יחסי איראן-יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי איראן-יפן
Flag of Iran.svg Flag of Japan.svg
Iran Japan Locator.png
איראן יפן
שטח (בקילומטר רבוע)
1,648,195 377,915
אוכלוסייה
80,840,713 127,103,388
משטר
רפובליקה איסלאמית מונרכיה חוקתית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
987,100 4,729,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,210 37,206

היחסים הדיפלומטיים בין איראן ובין יפן הם יחסים דו־צדדיים מדרג של שגרירות שנוסדו באופן רשמי בשנת 1926[1]. במשך ההיסטוריה שמרו שתי המדינות על יחסים חברותיים במידה ושותפות אסטרטגית חזקה.

בשנת 1878 התקבל שגריר יפן לאימפריה הרוסית, אנומוטו טקאקי, בפני קהל רשמי בסנקט פטרבורג בידי השאה הפרסי נאצר א-דין שאה קאג'אר. עם זאת, יחסים דיפולמטיים רשמיים בין יפן לאיראן לא כוננו עד שנת 1926. בשנת 1929 פתחה יפן צירות באיראן, ואילו איראן פתחה מצדה צירות ביפן ביולי 1930. אמנת ידידות נחתמה בין שתי המדינות בשנת 1939 ויחסים לבביים נשמרו במהלך מלחמת העולם השנייה עד שנת 1942, כשאירעה הפלישה הבריטית–סובייטית לאיראן. יחסים דיפולמטיים רשמיים הוחזרו בשנת 1953 אחרי חתימת חוזה סן פרנסיסקו[2].

בפברואר 1955 שודרגו היחסים בין המדינות לדרג שגרירות, ובשנת 1977 פתחה יפן קונסוליה כללית בח'ורמשהר, אולם זו נסגרה באופן זמני במלחמת איראן-עיראק ובאופן סופי ב-1997.

איראן ויפן חתמו על הסכם פטור מאשרת כניסה בשנת 1974, אולם ההסכם בוטל באפריל 1992 בשל הגירה לא חוקית רחבת היקף של איראנים ליפן[3]. איראן ויפן גם משתפות פעולה במדיניות חוץ אזורית במזרח התיכון, כמו שיקום אפגניסטן והסכסוך הישראלי-פלסטיני[4]. מאז 2004 עובדת יפן על פיתוח שדה הנפט החופי של איראן, שנמצא באזאדגאן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחסי יפן־איראן. משרד החוץ היפני (יולי 2007).
  2. ^ Kodansha Encyclopedia of Japan, pp.623
  3. ^ (1992) Chapter III, Section 6: The Middle East. Ministry of Foreign Affairs, Japan. 
  4. ^ "Iran, Japan Ready to Cooperate in Afghan, Palestinian Issues", People's Daily (2002-05-05).