יעקב בן אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בעל הטורים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשם-עט של הסטיריקן אהרון צפנת, ראו אהרון צפנת.

ר' יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד[1].

שני אחיו הגדולים ממנו ר' יחיאל ור' שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם, ר' יעקב למרות גדולתו התורנית סירב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, אחיו ר' יהודה בן הרא״ש כיהן ברבנות לאחר פטירת אביהם הרא"ש. גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו[2]. יש אומרים‏[3]לארץ ישראל.

ממסמכים שהתגלו בכיאוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור: "בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין אנציקלופדיה ענקית שבה הוא מביא את כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ו"דרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר ה"סמ"ע על שו"ע חושן משפט.

חמיו בקש ממנו לכתוב חיבור מעניין ולא רק להתעסק בהלכה, ועל כן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).

פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו. מספרים שאת כל פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, דבר שמראה על גאונות עצומה.

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם "קצור פסקי הרא"ש" (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא פלפול. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור" היות שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ובטור הוא מכריע כדעות פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.

תקופת חייו של יעקב בן אשר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
  • יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית]. ‬ ‬
  • יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
  • אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
  • יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
  • יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה- 15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
  2. ^ ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו
  3. ^ כך מופיע בספרו של החיד"א "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות" שהוא נסע מאשכנז