יחיאל בן הרא"ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל בן הרא"ש
לידה 1267
קלן, נסיכות הבוחר מקלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה לפני 1314
תקופת הפעילות ? – ערך בלתי־ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
אב רא"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קולוניה שבאשכנז (כיום בגרמניה) בשנת ה'כ"ז (1267), בן בכור לאביו רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) וקרוי ככל הנראה על שם סבו. אחָיו הם רבי יהודה בן הרא"ש (מחבר שו"ת זיכרון יהודה) ורבי יעקב בעל הטורים.

למד תורה בבית מדרשו של אביו שהעריכו מאוד. מסורת בשם כתב יד ישן המובאת אצל החיד"א אומרת כי: "הרא"ש נהג לקום לפני רבינו יחיאל בנו מפני שהיה חכם גדול".[1]

בשנת ס"ג (1303), כשהחמיר מצבם של היהודים בגרמניה, לאחר פרעות רינדפלייש, ברח יחד עם אביו ומשפחתו לעיר טוליטולה (טולדו) שבספרד, שם חי עד פטירתו. תקופה מסוימת שהה מחוץ לטולדו וניהל חלופת מכתבים הלכתית עם אביו.

נפטר בחיי אביו לפני שנת ע"ד (1314). בתו הייתה נשואה לאחיו רבי יהודה, אך זו נפטרה בחייו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחיאל חיבר ספר פסקים על התלמוד שהיה דומה בצורתו לחיבור "פסקי הרא"ש" של אביו, בתוספת סברות ופסקים מעצמו ומחכמי דורו. החיבור אבד אך דברי תורה בשמו מובאים פעמים רבות בחיבור ארבעה טורים של רבי יעקב אחיו, ובספר זיכרון יהודה של אחיו רבי יהודה.

יש שסברו כי רבי יחיאל הוא מחבר הספר הקדמון "תניא רבתי" (להבדיל מספר התניא של רבי שניאור זלמן מלאדי),[2] וכך הוא יוחס מאז דפוס קרמונה משנת שכ"ה, אך אין לכך כל ראיה. החיד"א בשם הגדולים דוחה אף הוא דעה זו וטוען שלא ייתכן שרבי יחיאל הוא מחברו של הספר, שכן אביו הרא"ש לא מוזכר בו כלל. לדבריו: "אם הרב המחבר היה בן הרא"ש אין ספק שבכל עניין היה מביא סברת אביו".[3] ראיה נוספת שהוא מביא היא מדברי המחבר שכותב כי זקנו (סבו) הוא רבי בנימין, בעוד שאביו של הרא"ש נקרא רבי יחיאל.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם חיים פריימן, הרא"ש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ט, עמודים קד-קח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיד"א, ברכי יוסף, יורה דעה, סימן רמ, אות ב.
  2. ^ ראו למשל: הרב אליהו שפירא, אליהו זוטא, אורח חיים, סימן רצו. הרב עובדיה יוסף, שו"ת חזון עובדיה, כרך ב, עמוד תשלא.
  3. ^ חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים חלק ב, עמוד 171, באתר HebrewBooks
  4. ^ עוד על כך ראו: ישראל צבי פיינטוך, מסורות ונוסחאות בתלמוד, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1985, עמ' 65 והלאה.