יצחק בן שלמה הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ר' יצחק בן שלמה הישראלי רופא, פילוסוף ופרשן מקרא יהודי בתקופת הגאונים. נפטר בסביבות שנת 950. יליד מצרים. שימש כרופא בחצרות הח'ליפים במצרים ובתוניסיה. שמו התפרסם לתהילה, ורבים, יהודים וערבים למדו ממנו את חכמת הרפואה. חיבר שמונה ספרים בערבית בנושא רפואה, שתורגמו בימי הביניים לעברית, ספרדית ולטינית ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה.

De febribus

התפרסם גם בזכות חיבוריו בפילוסופיה. חיבר את "ספר ההגדרות‏[1]" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש לספר היצירה[2]. חיבר בערבית גם ספרים בתורת ההגיון, בפיזיקה ועוד.

הוא היה מהראשונים בפילוסופיה היהודית שבהגותם ניסו לפשר בין תורת אריסטו והנאופלאטוניזם לבין אמונת האחדות הישראלית.

הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' סעדיה גאון ששאל ממנו שאלות.

באגרת שכתב הרמב"ם, בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד‏[3].

החוקר אליקים כרמולי[4], הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף אברהם אבן עזרא בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא הוא, יצחק בן שלמה הישראלי. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.

רעיונותיו הפילוסופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הישראלי הגדיר את הפילוסופיה כהתקרבות לאלוהים. הוא הדגיש את אמונתו בבריאת העולם יש מאין. לדידו סיבת העולם היא חכמתו וטובו של הבורא שרצו להתגלות בעולם. העצמות העליונה היא השכל וממנה השתלשלות של שכל- טבע- נפש, עד העולם הגשמי.
  • הוא החזיק בתורת היסודות של אריסטו וסבר שהנפש היא סובסטאנציה שאינה תלויה בגוף.
  • תכלית האדם הוא הכרת האמת. ומעשים טובים שבעבורם יבוא על שכרו. הגמול הוא התחברות הנפש האלוהית עם הנפש העליונה עד "האור האלוהי".
  • החזיון הנבואי בחלום הוא הופעת השכל לצורות דמות ממוצעת בין גשמיות לרוחניות כדי שיוכל הדמיון לקבלם. בדברי הנביאים באה האמונה בטהרתה למשכילים, ובעיטוף חושני להמונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התגלה לראשונה לפני כ-50 שנה בלנינגרד
  2. ^ זהות המחבר שנויה במחלוקת בין החוקרים
  3. ^ אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58
  4. ^ ציון 46