ישראל גור אריה (אמן)
 | |
| ישראל גור אריה 1927 | |
| לידה |
5 בפברואר 1900 ו' באדר ה'תר"ס בוברויסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1962 (בגיל 61 בערך) ירושלים. |
| שם לידה | ישראל הורודצקי |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים. |
| תאריך עלייה | 1913 |
| מקום לימודים | בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות. |
| תחום יצירה | פיסול, ריקוע, גילוף, חריטה וציור. |
  | |
ישראל גור אריה (הורודצקי) (5 בפברואר 1900 – 1962) היה אמן ופסל, עבד יחד עם אחיו האמן מאיר גור אריה ועם האמן זאב רבן.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל גור אריה (הורודצקי) נולד בבוברויסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס)[1], ב-5 בפברואר 1900 ליעקב קופל הורודצקי (פחח-מסגר ממשפחת למדנים חסידי חב"ד) ולאימו לאה (בת למשפחה מיוחסת מקרמנצ'וג, אוקראינה שעבדה כתופרת עבור המעמד הגבוה ברוסיה הלבנה).
אימו הגיעה ממשפחה שנקראה במשך דורות בשם המשפחה העברי "גור אריה", ובשם זה בחרה משפחת הורודצקי לאחר עלייתה לארץ ישראל, שנים לאחר מכן.
גור אריה קיבל חינוך בבית ספר עממי רוסי ובשנת 1913 עלה לארץ עם הוריו, והתקבל מיד עם הגעתו, כתלמיד בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בו למדו בשנים שונות גם אחיו, מאיר גור אריה, ואחותו שושנה גור אריה.[2]
החל משנת 1917 ולאחר שסיים את "בצלאל" בהצטיינות, המשיך ועבד במוסד בפיתוח עץ, נחושת, אבן, שנהב וטכניקות נוספות, תחת הנהלת פרופ' בוריס שץ. הכין ויצר כלי קודש שהוזמנו עבור בתי כנסיות בארץ ובארצות הברית. בנוסף, עבד כפסל וריכז עבודות פיסול אמנותי עבור זאב רבן ומאיר גור-אריה, אחיו.
במהלך השנים יצר עבודות רבות אשר קיימות וממוקמות עד היום ברחבי העיר ירושלים ובהן: סיתות פסלי האריות וריקוע נחושת של 4 מפות שושנת הרוחות שממוקמים במגדל ימק"א בירושלים, סיתות תבליטי אבן של אדם וחווה בגן עדן, ושל קין והבל. הפסלים ממוקמים בכניסה לבית האומנים שברחוב שמואל הנגיד שבירושלים[3], ריקוע נחושת על דלתות בית-החולים "ביקור חולים" בירושלים, בהן נראים סמלי 12 השבטים. העבודה נעשתה יחד עם האומן חביב ששון. הריקוע נעשה על פי עיצובו של זאב רבן.[4]
בסוף מלחמת העולם הראשונה, היה בין הראשונים שהתגייסו לגדוד העברי.
בשנת 1920 בקירוב, הפך למנהל עבודה בבית החרושת "זלצמן", מייסודו של אלפרד זלצמן. מבנה המפעל היה בין הבתים היהודיים הראשונים בשכונת בקעה שבירושלים. במפעל ייצרו בין השאר כלי מטבח, קופסאות לתרופות עבור הצבא הבריטי, קופסאות התרמה וחלקי חילוף לנשק עבור ההגנה.
גור אריה עסק בין היתר, בתהליך עבודה של הלבנה. על עבודה זו, נרשם על שמו פטנט בימי מלחמת העולם השנייה.
לאחר מכן התקבל לעבודה ברשות הדואר בסניף המרכזי בירושלים, ועסק בעיקר בפיתוח חותמות ועבודות מכניות. ובהמשך הפך לפקיד הדואר הראשי בירושלים לעבודות טכניות.
בשנת 1929 בהיותו חבר בהגנה, היה בין המגינים על שכונת תלפיות בירושלים, בשנת 1936 היה בין המגינים על העיר העתיקה, ולפני מלחמת השחרור, הגן על ירושלים החדשה.
לאחר כיבוש הר-ציון, תיקן עבודות אמנותיות שונות שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. הוא נשלח לכך מטעם משרד הדתות. בין היתר עסק בתיקון פסל בנדיקט הקדוש בכנסיית הדורמיציון, כשהוא נעזר באישור מיוחד וליווי לשם כך.
נפטר באופן פתאומי בשנת 1962, ונקבר בהר המנוחות גבעת שאול שבירושלים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1927 נשא לאשה את שפרה בת זאב מולדבסקי (מחנכת, ילידת יפו), בניו הם זאב גור אריה, ודן גור אריה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מסיכת המוות של יוסף שפרינצק, 1959. -
ישראל ושפרה גור אריה בשנת נישואיהם, 1927. -
ישראל גור אריה מסתת את כותרות העמודים לבניין ימק"א, שנות העשרים. -
ספר תנ"ך עם ריקוע שיצר ישראל גור אריה בבצלאל, שנות העשרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל גור אריה בארכיון בצלאל
- דוד תדהר (עורך), "ישראל גור-אריה (הורודצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3314
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית, מאיר גור אריה, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ^ נורית שילה כהן, בצלאל של שץ 1906-1929, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1983, עמ' 346
- ^ בית האמנים, מבצלאל לבית האמנים, באתר בית האמנים
- ^ סקר אמנות הקיר בישראל, מספר יצירה: #0322, באתר סקר אמנות הקיר בישראל