סטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סֵטן
Pistolet maszynowy STEN, Muzeum Orła Białego.jpg

תמ"ק סטן, סימן 2

מידע כללי
סוג תת מקלע.
תכנון סרן רגינלד שפרד והרולד טרפין, 1940.
יצרן מפעלי נשק קל המלכותי, BSA ומספר חברות קטנות.
שנות שירות 1941 עד אמצע שנות ה-60.
מלחמות מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות
מלחמת קוריאה
מלחמת סיני
מלחמת וייטנאם.
מחיר ליחידה 4 לירות שטרלינג (בתקופה בו יוצר לראשונה).
יחידות שיוצרו כ-4.5 מליון יחידות במהלך מלחמת העולם השנייה.
מידע טכני
קליבר 9 מ"מ פרבלום
פעולה רתע, מכנס פתוח
הזנה מחסנית
כוונות ברזל
אורך כולל 760 מ"מ
אורך קנה 196 מ"מ
משקל ריק 3.2 ק"ג (סימן 2)
קצב אש כ-500 כדורים בדקה (משתנה בין הדגמים)
מהירות לוע 365 מטר לשנייה

הסטן (Sten) הוא תת מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה. בנוסף לבריטניה הוא יוצר בכמויות גדולות גם בקנדה ובישראל. הסטן הצטיין בפשטות ייצור ותפעול חסרת תקדים לזמנו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטן נוצר כנשק קל, שאפשר לייצר אותו במהירות ובמחיר זול בתנאי החירום של מלחמת העולם השנייה. הבריטים היו זקוקים נואשות לנשק כזה, שניתן לצייד בו יחידות תומכות לחימה, יחידות מוצנחות וקצינים. בנוסף רצו הבריטים שהנשק יירה תחמושת בקוטר 9 מילימטר, על מנת לעשות שימוש בתחמושת שנלקחה שלל מהגרמנים.

מאפייני הנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטן היה תת-מקלע פשוט וזול. נאמר עליו שכדי לייצרו נדרשים רק צינור מתכת וקפיץ. פשטות זו הייתה היתרון והחסרון הגדול ביותר של הסטן. הנשק עצמו נראה כמו קנה עם הדק וקת, ללא חלקי עץ או פלסטיק וללא עזרים כלשהם. הסטן היה קל במשקלו יחסית לתקופה, וגם ממדיו היו קטנים.

פשטות הייצור והמחיר הזול (ארבע לירות שטרלינג ליחידה) איפשרו לבריטים לייצר מיליוני סטנים. דגם סימן שלוש של הסטן היה ניתן לייצור ב 5 שעות עבודה בלבד. הדבר איפשר תיקונים בשדה, אלתורים, ואף ייצור מחתרתי על ידי הפרטיזנים במזרח אירופה. יתרון נוסף של הסטן היה ממדיו הקטנים, שחיבבו אותו על יחידות מיוחדות ומוצנחות.

על צד השלילה, הסטן היה נשק גרוע מבחינה טכנית: הוא נטה למעצורים רבים, בעיקר בשל מחסניות גרועות, לפליטת כדורים כאשר ספג חבטה, ולו הקלה ביותר ולאי דיוק ניכר.

יוצרו 5 דגמים של סטן, כאשר הראשון מורכב יחסית, השני יוצר בכמויות הגדולות ביותר, השלישי היה הפשוט ביותר, הרביעי היה דגם נסיוני, והחמישי כלל שינוי מזערי של החלפת קת המתכת לעץ.

לאורך שנות השימוש הבריטי, שנמשך עד שנות השישים, תוקנו חלק מהמגרעות. התכנון הבסיסי נותר פשוט, עדות לתקופת החירום שבה יוצר הנשק. הסטן הוחלף בסטרלינג, שהיה שילוב של פשטות וייצור איכותי ואמין.

יצור סטן בישראל (תמ"ת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות הארבעים המאוחרות, כחלק מהכנות ההגנה לקראת לחימה כוללת בערביי ארץ ישראל, החלו היישוב היהודי וההגנה בהקמת תעשייה מחתרתית של ייצור נשק קל תחת אפו של המנדט הבריטי. הנשק שנבחר לייצור בהיקף רחב היה הסטן. הסיבה הייתה ברורה למדי - פשטות וקלות ייצור. בנוסף, קל היה "להסליק" את הסטן בגלל גודלו הקטן והפשטות שבפירוקו למספר חלקים. הסטן יוצר תחת השם תמ"ת- "תת מקלע תוצרת עבודה עברית ". נשק זה גם יוצר ביוזמת מחתרת האצ"ל. כמה אלפי יחידות יוצרו בבתי מלאכה עבור הארגון משנת 1947 ועד ששולב הארגון בצה"ל.


לוחמי תש"ח מאד לא אהבו את הסטן עקב מספר סיבות:

  • הכלי לא היה אמין, לא תמיד פעל.
  • לפעמים גרם לתאונות עקב פליטות כדורים.
  • היה מאד לא נוח לנשיאה על הגוף.

הסטנים יוצרו במספרים גדולים יחסית, ויוצרה במחתרת גם תחמושת 9 מ"מ עבורם, בעיקר במפעל סודי שנבנה בעומק של כ- 8 מטר מתחת לאדמה והופעל על ידי חברי קיבוץ מעגן מיכאל שישבו כהכשרה ליד העיר רחובות. אז נקרא המפעל "מכון איילון". כיום נקרא המקום "גבעת הקיבוצים". הסטן שימש את ההגנה ואת צה"ל עד אמצע שנות החמישים (כולל במלחמת העצמאות) עת הוחלף על ידי תת-מקלע העוזי שפיתח עוזיאל גל.

סטן תוצרת תעשיית ארגון האצ"ל

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמ"ק סטן דגם 3:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]