להתראות לנין!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
להתראות לנין!
Good bye, Lenin! film.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Good bye, Lenin!
בימוי: וולפגנג בקר
הפקה: סטפן ארנדט
תסריט: וולפגנג בקר
עריכה: פיטר אדם
שחקנים ראשיים: דניאל ברוהל
קטרין סאס
מוזיקה: יאן טירסן
צילום: מרטין קוקולה
הקרנת בכורה: 9 בפברואר 2003, גרמניה
משך הקרנה: 121 דקות
שפת הסרט: גרמנית
תקציב: €4,800,000
פרסים: מועמדות אחת לגלובוס הזהב
דף הסרט ב-IMDb

להתראות לנין!אנגלית: !Good Bye Lenin) הוא סרט גרמני טרגי-קומי משנת 2003.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר על משפחת קרנר, משפחה מגרמניה המזרחית בין השנים 1989 ו-1990 בעת תהליך התפרקותה של גרמניה המזרחית. אם המשפחה, קריסטין, סוציאליסטית נאמנה, מתעלפת, לוקה באוטם שריר הלב ונכנסת לתרדמת אחרי שראתה את בנה אלכסנדר, מפגין ונעצר בהפגנה נגד הממשל במדינה.

שמונה חודשים מאוחר יותר, מתעוררת קריסטין והמציאות שונה לחלוטין. הרופא שדאג לה אומר לאלכסנדר ולבתה, אריאן, שהיא נמצאת בסכנת אוטם נוסף בשריר הלב, ולכן אסור שתתרגש יותר מדי. אלכסנדר מחליט שהוא הולך ליצור בביתם מציאות מזרח-גרמנית, כפי שהייתה לפני נפילת חומת ברלין.

אלכסנדר יוצר בעזרת חברו לעבודה המערב-גרמני דניס דומשקה, תוכניות טלוויזיה הדומות לתוכניות המזרח-גרמניות. בהמשך, כשרואה האם כרזת ענק של חברת קוקה קולה נפרסת על בניין הקרוב לבית המשפחה, מכינים אלכסנדר ודניס כתבה, שמראה שהמשקה הידוע נוצר במזרח גרמניה והוא המצאה סוציאליסטית. כמו כן, הכינו השניים כתבה המספרת על הגירת עשרות אלפים ממערב גרמניה למזרחה.

באחת הסצנות, כשמחליטה קריסטין לצאת ולטייל ברחבי ברלין, היא רואה את פסלו השבור של ולדימיר לנין מוטס על ידי מסוק. בסצנה אחרת, היא נדהמת כשהיא רואה במעלית הבניין צלב קרס, שציורו היה אסור במזרח גרמניה. כשמצבה של קריסטין מידרדר והיא מובלת לבית החולים, יוצא אלכסנדר לחפש את אביו, שהיגר למערב. הוא נוסע במונית שנוהג בה אדם הדומה מאוד לגיבור ילדותו, זיגמונד יאן, הקוסמונאוט המזרח-גרמני הראשון.

בצל האיחוד הקרב, חברתו של אלכסנדר מספרת לאימו את האמת בזמן שאלכסנדר ודניס מכינים סרט אחרון, שבו רואים את אריך הונקר מתפטר ומעביר את תפקידו לזיגמונד יאן (נהג המונית שהסיע את אלכס), שאומר ב"נאום ההשבעה": "הסוציאליזם אינו הסתגרות מאחורי חומות. פירושו להושיט יד לזולת ולחיות עמו. פירושו לא רק חלומות על עולם טוב יותר, אלא הגשמתם". האם רואה את הסרט, מודעת לאמת אך מוקסמת, וברקע- הזיקוקים על איחוד שתי המדינות.

מכאן, מתהפך הגלגל: אלכסנדר סימל בסרטיו האחרונים את מזרח-גרמניה כפי שהוא רצה וכך נשבה בקסמו שלו, בעוד שאימו יודעת את האמת ללא ידיעתו. בסוף הסרט אומר אלכסנדר: "את מזרח גרמניה השארנו בחיים עד נשימתה האחרונה של אמי; מדינה, שאף פעם לא התקיימה בצורה זו; מדינה, שבזכרוני, תמיד תתקשר לאמי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]