יחסי סודאן–רוסיה
| יחסי סודאן–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| סודאן | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,861,484 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 49,038,221 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 51,662 | 2,240,422 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,054 | 15,550 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי סודאן–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים בין רוסיה לסודאן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך עשרות שנים קיימו רוסיה וסודאן שותפות כלכלית ופוליטית אסטרטגית חזקה. בשל הזדהות עם ארצות הברית וגם עם ברית המועצות ועם בעלות בריתם של שתי המדינות, סודאן הצהירה על נייטרליות ובמקום זאת בחרה להשתייך לארגון המדינות הבלתי-מזדהות לאורך המלחמה הקרה. היחסים בין המדינות נפגעו קלות כאשר בשנת 1971 ניסו חברי המפלגה הקומוניסטית הסודאנית להתנקש בנשיא, ג'עפר נומיירי, ונומיירי הפיל את האשמה על ברית המועצות, ובכך חיזק את יחסי סודאן עם המערב ונפגעו שוב כשסודאן תמכה במוג'אהדין באפגניסטן כשברית המועצות פלשה אליה בשנת 1979. שיתוף הפעולה המדיני בין שתי המדינות השתפר באופן דרמטי במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, כאשר ולדימיר פוטין נבחר לנשיא, ולאחר מכן לראש ממשלת רוסיה, ויחד עם נשיא הרפובליקה העממית של סין, חו ג'ינטאו עמדו בניגוד לכוחות שמירת השלום של האו"ם בדארפור. רוסיה תומכת בתוקף בשלמות הטריטוריאלית של סודאן ומתנגדת להקמת מדינה עצמאית בדארפור. כמו כן, רוסיה היא שותפת ההשקעות החזקה ביותר של סודאן (באירופה) ובעלת ברית פוליטית באירופה, ורוסיה ראתה בסודאן שוב ושוב משמעותית כבעלת ברית גלובלית חשובה ביבשת אפריקה. במשך עשרות שנים לומדים סטודנטים ממכללות סודאניות באוניברסיטאות ברוסיה.[1]
במהלך ההתקפה ב-2008 על אומדורמן וח'רטום, מורדים מתנועת הצדק והשוויון מדארפור הרגו טייס שכירי חרב רוסי על ידי הפלתו של מטוסו כשניסה לתקוף אותם.[2][3]
ב-SIPRI מדווחים כי רק 8 אחוזים מהנשק הסודאני הם מסין, וכי הנשק הרוסי מהווה למעשה את הרוב - 87 אחוז. רוסיה היא ספקית הנשק העיקרית לסודאן.[4]
_02.jpg)
אמנסטי אינטרנשיונל תקף את רוסיה על שבירת אמברגו הנשק של האו"ם על דארפור. הרוסים מכרו כלי נשק כמו מסוקי Mi-24, מטוסי אנטונוב 26, מכירות הנשק הרוסית לסודאן הסתכמו ב-21 מיליון דולר. דווח כי אמצעי לחימה אלה שימשו לשחיטת אזרחי דארפור. בדו"ח נמסר כי רוסיה "לא הייתה יכולה להיות מודעת לדיווחים על הפרות חמורות של זכויות האדם והחוק ההומניטרי של כוחות הביטחון הסודאנים, אולם בכל זאת המשיכו לאפשר העברת ציוד צבאי לסודאן." על רוסיה דווח כי "היו צריכים להיות מודעים, כמה סוגים של ציוד צבאי, כולל מטוסים, נפרסו על ידי הכוחות המזוינים הסודאנים לצורך התקפות ישירות על אזרחים והתקפות חסרות הבחנה בדארפור." הג'נג'אוויד השתמש גם בזרועות קטנות ברוסיה כדי לרצוח ולבזוז, הנשק הרוסי הזה התפשט לצ'אד השכנה. בשנת 2005 נמכרו מסוקים מרוסיה לסודאן תמורת 7 מיליון ליש"ט.[5][6][7]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Andrei Fedyashin (9 בינואר 2011). "Sudan's impending split". RIA Novosti. נבדק ב-11 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wasil Ali (28 במאי 2008). "Radio station says Russian pilot killed in Sudan during rebel assault". Sudan Tribune. נבדק ב-11 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ James Dunnigan (21 ביוני 2008). "Russian Mercenaries Over Africa". StrategyWorld.com. נבדק ב-11 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Andrew McGregor (12 בפברואר 2009). "Russia's Arms Sales to Sudan a First Step in Return to Africa: Part Two". Eurasia Daily Monitor Volume: 6 Issue: 29. נבדק ב-30 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nora Boustany (24 באוגוסט 2007). "New Photos Indicate Arms Flow to Darfur". The Washington Post. נבדק ב-9 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "China, Russia deny weapons breach". BBC. 8 במאי 2007. נבדק ב-9 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
David Blair, Diplomatic Correspondent, Russia and China 'break Darfur arms embargo', The Telegraph, 9 May 2007
