ים של חול
| בימוי |
גאי גרין  |
|---|---|
| הופק בידי |
Robert S. Baker, Monty Berman |
| תסריט |
רוברט ווסטרבי |
| עריכה |
גורדון פילקינטון |
| שחקנים ראשיים |
מייקל קרייג בארי פוסטר גאורג מרסל ריי מקנלי פרסי הרברט ג'ון גרגסון ריצ'רד אטנבורו Harold Goodwin |
| מוזיקה |
קליפטון פארקר |
| צילום |
וילקי קופר |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברה מפיצה |
Rank Organisation |
| הקרנת בכורה |
1958 |
| משך הקרנה |
97 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ים החול (באנגלית: Sea of Sand, יצא בארצות הברית בשם Desert Patrol – "סיור מדברי") הוא סרט מלחמה בריטי משנת 1958, בכיכובם של ריצ'רד אטנבורו, ג'ון גרגסון ומייקל קרייג.[1] הסרט, שביים גיא גרין, עוסק בסיור של קבוצת המדבר ארוכת הטווח (LRDG) במהלך המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. הסרט צולם בלוב.[2]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב קרב אל עלמיין, קפטן טים קוטון מוביל מבצע פשיטה להשמדת מצבור דלק גרמני שנמצא עמוק מאחורי קווי האויב. קפטן ויליאמס מהמהנדסים המלכותיים מוצב לסיור של קוטון כדי לטפל בשדה מוקשים סביב מצבור הדלק. כחייל ביחדה רגילה, לוקח לוויליאמס זמן להסתגל לאופן הלא שיגרתי של ה-LRDG. הוא מוצא תמונה קרועה של ילדה במגוריו של קוטון, שמגדיר אותה כ"חדשות ישנות". בהמשך ויליאמס מראה לקוטון תמונה של בנו, קוטון אומר שיש לו את כל מה לחיות.
המבצע מתחיל כשחמש משאיות של שברולט 30 CWT, יוצאות למסע מסוכן דרך לוב הכבושה על ידי כוחות הציר, שם נתקלים הLRDG במטוסי סיור של הלופטוואפה ובסיורי אפריקה קורפס. שישה מאנשיהם נהרגים ושני מהמשאיות שלהם יוצאות מכלל שימוש על ידי שריונית גרמנית. בהגיעם אל היעד ויליאמס עושה את עבודתו ויוצר נתיב דרך שדה המוקשים בעזרת רב"ט מתיסון. שאר חברי הקבוצה הורסים את מצבור הדלק סמל הרדי נהרג בנסיגה. עהם מגלים המצבור מספר רב של טנקי פנצר גרמנים במסתור. לרוע המזל קוטון לא יכול לדווח על כך לבסיס מכיוון שהרדיו יצא מכלל שימוש במארב גרמני, במהלכו 'בלנקו' וויט נפצע ברגלו.
מתוך הבנת חשיבות המידע, הכוח צריך לחזור ולדווח עליו בבסיס כל עוד יש זמן לפעול. במהלך חזרתם הם נרדפים על ידי קצין גרמני שנחוש לעצור אותם. שני זחלמים תוקפים אותם, קוטון נפצע בזרוע וסמל נסביט נהרג. במרחק 40 ק"מ בלבד מבסיס בעלות הברית – נגמר הדלק למשאית האחרונה. בלנקו מתנדב להישאר מאחור ולאייש מקלע של ויקרס, ברודי מציע להישאר עם חברו אך קוטון אומר "כל מי שיכול שימשיך". בזמן שהאחרים פונים לעבר הבסיס, בלאנקו מקריב את עצמו ומאט את הזחלם הגרמני האחרון.
הקבוצה, שסובלת מהתיבשות, צופה בסיור LRDG נוסף על משאית. אבל לפני שהם יכולים לאותת להם, מבחינים בגרמנים הרודפים. ויליאמס תופס תת-מקלע סטן ומרחיק את הגרמנים מקבוצתו. פעולותיו מאפשרות לפטרול LRDG לאגף ולהשמיד את הזחלם הגרמני עם זאת הוא נהרג. קוטון מקונן על כך שהיה לו למה לחיות.
הסרט מסתיים שקוטון מדווח על הטנקים למפקד שלו בבסיס. הם מדברים גם על ויליאמס ומה שעשה למען הכוח. בשלב זה נורה מטח הפתיחה של רקב אל עלמיין מתחיל.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את התסריט של "ים של חול" כתב הסופר והתסריטאי הנודע רוברט וסטרבי. היועץ הטכני של הסרט היה ביל קנדי שו, ששימש כקצין המודיעין של ה-LRDG במהלך מערכה מדברית בצפון אפריקה.[3]
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסקול נכתב על ידי קליפטון פרקר ובוצעה על ידי סינפוניה מלונדון בניהולו המוזיקלי של מויר מתיסון.[1]
צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט צולם בטריפוליטניה בסמוך לאתרים רבים שבהם התרחשה המערכה בצפון אפריקה.[3] מייקל קרייג אמר "ששתינו הרבה יותר מדי, ישנו הרבה מדי והתנהגנו בצורה לא טובה בכל דרך אפשרית."[4]
מרבית הניצבים האירופיים בסרט היו אנשי צבא בריטניה שהוצבו בלוב בגלל הברית הצבאית בין אידריס מלך לוב למערב (מערכת יחסים זו הסתיימה בעקבות הפיכת הכוח ב-1969 בידי קציני הצבא בראשותו של מועמר קדאפי). ככאלה, מרבית האביזרים הצבאיים המשמשים בסרט הם ציוד בריטי או אמריקאי. למשל, חיילי בעלות הברית משתמשים במשאיות WB עכשוויות של שברולט 30 קוואט עם מקלעי ויקרס. אך השימוש בתתי-מקלעים סטן לא היה נכון (הלוחמים בLRDG השתמשו ב-303 SMLE או בתת-המקלע תומפסון ככלי נשק קל). כמו כן הועסקו זחלמים אמריקאיים, מצוידים ברובי ברן בריטיים, בתור הזחלמים של קורפס אפריקה Sd.Kfz. 251s.
לדברי קרייג אף על פי שהסרט היה טוב הוא הרגיש שתעשיית הקולנוע הבריטית צריכה ליצור סיפורים עכשוויים יותר. זה הוביל "לשקט כועס".[5]
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה מועמד לפרסי BAFTA לסרט הטוב ביותר ולקולנוע הבריטי ולשחקן הבריטי הטוב ביותר עבור מייקל קרייג.[6]
המגזין "וראייטי" שיבח את "המשחק המעולה והבימוי המתוח של גיא גרין", והגיע למסקנה: "גרין והצלם וילקי קופר תפסו בצורה נהדרת את הבדידות הנידחת של המדבר העצום, את החום, את השעמום ואת תחושת הסכנה. התסריט צפוי, אך הדיאלוג טבעי למדי והדמויות השונות מצוירות היטב."[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ים של חול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ים של חול", באתר AllMovie (באנגלית)
"ים של חול", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"ים של חול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Sea of Sand (1958)".
- ^ Burton, Alan; Chibnall, Steve (11 ביולי 2013). Historical Dictionary of British Cinema. Scarecrow Press. ISBN 9780810880269 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Rowan, Terry. World War II Goes to the Movies & Television Guide Volume II L-Z. Lulu.com. ISBN 9781105465437 – via Google Books.
- ^ Craig, Michael (2005). The Smallest Giant: An Actor's Life. Allen and Unwin. p. 85.
- ^ Craig, Michael (2005). The Smallest Giant: An Actor's Life. Allen and Unwin. pp. 84–85.
- ^ "Film in 1959 - BAFTA Awards". awards.bafta.org.
- ^ Variety Staff (1 בינואר 1958). "Sea of Sand".
{{cite web}}: (עזרה)