יעקב נחושתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב נחושתן (נולד ב-22 באפריל 1925) הוא איש ציבור ומשפטן ישראלי. כיהן כחבר כנסת מטעם גח"ל בכנסת השביעית.

נחושתן נולד בשם יעקב (ז'קו) צ'לבי בקזלניק שבבולגריה. בנעוריו היה חבר תנועת השומר הצעיר. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון בעיר וורטצה ובשנת 1944 עלה ארצה.

חבר תנועת האצ"ל מעלייתו ועד לפירוק הארגון, נחושתן היה בין פעיליה המרכזיים בירושלים. בשנת 1945 נעצר והוגלה למחנה מעצר באריתריאה, ממנו הועבר ב-1947 לקניה.

בוגר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. שנים רבות עסק בעריכת דין והיה, בתקופות שונות, נציג של בנק לאומי בירושלים ויועץ משפטי של המועצה המקומית מבשרת ציון. פעילותו הציבורית החלה כפעיל בסניף תנועת החרות בירושלים, לראשותו נבחר בשנת 1968.

בשנים 1969 - 1974 כיהן כחבר כנסת מטעם גח"ל בכנסת השביעית והיה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט.

לאחר עליית הליכוד לשלטון מונה נחושתן לתפקידים דיפלומטיים. בשנים 1979 - 1982 היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ולאחר מכן, עד שנת 1985, כיהן כשגריר ישראל בהולנד.

בנו, עידו נחושתן הוא מפקד חיל האוויר הישראלי ה-16.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יעקב נחושתן באתר הכנסת