ילדות פרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילדות פרא
Mustang
בימוי דניס גמזה ארגובן
הופק בידי שארל גילבר (אנ')
תסריט דניס גמזה ארגובן, אליס וינוקור (אנ')
עריכה מטילד ואן דה מורטל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גונש נזיהה, דוהא זיינפ וטוגבה סונגורוגלו
מוזיקה וורן אליס (אנ')
צילום David Chizallet, Ersin Gök עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
חברת הפקה CG Cinema עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Mozinet עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה גרמניהגרמניה19 במאי 2015
צרפתצרפת17 ביוני 2015
משך הקרנה 97 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט טורקית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סיפור התבגרות, סרט עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 10,000,000$
הכנסות באתר מוג'ו mustang
פרסים
  • פרס Lux
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לתגלית השנה באירופה (דניס גמזה ארגובן) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדות פרא (במקור: Mustang) הוא סרט דרמה צרפתי-טורקי משנת 2015 בבימויה של דניס גמזה ארגובן (אנ'). הסרט הוקרן בפסטיבל קאן במסגרת "שבועיים של הבמאים" (Directors' Fortnight) וזכה בפרס Europa Cinemas[1]. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. הסרט נבחר לייצג את צרפת בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-88.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקיץ בכפר בצפון טורקיה, לאלי היא הצעירה מחמש אחיות, אשר נפרדת ממורתה האהובה העוברת לאיסטנבול. כל החמש חוזרות ברגל מבית הספר ובדרך משתובבות עם חבריהן. בהגיען לבית סבתן, הן נתקלות בכעס גדול ובלתי מובן להן, על "התנהגות לא מוסרית" שנצפתה על ידי שכנה בכפר. דודן, אורל, נכנס בכעס אל הבית ודורש שינוי חינוכי עבור הילדות, שאיבדו את הוריהן לפני עשר שנים.

ראשית נאסר עליהן לצאת אל הכפר. במקום לבלות עם חברים או ללכת לבית הספר, הן לומדות שיעורי משק הבית המועברים על ידי סדרה של דודות צנועות וחסודות. למעשה, החלו הכנות לחיי נישואים עבורן. חמש האחיות, בגילאי 12–18, חולקות תשוקה משותפת לחופש, מתחילות לחפש דרכים כדי לעקוף את המגבלות שהוטלו עליהם. הן מתגנבות אל החוץ, פעם אחר פעם, וכל פעם שמישהו מהכפר רואה אותן, החומה סביב הבית גובהת, עד שהבית כולו נראה ככלא.

לפי התוכנית של הדוד, נישאות שתי הבנות הגדולות בשידוך, אך הבכורה מבקשת מהסבתא להשיא אותה לאהוב ליבה מהכפר וכך אכן קורה. לאלי, הקטנה מהחבורה, מתכננת לברוח, ובמהלך הסרט כולו מתכננת את המילוט שלה: לקחת את המכונית של הדוד אורל ולנהוג לאיסטנבול, שם תלך אל מורתה אשר תציל אותה מנישואין.

אחרי שאצ'ה, האחות השלישית, משודכת, היא נכנסת לדיכאון עמוק ומתאבדת. מהחמש נשארו ארבע. שתיים נשואות, ושתי ילדות קטנות. או אז משדך הדוד את הגדולה מבין השתיים, בת 14, וכאן חלה תפנית בעלילה. לאלי מוצאת את הדרך להבריח את שתיהן מתוך הבית, ובליל הכלולות עצמו הן נועלות עצמן בבית ומצליחות לחמוק מהדוד וממשפחת החתן. איש אחד טוב לב עוזר להן ומציל אותן. שתי הילדות מגיעות לאיסטנבול ונפגשות עם המורה הטובה. סצנת הסיום היא החיבוק המכיל של המורה האהובה עם לאלי.

הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מצוינות בעולם; אחת הביקורות, סיפרה על דמיון בין "ילדות פרא" לסרטה של סופיה קופולה, "חמש ילדות יפות", בשתיהן העלילה זהה. עם זאת, הוא גם התקבל לפתוח את הפסטיבלים החשובים בעולם וב-4 באוקטובר 2015, הוא יצא להפצה ב"ניו יורק, פסטיבל סרטים"; הוא הופץ ב-50 מדינות. עד סוף ההקרנות העולמיות שלו, הכניס "ילדות פרא", 2 מיליארד הכנסות מסביב לעולם ונחשב ל"סרט הזר הכי מכניס בעולם" ל-2015.

בטורקיה הוא זכה להצלחה בינונית בקופות, בעקבות התערבותו של ראש הממשלה, ארדואן, שהתנגד לסרט. למרות זאת, "ילדות פרא", הפך לסרט הכי מדובר בטורקיה והיה חודש ברשימת "הסרטים המצליחים" בבתי הקולנוע בטורקיה (נכון לספטמבר 2015). בתחילת 2016 הוא הוכרז בתואר "הסרט המכניס ביותר" של טורקיה, מאז "הנסיך הפרסי".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בפסטיבל קאן במסגרת "שבועיים של הבמאים" (Directors' Fortnight) וזכה בפרס "Europa Cinemas 1". הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו.

הסרט נבחר לייצג את צרפת בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-88.

"ילדות פרא" היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר", אך הפסיד לסרט "הבן של שאול".

ב-28 בפברואר 2016, התמודד הסרט בטקס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר", אך גם שם הפסיד לסרט "הבן של שאול".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ילדות פרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rebecca Ford, Cannes: 'Embrace of the Serpent' Tops Directors' Fortnight Awards, The Hollywood Reporter, 22 May 2015


פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר
1990‏-2010 הודו סין (1992) • שלושת הצבעים: כחול (1993) • ממזר קטן (1994) • אמריקה (1995) • סודות ושקרים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • המתאגרף (1998) • החיים יפים (1999) • רוקדת בחשכה (2000) אמלי (2001) • הפסנתרן (2002) • להתראות לנין! (2003) • עם הראש בקיר (2004) • נקודת מפגש (2005) • המלכה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2008) • נער החידות ממומביי (2009) • נאום המלך (2010)
2011‏-היום הארטיסט (2011) • מחוברים לחיים (2012) • אהבה (2013) • אידה (2014) • ילדות פרא (2015) • היא (2016) • הריבוע (2017) • אהבה בימים קרים (2018) • עלובי החיים (2019) • האב (2020) • עוד סיבוב (2021) • האדם הגרוע בעולם (2022)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ילדות_פרא&oldid=37157628"