כלציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קומפלקס מתכת-EDTA

בכימיה, כלָציה (מהמילה היוונית χηλή, כלה, שפירושה "טופר"; בעברית "תַּצְבִּית", מלשון "צבת") היא תהליך של קישור הפיך של ליגנד - הכלאטור (מכונה גם כלאנט, גורם כלציה, גורם קומפלקסציה), ליון מתכתי, ובכך יוצר קומפלקס מתכתי, הכלאט. המושג משמש בדרך כלל לקומפלקסים בהם יון המתכת קשור לשני אטומים או יותר של הכלאטור, למרות שהקשרים יכולים להיות כל שילוב שהוא של קשרי קואורדינציה וקשרים יוניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים שהשתמשו במושג "כלאט" היו גילברט מורגן וה. ד. ל. דרו, בשנת 1920: "תואר השם כלאט, המופק מהצבת הגדול או ‏כלה (יוונית) של הלובסטר או סרטנים אחרים, מוצע בעבור קבוצות דמויות מד-קוטר, המתפקדות כשתי יחידות קושרות ונאחזות באטום המרכזי, ליצירת טבעות הטרוציקליות."[1]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציבות המוגברת של קומפלקסי הכלאט, לעומת קומפלקסים מימיים, מכונה "אפקט הכלציה". גורם כלציה הוא ליגנד פולידנטטי, המתקשר ליותר מאתר קואורדינציה אחד על אטום המתכת. כיוון שיש לשבור את כל הקשרים לאטום המרכזי כדי לנתק ליגנד, נדרשת יותר אנרגיה על מנת להגדיל את מספר המולקולות הנפרדות. אם הקלאטור היה מוחלף על ידי מספר ליגנדים מונודנטטים (כמו מים או אמוניה), מספר המולקולות הכללי היה פוחת, לעומת העלייה במספר המולוקולות החופשיות כאשר קלאטור מחליף כמה ליגנדים מונודנטטיים. על כן, האפקט הוא אנטרופי, בכך שיותר אתרי קישור נתפסים על ידי פחות מולקולות. עלייה כללית במספר המולקולות החופשיות בתמיסה מובילה לגידול באנטרופיה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב קומפלקסי המתכת בטבע כוללים צורה כלשהי של טבעת קלאט, כמו טבעת היומית, או חלבון. על כן, קלאטי מתכת רלוונטיים לניוד של מתכות בקרקע, וספיגה והצטברות של מתכות בצמחים ובמיקרו-אורגניזמים. כלציה סלקטיבית של מתכות כבדות רלוונטית לביו-רמדיאציה, כמו סילוק צזיום-137 מפסולת רדיואקטיבית.

התרופות האנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקלין הן קלאטורים של יוני סידן 2+ ומגנזיום 2+.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאטורים משמשים באנליזה כימית, ריכוך מים, חומרים משמרים, ורפואה (תרפיית כלציה), בה הם משמשים לקישור עם מתכות רעילות בגוף (כמו כספית, ארסן, ועופרת), על מנת ליצבם ולאפשר לגוף להפרישם בצורה בטוחה. בין הקלאטורים הטבעיים מצויות טבעות הפורפרין בהמוגלובין וכלורופיל, והסידרופורים המופרשים על ידי מיקרו-אורגניזמים, המבצעים כלציה ליוני ברזל +3. ניתן למצוא אותם בעשבים כמו כוסברה (בלעז קוריאנדר או סילאנטרו), המשמש שנים רבות לטיפול בהרעלה ממתכות כבדות. קלאטור סינתטי נפוץ הוא EDTA.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Morgan, Gilbert T.; Drew, Harry D. K. (1920). "CLXII.—Researches on residual affinity and co-ordination. Part II. Acetylacetones of selenium and tellurium". J. Chem. Soc., Trans. 117: 1456. doi:10.1039/CT9201701456.