פרנק הרברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק הרברט

פרנק פטריק הרברטאנגלית: Frank Patrick Herbert;‏ 8 באוקטובר 1920 - 11 בפברואר 1986) היה סופר מדע בדיוני אמריקני נודע. יצירתו הנודעת ביותר היא ספרו חולית, וסדרת חמשת הספרים שבאו אחריה. כמו כן, הוא נודע בזכות ספרי מדע בדיוני רבים אחרים, כגון ניסוי דוסאדי, וספרים מחוץ לסוגת המדע הבדיוני.

סאגת "חולית" טיפלה בנושאים מורכבים כגון הישרדות אנושית ואבולוציה, אקולוגיה, ונקודת המפגש בין דת, פוליטיקה וכוח. חובבים ומבקרים ספרותיים רבים של סוגת המדע הבדיוני מעריכים את "חולית" ואת היקום המתואר בה כאחת היצירות המשובחות ביותר בתחום, ואין עוררין על כך שהיא אחת מן הפופולריות שבהן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק הרברט נולד ב-1920 בטאקומה, וושינגטון. הוא ידע מגיל צעיר כי הוא רוצה להיות סופר, וב-1939 שיקר אודות גילו על מנת להתקבל לעבודה בעיתון Glandale Star.

קריירת הכתיבה שלו התעכבה לזמן-מה כאשר שירת בחיל הים האמריקני בתור צלם במלחמת העולם השנייה. הוא נשא לאישה את פלורה פרקינסון ב-1941, אך התגרש ממנה ב-1945, לאחר שזו ילדה לו בת.

לאחר המלחמה הוא החל ללמוד באוניברסיטת וושינגטון, שם פגש בשנת 1946 את בוורלי אן סטיוארט בקורס כתיבה יוצרת. הם היו שני הסטודנטים היחידים בכיתה שמכרו יצירה כלשהי לפרסום - הרברט מכר שני סיפורי הרפתקאות למגזינים, וסטיוארט מכרה סיפור למגזין Modern Romance. הם נישאו בסיאטל ב-20 ביוני 1946. בנם הראשון, בריאן הרברט, נולד ב-1947. פרנק הרברט לא סיים את לימודיו באוניברסיטה, מכיוון שרצה ללמוד רק את מה שעניין אותו, ולכן לא סיים את הקורסים הנדרשים, כך על-פי בנו, בריאן.

אחרי האוניברסיטה הוא חזר לעיתונות ועבד בעיתונים Seattle Star ו-Oregon Statesman; כמו כן, הוא עבד בתור סופר ועורך בעיתון California Living של San Francisco Examiner.

הרברט החל לקרוא מדע בדיוני בשנות ה-40, ולכתוב אותו בשנות ה-50. סיפוריו הקצרים החלו להופיע ב-Startling Stories ובמגזינים אחרים. במהלך העשור הוא פרסם קרוב לעשרים סיפורים.

הקריירה שלו כמחבר רומנים החלה ב-1955 עם פרסומו של "הדרקון בים", שבו השתמש בסביבה של צוללת מן המאה ה-21 כאמצעי לחקור שפיות ושיגעון. הספר חזה עימותים עולמיים בנושא צריכתו והפקתו של הנפט. הוא זכה לביקורות חיוביות אך לא היווה הצלחה מסחרית רבתי.

הרברט החל לבצע עבודת מחקר בנוגע ל"חולית" ב-1959 ויכול היה להקדיש עצמו לכתיבה מכיוון שאשתו חזרה לעבוד במשרה מלאה ככותבת פרסום עבור חנויות, ובכך נהייתה המפרנסת העיקרית של המשפחה לאורך שנות ה-60. הרברט סיפר מאוחר יותר בראיון עם וויליס אי. מקנאלי כי הגה את הרעיון לרומן כשהיה אמור לכתוב מאמר למגזין בנושא חוליות בפלורנס, אורגון, אך הוא נכנס עמוק מדי לנושא, וסיים עם הרבה יותר חומר מחקר ראשוני משנדרש היה למאמר יחיד. המאמר מעולם לא נכתב, אך הוא שימש כזרע לרעיונות שהובילו ל"חולית".

לאחר שש שנות מחקר וכתיבה, הושלם "חולית" ב-1965. הרומן היה ארוך הרבה יותר מספרי מדע בדיוני מסחריים של התקופה, הוא פורסם במגזין אנלוג (Analog) בשני חלקים נפרדים, ב-1963 וב-1965. הרומן נדחה על ידי קרוב לעשרים הוצאות ספרים עד אשר התקבל לבסוף. עורך אחד ענה לו, "יכול להיות שאני עושה את שגיאת העשור, אבל..." בטרם דחה את כתב-היד; אך צ'ילטון (Chilton), בית הוצאה-לאור גדול בפילדלפיה, העניק להרברט מקדמה של 7,500$, והספר זכה במהרה לתשבחות המבקרים. "חולית" זכה בפרס נבולה עבור הרומן הטוב ביותר לשנת 1965, וחלק (עם רוג'ר זילאזני) את פרס הוגו לרומן הטוב ביותר לשנת 1966. הספר היה רומן המדע-הבדיוני הראשון שעסק באקולוגיה, והכיל ריבוי של נושאים נרחבים ומשתלבים. הסיפור מסופר מנקודות מבט של גיבורים משתנים, שיטה שנצפית בכל יצירתו הבוגרת של הרברט.

הספר לא נהיה רב-מכר בן-לילה. עד 1968 הרוויח הרברט 20,000$ ממכירתו, הרבה יותר מרוב ספרי המדע הבדיוני של התקופה, אך עדיין לא מספיק על מנת לאפשר להרברט לעסוק בכתיבה במשרה מלאה. עם זאת, פרסום הספר פתח לפניו דלתות רבות. הוא שימש כסופר החינוכי של העיתון Seattle Post-Intelligencer מ-1969 ועד 1972, ומרצה ללימודים כללים ובין-חוגיים באוניברסיטת וושינגטון (1970-1972). הוא עבד בווייטנאם ובפקיסטן בתור יועץ סוציאלי ואקולוגי ב-1972. ב-1973 היה מנהל הצילום של תוכנית הטלוויזיה The Tillers.

עד 1972 הוא הצליח להפוך לכותב במשרה מלאה ובמהלך שנות ה-70 וה-80 נהנה מהצלחה מסחרית ניכרת בתור סופר. הוא חי בין הוואי לבין מדינת וושינגטון. במהלך התקופה הזו הוא חיבר ספרים רבים ועמד מאחורי רעיונות אקולוגיים ופילוסופיים. הוא המשיך את סאגת "חולית" עם ספרי ההמשך - "משיח חולית", "ילדי חולית", "הקיסר האל של חולית", "כופרי חולית" ו"בית הלשכה חולית". יצירות מרכזיות אחרות היו The Dosadi Experiment, יוצרי האלים, The White Plague, והספרים שהוא כתב ביחד עם ביל ראנסום: The Jesus Incident, The Lazarus Effect ו-The Ascension Factor, סידרה בת ארבעה ספרים כאשר הראשון Destination: Void נכתב על ידי פרנק הרברט לבדו.

אך המזל הטוב שצלח עליו הוכתם בטרגדיה. ב-1974 עברה אשתו בוורלי ניתוח נגד סרטן שהעניק לה עשר שנים לחייה, אך השפיע על בריאותה לרעה. היא נפטרה ב-7 בפברואר 1984. באחרית-הדבר שכתב ל"בית הלשכה חולית" כתב הרברט הספד מרגש לאשתו.

1984 הייתה שנה סוערת בחייו של הרברט. באותה שנה בה נפטרה אשתו, הקריירה שלו נסקה עם שחרור גרסת הסרט של חולית בבימויו של דייוויד לינץ'. על אף ציפיות גבוהות, הפקה עתירת-תקציב וליהוק שורה של כוכבי-סרטים, סבל הסרט מביקורות שליליות למדי בארצות הברית. למרות התגובה השלילית לסרט בארצות הברית, הצליח הסרט הן בביקורות והן מסחרית באירופה וביפן. באותה השנה פרסם הרברט את ספרו החמישי בסדרת חולית, כופרי חולית, ספר שרבים מהקוראים משווים ל"חולית" המקורי מבחינת רמתו. הרברט נשא לאישה את ת'רזה שאקלפורד בשלהי אותה שנה.

ב-1986 פרסם הרברט את "בית הלשכה חולית", שחיבר רבים מקווי העלילה השונים של הסאגה. זאת הייתה יצירתו האחרונה של הרברט - הוא נפטר מסרטן הלבלב ב-11 בפברואר 1986, במדיסון, ויסקונסין, בגיל 65.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק הרברט הוריש במותו מורשת עשירה לקוראיו. על פי בנו, בריאן, הוא השאיר רשימות הנוגעות להיסטוריה של היקום של חולית לפני האירועים המתוארים ב"חולית" ולרומן הבא בסדרת חולית, שהיה אמור להתפרסם לאחר "בית הלשכה חולית". בשנים האחרונות פירסמו בנו בריאן והסופר קווין אנדרסון סדרת ספרים מצליחה, פרלוד לחולית, שכרונולוגית מתרחשת לפני "חולית" ("סדרת הבתים" ו"אגדות חולית"), ולאחר מכן עמדו לפרסם שני רומנים שמתרחשים לאחר "בית הלשכה חולית" (Hunters of Dune ו־Sandworms of Dune), בהתבסס על מסגרת העלילה ל"חולית 7" שהשאיר אחריו פרנק הרברט.

גרסת הסרט של "חולית" נחשבת ליצירה קולנועית קלאסית בעיני צופים רבים, ומצליחה היטב בווידאו וב-DVD. נכון ל-2003, ערוץ המדע הבדיוני האמריקני משדר סדרה שמבוססת גם היא על "חולית". גרסת המיני-סדרה זוכה להצלחה במבחינה מסחרתית כמו גם ביקורתית, והערוץ הוציא מיני-סדרה חדשה בשם "ילדי חולית", שמאגדת בתוכה את עלילות הספרים "משיח חולית" ו"ילדי חולית".

ספרי חולית נהיו מפורסמים יותר עם הזמן, כנראה בשל חוג המעריצים שגדל תמידית בהשראת "חולית" הסרט, המיני-סדרה בטלוויזיה ו"אגדות חולית" שהוזכרו לעיל. "חולית" נשאר הרומן הכי מצליח והכי מוכר של הרברט - הספר תורגם לעשרות שפות (ובכלל זה לעברית) ונמכר בכמעט עשרים מיליון עותקים. גם יצירותיו האחרות נמכרות היטב, בעיקר ספרים אחרים מסדרת "חולית", שנדפסים מחדש שנה אחר שנה.

רעיונות ונושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומני המדע הבדיוני שלו חקר הרברט נושאים סבוכים הנוגעים לפילוסופיה, דת, פסיכולוגיה, פוליטיקה ואקולוגיה, מה שהעניק לרבים מקוראיו השראה להתעניין בתחומים אלו. הדחף המניע ביצירתו של הרברט היה הקסמתו על ידי שאלת ההישרדות האנושית והאבולוציה. הרברט משך אליו בסיס מעריצים פאנאטי, ורבים מן המעריצים האלו ניסו לקרוא כל מה שכתב, בין אם מתחום המדע הבדיוני ובין אם לא, ולעתים אף רואים בהרברט כגורו. למעשה, מסירותם של מעריציו הייתה לעתים כל כך אדוקה עד שהואשם בניסיון ליצור כת.

ישנם מספר נושאים מרכזיים ביצירתו של הרברט:

פרנק הרברט נמנע באופן עקבי מלתת תשובות מוצקות לרבות מן השאלות שאותן חקר.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מותו של הרברט נסובה המחלוקת העיקרית בקרב קהילת המדע הבדיוני סביב השאלה האם ספריהם החדשים בסדרה של בריאן הרברט וקווין אנדרסון צריכים להיחשב כקאנוניים. המקטרגים טוענים כי ספרים אלו נופלים באיכותם מספרי הסדרה המקורית, בעיקר בחיתוך התדיר של הסיפור בנוגע לרעיונות סבוכים על חיי אנוש שהיו בראש מעייניו של פרנק הרברט.

בנוסף, חברו הטוב של פרנק הרברט, ד"ר וויליס מקנאלי, ערך ואסף את אנציקלופדיית חולית ב-1984. היא נכתבה על ידי מעריצי חולית, ביניהם מקנאלי עצמו. ישנה מחלוקת בשאלה עד כמה האנציקלופדיה קאנונית: הרברט כתב את ההקדמה וקרא ואישר את המאמרים, אך בספרים מאוחרים יותר בסדרת חולית הוא סתר את האנציקלופדיה במספר נקודות. בריאן הרברט וקווין אנדרסון העליבו מעריצים "קשים" רבים כאשר החליטו לא להשתמש באנציקלופדיה המדוברת כמקור להסתמכות עבור ספרי "חולית" החדשים, ולכן סדרתם החדשה סותרת לעתים קרובות את האמור באנציקלופדיה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן ספריו שתורגמו לעברית:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]