בקעה (שכונה)

בתי מגורים בפינת הרחובות יהודה ודרך בית לחם

בָקְעַה היא שכונה בדרום ירושלים. שמה מגיע מערבית (بقعه) ומשמעותו: מישור. גבולותיה של השכונה הם רחוב רבקה מדרום, רחוב פייר קניג ממערב, המסילה לתחנת הרכבת ירושלים מצפון מערב ודרך חברון ממזרח. השכונות הסובבות אותה הן תלפיות בדרום, מקור חיים במערב, המושבה היוונית והמושבה הגרמנית בצפון מערב ואבו תור במזרח. היה נסיון לתת לשכונה שם עברי - גאולים אבל שם זה לא נקלט, ובשלטים שהציבה העירייה נכתב "גאולים (בקעה)"^[1].

[עריכה] היסטוריה

שכונת בקעה לאחר שנכבשה בידי צה"ל במלחמת העצמאות

בקעה החלה את דרכה כשכונה מעורבת של ערבים מוסלמים ונוצרים וגרו בה גם ארמנים ויוונים אורתודוקסים מיוון. השכונה היוותה אחת מן השכונות הערביות שנבנו מסביב לעיר העתיקה בסוף המאה ה-19. השכונה נשאה אופי חקלאי למחצה ועד שנות החמישים חלקים נרחבים ממנה שימשו לגידולים חקלאיים. במהלך מלחמת העצמאות נותרה השכונה מן הצד הישראלי של הקו העירוני ואוכלוסייתה התחלפה (בדומה למצב בשכונות רבות משני צדי הקו). במשך שנים היוותה השכונה נקודה מרכזית בעיר בזכות תחנת הרכבת ירושלים הממוקמת בקצהָ. התחנה חיברה בין ירושלים למרכז הארץ מהמאה ה-19 עד שנת 1998, אז הפסיק הקו לפעול. כיום משמשת תחנת הרכבת הישנה כמתחם תרבותי ולאורך פסי הרכבת בשכונה בנתה העירייה את פארק המסילה.

בשנות ה-50 החלו בבנית שיכוני בטון גדולים על מה שהיה בעבר שטחים חקלאיים כדי לאכלס עולים חדשים. והיא אופיינה במראה אשר שילב בניה ערבית ישנה ושיכונים. בשנות ה-80 החלו בבנית פרויקטים אדריכליים חדשים למעמד הביניים אשר ברובם בנייניהם הקיפו חצרות פנימיות (כדוגמת רחוב דן ורחוב בן-עזאי) בתקופה זו השכונה היוותה כור היתוך לאנשים ממעמדות כלכליים מגוונים, מעדות שונות, ומהשקפות עולם דתיות שונות.

בשנות ה-90 עיריית ירושלים החלה את פרויקט שיקום שכונות על שיכוני השכונה, בו שופצו והורחבו רבים משיכוני הבלוקים משנות ה-50. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מחירי הדירות בשכונה עלו ואת תושבי השכונה הוותיקים החלו להחליף מהגרים אמידים מארצות הברית ומצרפת.

[עריכה] השכונה כיום

מבחינה דמוגרפית בקעה לא נושאת אופי דתי או חילוני ומתגוררים בה דתיים וחילוניים זה לצד זה. בשכונה פועלים ארבעה מוסדות חינוך מרכזיים - "אורנים", "אפרתה"-בית ספר יסודי-ממלכתי דתי, "תל"י גאולים"-בית ספר יסודי-ממלכתי ופלך-תיכון דתי לבנות. כמו כן פעילים בשכונה בתי כנסת מזרמים שונים ביהדות ומספר תנועות נוער מזרמים פוליטיים מגוונים. למשל, בשכונה ממוקם קן תנועת השומר הצעיר, ובסמוך אליו נמצא סניף תנועת בני עקיבא.

המתנ"ס השכונתי, הממוקם בין רחוב זבולון ליששכר, מהווה גם את מרכזו של מחוז "בקעה רבתי" בעיריית ירושלים, מחוז הכולל גם את שכונת תלפיות בדרום, מקור חיים בדרום-מערב ואבו תור במזרח. דרך בית לחם היא הרחוב המסחרי המרכזי של השכונה, לצד רחוב עמק רפאים הסמוך, אשר איננו נמנה עם גבולות השכונה.

בעשור הראשון של שנות האלפיים פעל בבקעה פרויקט שיקום שכונות, שמבקש לרענן את מראה השיכונים ("בלוקים") הישנים והמוזנחים שנבנו בשכונה בשנות החמישים, ולהגדיל את הדירות. תוצאות הפרויקט נראות יפה בעיקר ברחוב רבקה, בדרך בית לחם, ברחוב ציפורה, ברחוב גד והסביבה.

בשנת 2009 אושר מיזם הכולל הרחבה משמעותית של השכונה, במסגרתו ייבנו בנייני מגורים בגובה של עד 8 קומות^[2]. עם זאת, החלטה זו זכתה להתנגדויות רבות, כולל מצד המנהל הקהילתי של השכונה, שטען כי התשתיות בשכונה אינן מסוגלות להכיל מספר כה גדול של תושבים^[3].