כריסטופר פאוליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Christopher Paolini

כריסטופר פאוליני (אנגלית: Christopher Paolini; נולד ב-17 בנובמבר 1983 בדרום קליפורניה) הוא סופר אמריקאי. ידוע כמחבר של סדרת הספרים "הירושה", הכוללת את הספרים: "אראגון", "הבן הבכור", "בריסינגר", ועוד ספר רביעי "הירושה". הוא חי בעמק גן העדן, מונטנה, שם כתב את ספרו הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר פאוליני גדל בעמק גן העדן, מונטנה. בני משפחתו הם: הוריו, קנת' פאוליני וטליטה הודג'קינסון, ואחותו אנג'לה פאוליני.‏‏ פאוליני סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 15 דרך קורס מוסמך בהתכתבות של בית הספר האמריקאי בהתכתבות בלנסינג, אילינוי. לאחר סיום לימודיו הוא התחיל את עבודתו על הנובלה ‏אֶראגון, הראשונה בסדרת הספרים המתרחשת בארץ הדמיונית אלאגַייזיה.

ב-2002, אראגון פורסם על ידי "החברה הבינלאומית של פאוליני", החברה של הוריו של פאוליני. במטרה לקדם את ספרו, פאוליני ביקר במעל 135 בתי ספר וספריות, דיבר על כתיבה וקריאה בזמן שהוא לבוש ב-"תחפושת אדומה מימי הביניים: חולצה אדומה, מכנסיים שחורות גליות, מגפיים שרוכים וכובע שחור מהודר אך קליל". פאוליני יצר את העטיפה של הגרסה הראשונית של אראגון, שהציגה את עינה של סאפירה (דרקונית בסיפור). בנוסף, הוא צייר את המפות בעטיפות הפנימיות של ספריו.

אראגון- אראגון הוא נער צעיר מכפר קרווהול שמצא אבן במסע ציד. הוא מביא את האבן לביתו ואחרי כמה זמן הוא מגלה שהיא ביצה, והיצור ששוכן בתוכה הוא דרקון. הוא מאמץ את הדרקון ומגדל אותו. הוא מגלה שהדרקון בת וקורא לה סאפירה. הוא מתגייס לווארדן ויוצא למלחמה נגד הרודן גלבאטוריקס ונגד הצל שלו. הוא נלחם בדורזה הצל, בפרתאן דיור בסיסם של הווארדן - (המורדים) ושל הגמדים בהרי הביור והורג אותו בעזרת אריה - אלפית שהציל ובעזרת סאפירה.כדי להסיח את דעת הצל, אריה מנפצת את איסידאר מיתרים - אבן חן ענקית וכך הורג אראגון את הצל. מתגלה אליו אלף בחלומו - הנכה השלם בגופו ובנפשו ואומר לו לבוא ללמוד אצלו באלסמרה -בירת האלפים.

בקיץ 2002, הבן החורג של קרל היאסן מצא את אראגון בחנות ספרים והתאהב בו. היאסן הביא את הספר לתשומת לבו של המפרסם שלו, אלפרד א. נופֵּ‏ף. נופּ‏ף לאחר מכן הציע להוציא לאור את אראגון ואת שאר סדרת ספרי "הירושה". הגרסה השנייה של אראגון יצאה לאור תחת קנופּ‏ף באוגוסט 2003. רק בן 19, פאוליני הפך למחבר של הספר הנמכר ביותר ע"פ ניו יורק טיימס. אראגון הפך לסרט בעל אותו שם.

המאמר של פאוליני "זה הכל התחיל עם ספרים" ("It All Began with Books") נכלל במקראה "Guys Write for Guys Read" באוגוסט 2005.

"הבן הבכור", ההמשך לארגון, שוחרר ב-23 באוגוסט 2005. הספר השלישי בסדרה, בריסינגר, שוחרר ב-20 בספטמבר 2008. למרות שסדרת הספרים "הירושה" תוכננה להיות טרילוגיה, מספר הפרטים בספר בריסינגר, היה גדול מידי כדי להיכלל בספר אחד והספר נאלץ להתפצל לשני ספרים, כלומר עוד ספר רביעי ושמו הוא "הירושה". ב-8 בנובמבר 2011 הוא פורסם בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, ובריטניה. התרגום העברי יצא ב- 2012.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוליני הושפע ספרותית מעבודותיו של טולקין, אריק ראקר אדיסון והמחבר של השיר האפי ביאוולף. פאוליני אמר שאראגון "הושפע בצורה ספציפית" מעבודתו של ברוס קוביל. השפעות ספרותיות אחרות כוללות את דויד אדינגס, אנדרה נורטון, בריאן ג'אק, אן מקפרי, ריימונס אליאס פייסט, מרווין לורנס פיק, אורסולה לה-גווין ופרנק הרברט. מחברים אחרים אהובים על פאוליני הם ג'יין יולן, פיליפ פולמן וגרת' ניקס.

הטבע משפיע רבות על כתיבתו של פאוליני. בראיון משולש שכלל את פיליפ פולמן וטמורה פירס, פאוליני אמר שעמק גן העדן, מונטנה הוא "אחד מהמקורות הראשיים" שלו להשראה.

בספר "הבן הבכור", פאוליני מתאר את האלפים שלו כצמחוניים. כשנשאל לגבי הדיאטה שלו, ענה פאוליני, "לא, אני לא צמחוני, למרות שאני נוטה לכיוון הזה".

בחלק ה-'תודות' של בריסינגר, פאוליני מודה ל-'אומנות יצירת החרבות היפניות של לאון והירוקו קאףּ‏' ('Leon and Hiroko Kapp's The Craft of the Japanese Sword') על תיאור החרב של אראגון. בנוסף, פאוליני הודה כי הוא מעריץ של הסדרה 'דוקטור הו', שהייתה השראה להתייחסות שלו ל-"אל הבודד" (הכינוי שניתן לדוקטור על ידי 'הפנים של בו' בפרק "New Earth").


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.