המדינות הבלתי-מזדהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינות החברות בארגון (כחול כהה) והמדינות המשקיפות (כחול בהיר)

המדינות הבלתי-מזדהותאנגלית: Non-Aligned Movement או בקיצור NAM) הוא ארגון בינלאומי המאגד בתוכו 116 מדינות שאינן רואות עצמן כמשתייכות לחוג השפעתה של אף מעצמה. במקורו מדובר היה במדינות שביקשו שלא להזדהות עם העולם המערבי או עם הגוש המזרחי. עם התמוטטותה של ברית המועצות אבד במידה רבה הצידוק הגאופוליטי לקיומו של הארגון, והוא מתמקד היום בנושאים הומניטריים כמו חיסול העוני, פיתוח כלכלי וכן בהתנגדות לקולוניאליזם ולאימפריאליזם. הארגון מייצג 55% מתושבי כדור-הארץ וכשני שליש מהמדינות החברות באו"ם. רוב מדינות הארגון הן מדינות עולם שלישי.

היסטוריה של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "אי-הזדהות" נטבע על ידי ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו במהלך נאום שנשא ב-1954 בקולומבו בירת סרי לנקה. בנאום זה תיאר נהרו את "חמשת העמודים" (פּאנְצְ'שִיל) עליהם יש לבסס את היחסים בין סין להודו. חמישה עקרונות אלו הפכו מאוחר יותר לבסיס ארגון המדינות הבלתי-מזדהות, ואלו הם:

  • כבוד לשלמות הטריטוריאלית (של המדינה האחרת)
  • אי-התקפה הדדית
  • אי-התערבות בעניינים פנימיים
  • שוויון ותועלת הדדית
  • דו-קיום בשלום

תחילתו של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות בוועידה שהתקיימה ב-1955 בבאנדונג שבאינדונזיה, שקיבלה את הכינוי ועידת באנדונג, שבה הצהירו המדינות המשתתפות על רצונן שלא להזדהות עם אף אחד מן הצדדים בעימות האידאולוגי שבבסיס המלחמה הקרה. ועידת באנדונג היא אבן דרך חשובה בהתפתחות ארגון המדינות הבלתי-מזדהות כגוף פוליטי.

בשנת 1961 התקיימה בבלגרד ועידת הפסגה הרשמית הראשונה של המדינות הבלתי-מזדהות ביוזמתו של נשיא יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו. מלבד טיטו ונהרו, המנהיגים שהיה להם חלק חשוב ביצירתו של הארגון היו נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ונשיא אינדונזיה אחמד סוקרנו.

ועידות פסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת המדינות הבלתי-מזדהות בטהראן, 2012

ועידות הפסגה של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות מתקיימות מדי שלוש שנים. ועידת הפסגה הראשונה התקיימה בבלגרד ב-1961 בנוכחות 25 צירים, רובם מאסיה ואפריקה, וכן יוגוסלביה, קובה וקפריסין.
הפסגה הבאה התקיימה בקהיר ב-1964 בהשתתפות 46 מדינות, כאשר רוב החברות החדשות היו מדינות בעלות ממשל חדש שהוקם בסמוך למועד הוועידה, בעקבות התמוטטות משטרים קולוניאליים באפריקה. בוועידה זו עסקו רבות בסכסוך הישראלי-ערבי ובמלחמת הודו פקיסטן.
הפסגה ב-1970 התקיימה בלוסקה, זמביה והייתה בין החשובות ביותר, מאחר שנקבעו בה מנגנונים קבועים לטיפוח קשרים כלכליים בין המדינות.
הפסגה שהתקיימה ב-1973 באלג'יר עמדה בצילו של משבר האנרגיה, שהביא להתעשרות מהירה של כמה מחברות הארגון.

ב-2009 התקיימה ועידת הפסגה בשארם א-שייח' שבמצרים, וב-2012 התקיימה בטהראן שבאיראן, בהשתתפות המזכיר הכללי של האו"ם באן קי מון.

עמדות פוליטיות של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי ארגון המדינות הבלתי-מזדהות נועד להיות ארגון מלוכד בדומה לנאט"ו או ברית ורשה, בפועל נוצרו בו חיכוכים רבים בין החברות, והקשר ביניהן רופף יותר מאשר בבריתות אחרות. חלק מן החברות מצאו את עצמן מצטרפות לאחד הגושים הגדולים למרות המחויבות לאי-הזדהות; כך למשל חברה קובה לברית המועצות בעת המלחמה הקרה.
כמו כן, נוצרה לעתים מתיחות בין חברות בארגון - כגון המתיחות שבין הודו לפקיסטן ולאחרונה המתיחות שבין סוריה למצרים בעקבות ההפיכה במצרים ומלחמת האזרחים בסוריה, כאשר נשיא מצרים מוחמד מורסי מתנועת האחים המוסלמים הסונים ביקר בחריפות את נשיא סוריה בשאר אל-אסד והדרך בה דיכא את המפגינים והמורדים הסורים במהלך הוועידה ה-16 שנערכה בטהראן.

בעקבות התפרקותה של יוגוסלביה הביעו המדינות שבעבר הרכיבו אותה עניין מועט בלבד בארגון המדינות הבלתי-מזדהות. כמו כן, סלובניה, קפריסין, קרואטיה ומלטה, עזבו את הארגון ב-2004 עם הצטרפותן לאיחוד האירופי. קרואטיה עדיין קשורה לארגון במעמד של "משקיפה", כמו ברזיל, אשר מעולם לא הייתה חברה בו.

ארגון המדינות הבלתי-מזדהות לאורך השנים הביע ביקורת רבה כלפי ישראל, ונחשב לעוין כלפיה.

חברות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]