רוֹם; ה'תרל"א/ה'תרל"ב, 1871כ"ד באלול ה'תרפ"ב, 17 בספטמבר 1922) היה רב ירושלמי, חבר בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה, דיין בבית הדין לערעורים ורב שכונות בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבירז' שבליטא לרב שלמה רום וחווה רבקה לבית מגיד, נינת הרב אליהו, בנו של רבי אברהם אחי הגר"א. אחיו הצעיר היה הרב אליהו ראם. בשנת ה'תרמ"ג או ה'תרמ"ד, כשהיה כבן 13, עלה עם משפחתו לירושלים. למד בישיבת עץ חיים בחורבת רבי יהודה החסיד אצל הרב שמואל סלנט, ועם הקמת ישיבת תורת חיים עבר ללמוד בה. בין השאר, למד בחברותא עם הרב יעקב משה חרל"פ[1] והרב צבי פסח פרנק, ובין השניים נותרו קשרי חברות אמיצים עד לפטירת הרב ראם. כמו כן, הצטרף ל"ישיבת אור חדש", בית מוסר מיסודם של תלמידי רבי שמחה זיסל זיו מקלם. בשנת ה'תרנ"ב התחתן עם גולדה בתו של הסוחר והלמדן ר' אברהם קרצ'מר שעלה מביאליסטוק ליפו, והיה ממקימי הקהילה האשכנזית ביפו ומייסדי השכונות נווה שלום ונווה צדק. גיסיו היו הרבנים נפתלי הירץ קרצ'מר (בעל "נעם המצוות") ויוסף גרשון הורביץ (לימים רב שכונת מאה שערים, ראש ישיבת מאה שערים וחבר בית הדין של הפרושים בירושלים). לתקופה מסוימת שימש כר"מ בישיבת אור חדש. לצד לימודו בתורת הנגלה, התקרב למקובלי ירושלים, ובפרט לרבני ישיבת המקובלים בית אל ולרב שמעון צבי הורוביץ, עד שהחל להתפלל בסידור עם כוונות הרש"ש. עם זאת, נהג להסתיר את עיסוקו בקבלה.

בי' בתמוז ה'תרס"ו התמנה (בברכת ר' שמואל סלנט) לרב השכונות כרם, בתי הורודנא, בית יעקב ומחנה יהודה. הוא עבר להתגורר בשכונת שערי צדק, מול בית החולים שערי צדק. בשנת ה'תרע"ז, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נפטר הדיין הרב אריה לייב הרשלר, והרב ראם נבחר על ידי הרב פרנק למלא את מקומו כחבר בית הדין הפרושי, על אף התנגדותם של חלק מעסקני העדה. בשנת 1919 היה חבר משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים. כשהוקמה הרבנות הראשית לישראל בשנת ה'תרפ"א, התמנה לחבר המועצה הראשונה מטעם העדה האשכנזית. באותה התקופה, חברי מועצת הרבנות הראשית היו גם דייני בית הדין לערעורים.[2] מסופר, שכאשר באו לבית הדין בעלי דין שאינם אשכנזים והוא לא הבין את לשונם, היה לומד בזמן שאמרו את טענותיהם למתורגמן, וכך הספיק לגמור ספרי שו"ת רבים.[3] בשנת ה'תרפ"ב חלה במחלת כליות, ולאחר מספר חודשים, בכ"ד באלול, נפטר, בגיל 52. נקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

בתו חיה גיטל נישאה לרב ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי. בנם הוא הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שבתי דב רוזנטל (עורך), אדרת אליהו: ספר זיכרון לרב אליהו ראם, ירושלים תשנ"א, פרק י"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]