יעקב בן אשר
ר' יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עימו לטולדו שבספרד[1].
שני אחיו הגדולים ממנו ר' יחיאל ור' שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם, ר' יעקב למרות גדולתו התורנית סירב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, אחיו ר' יהודה בן הרא״ש כיהן ברבנות לאחר פטירת אביהם הרא"ש. גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו[2]. יש אומרים[3]לארץ ישראל.
ממסמכים שהתגלו בכיאוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים.
חיבוריו [עריכה]
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
- טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הישיבה לסעודה, מועדי השנה ועוד.
- טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, עבודה זרה, טהרה,לימוד תורה וכבוד תלמיד חכם ועוד.
- טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה.
- וטור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות וכיוצא בזה.
תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור: "בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין אנציקלופדיה ענקית שבה הוא מביא את כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה").
חמיו בקש ממנו לכתוב חיבור מעניין ולא רק להתעסק בהלכה, ועל כן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).
פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו. מספרים שאת כל פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, דבר שמראה על גאונות עצומה.
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם "קצור פסקי הרא"ש" (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא פלפול. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. דבר מעניין הוא שלפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור".
| תקופת חייו של יעקב בן אשר על ציר הזמן |
|---|
|
|
לקריאה נוספת [עריכה]
- א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
- יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
- יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית].
- יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
- אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
- יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
- יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה- 15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
- יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יעקב בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יעקב בר' אשר, בעל הטורים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 855-848, באתר HebrewBooks
- פירוש ר' יעקב בן אשר על התורה, באתר דעת

- פירוש התורה בקובצי טקסט להורדה
- ישראל משה תא-שמע, "רבנו אשר ובנו ר’ יעקב בעל הטורים : בין אשכנז לספרד", פעמים 46-47 (תשנ"א) 75-91 = כנסת מחקרים ב (תשס"ד).
- הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.

- עדות מר' נתן מברסלב, בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "סיאוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. אתר קברי צדיקים
- מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים, אתר "אהלי צדיקים"
הערות שוליים [עריכה]
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | ||
| פרשנים פילולוגיים ספרדים |
מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם • תנחום הירושלמי |
|
| פרשני ספרד |
יצחק אבן גיאת • יצחק אשכנזי הדיין • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל |
|
| פרשני צרפת |
רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני |
|
| פרשני פרובנס |
יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג |
|
| פרשני אשכנז | ||
| פרשני איטליה |
הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו |
|
| פרשני תימן |
נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי |
|
| פרשני אלג'יר | ||