מאה שערים
ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם לשכונה בתל אביב או ספר בשם זה, ראו מאה שערים (פירושונים).
מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, הממוקמת בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה.
תוכן עניינים |
ייסוד השכונה [עריכה]
מאה שערים הייתה השכונה החמישית, הגדולה ביותר והמרוחקת ביותר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוקמה בידי אנשי היישוב הישן היוצאים מהעיר העתיקה. קדמו לה משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה ובית דוד.
השכונה נוסדה על ידי "חברת בוני ירושלים". קבוצת המייסדים כללה את בן-ציון ליאון, יוסף ריבלין ויואל משה סלומון שהיה ממקימי שכונות נחלת שבעה ושכונת בית דוד. בראש הקבוצה עמדו הרב שלמה זלמן בהר"ן והרב שמואל הומינר, שבנה בה את הבית הראשון והיה הראשון שהעז לעבור לגור שם גם בלילה. הייתה זו "שכונת אגודה", אחת ממספר שכונות שנבנו אז על ידי התאגדות תושבים שביקשו להקים בתי מגורים בתנאים חברתיים וכלכליים נוחים. מאה חברי האגודה היו רחוקים מלהיות בעלי אמצעים – ברובם התפרנסו מכספי החלוקה, ולכן, ככל הנראה, רכשו לעצמם מגרש מרוחק יחסית מדרך המלך של אותה תקופה – רחוב יפו, שבסביבתו הקרובה היו מחירי הקרקעות גבוהים יותר. הקרקע נרכשה בשלושה שלבים מערביי הכפר ליפתא, סה"כ כ-32 דונם.
מייסדי השכונה בחרו לה שם מפסוק מפרשת תולדות, שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסוד החבורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" (בראשית, כו, יב), וכן בגלל שמייסדיה מנו מאה חברים.[1] השם נבחר גם כיוון ש"מאה שערים" שווה בגימטריה ל-666. מספר זה מסמל, על פי הגר"א, שמקימי השכונה היו צאצאי תלמידיו, את משיח בן יוסף וקיבוץ גלויות.[2]
מתכנן השכונה היה האדריכל והארכאולוג הגרמני תושב ירושלים קונרד שיק.
באייר תרל"ד (מאי 1874) הונחה אבן הפינה לשכונה ובראש חודש כסלו תרל"ה (דצמבר 1874) הושלמה בנייתם של עשרת הבתים הראשונים בשכונה. בתרמ"א חגגו את חנוכת השכונה כולה, ובמהלכה הוגרלו בתי השכונה בין חברי הקבוצה.
מבנה השכונה והתפתחותה [עריכה]
בתי השכונה נבנו כחומה רציפה, מטעמי ביטחון, וקירותיהם החיצוניים מקיפים חצר פנימית גדולה. כמו בעיר העתיקה באותם ימים, השערים נסגרו עם רדת הלילה ונפתחו שוב עם בוקר. בחצר מוקמו בורות המים המרכזיים של השכונה. עם גידול אוכלוסיית השכונה נבנו בתים נוספים בתוך אותה חצר, כך שאיבדה במידה רבה את אופייה המקורי. בשנת תר"ן (1890) כללה השכונה 200 בתים וכ-800 תושבים, ושלוש שנים לאחר מכן עלה מניין הבתים ל-300 ומספר התושבים לכ-1,500, כתוצאה משיעור הילודה הגבוה וגלי העלייה ממזרח אירופה.
ניהול השכונה הופקד בידי ועד אשר מנה 7 חברים ואכף את התקנון הנוקשה של השכונה. בצד הקפדתו היתרה על ניקיון השכונה וקביעת תקנות באשר לניקוז מים באמצעות מרזבים אל בורות המים, דאג הוועד גם לשמר את אופייה האדוק בתקנות מסוג "אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר". כדי למנוע חשש שברבות הימים ישתנה אופי האוכלוסייה, נקבע מראש כי התקנות הן לדורות ואין לשנותן.
הגידול המהיר באוכלוסייה פגע בסטנדרטים התברואתיים והיא הפכה למקום מגורים צפוף ומוזנח. לכך תרמה גם העובדה שלאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים הייתה השכונה לשכונת ספר הסמוכה לגבול הירדני.
כרבני השכונה כיהנו, בין השאר, הרב שאול חיים הלוי הורוביץ שייסד את ישיבת מאה שערים יחד עם הרב זרח ברוורמן וכיהן כרב השכונה וראש הישיבה בשנים (תרמ"ה-תרס"ה), וכן בן אחותו הרב יוסף גרשון הורוביץ שכיהן בתפקידים אלו כ-46 שנים (תרס"ה-תשי"א).
כחלק מגידולה של השכונה נבנו סביבה "שכונות לוויין", ובהן בתי ורשה, בתי אונגרין, בתי נייטין, בית ישראל.
מאה שערים כיום [עריכה]
השכונה מורכבת כיום מרוב מוחלט של חרדים המשתייכים לזרמים שונים, בעיקר חסידים וליטאים, וכוללת עשרות ישיבות, בתי כנסת וכוללים. סביבה נבנו שכונות, קריות ושיכונים חרדיים נוספים. הכיכר המרכזית באזור היא כיכר השבת, המחברת את מאה שערים עם שכונת גאולה הסמוכה.
לצד נוכחות של החסידויות הגדולות, כגון חסידות גור וחסידות קרלין, מהווה השכונה גם מעוז של החסידויות המשתייכות לעדה החרדית: תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק, סאטמר וכן נטורי קרתא. קבוצות אלה מוכרות בהתנגדותם החריפה למדינת ישראל ולציונות. הן בחרו בדרך חיים של הסתגרות והתבדלות, כמעין "גטו" מרצון, המדמה במידת מה את אוירת ה"שטעטל" המזרח אירופאי. אנשי העדה החרדית מארגנים לעתים הפגנות וצעדות כנגד "השלטון הציוני" ואי שמירת השבת בעיר.
השכונה סובלת מהזנחה, צפיפות ולכלוך, המעיבים על איכות החיים בה. לאחרונה מסתמנת מגמה של שיפוץ והרחבה של בתים בשכונה תחת פיקוח עיריית ירושלים והמועצה לשימור אתרים.
אופייה המיוחד של השכונה מושך קבוצות תיירים הבאים להתרשם ממנה. ביקורים אלה גורמים לעתים לחיכוכים בין המבקרים לבין חלק מהתושבים, המתנגדים בעיקר לכניסת נשים בלבוש שנתפס על ידם כבלתי צנוע. בשבתות וחגים סגורה השכונה לכניסת כלי רכב.
באוקטובר 2011 פסק בג"ץ כי בשכונה לא תתאפשר עוד הקמת גדרות, מתיחת בדי יוטה או הצבת סדרנים פרטיים, כדי לאכוף הפרדה בין גברים לנשים, וכי ימונה איש קשר בין המשטרה לתושבים, שירכז תלונות שיופנו בעניין.
לקריאה נוספת [עריכה]
- יוסף יואל ריבלין, מאה שערים, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער - המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"ז.
- גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), מאה שערים וסביבתה, אריאל, 163-164, תשס"ד, עמ' 135-121.
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979, עמ' 157-154, 220-219.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- זאב וילנאי, נחלת שבעה ומאה שערים, דבר, 22 באפריל 1959
- ברוך גיאן, ברוך הבא: סתם יום שישי במאה שערים, בבלוג "עונג שבת", 2 בדצמבר 2012
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |
בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים |
 |
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||
| היציאה מן החומות | |||
|---|---|---|---|
|
| שכונת מאה שערים | ||
|---|---|---|
| אישים |
שלמה זלמן בהר"ן • יוסף ריבלין • קונרד שיק • שמואל הומינר • שאול חיים הלוי הורוביץ • יוסף גרשון הורביץ • זרח ראובן ברוורמן • יצחק יעקב וכטפויגל • ישראל טויסיג |
 |
| מוסדות ואתרים |
בית מדרש תורה ויראה • שטיבלך מאה שערים • בית הכנסת אהל שרה • הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים • שוק מאה שערים • בית בערגער |
|
| שכונות לוויין | ||
| ערכים נוספים | ||
|
|
||
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מאה שערים, באנציקלופדיה ynet
- מאה שערים, באתר אתרוג
- זיכרונות מאה שערים
- יהודה שלזינגר, מאה שערים של פחד, ישראל היום, 30 באפריל 2010
- מאה שערים: מטר מכאן, ועולם אחר, באתר ynet
- הקיצונים במאה שערים מונעים מנשים לבוא לשכונה לחגיגות שמחת בית השואבה, באתר הארץ
- חרם על אדמו"רים משכונת מאה שערים, באתר nrg
