תחפושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחפושות של דמויות בעלי חיים
איש המחופש למתווך דירות בתהלוכת פורים בתל אביב

תחפושת היא בגד או חפץ המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. לעתים כוללת מסכה או איפור. תחפושת נהוגה בחגיגות מסוימות כמו נשפי מסכות. ובחגים בדתות השונות, ובהן: פורים ביהדות, ליל כל הקדושים ומרדי גרא בנצרות. תחפושת משמשת לעתים למטרות התחזות.

בסיפורי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפורי המקרא נכללים סיפורים אחדים של התחפשות, לשם הסתרת הזהות או לשם התחזות:

  • בספר בראשית מתואר כיצד הלבישה רבקה את יעקב בתחפושת, כדי שיצחק יעניק לו את הברכה שהתכוון לתת לעשו: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה, עַל-יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו" (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוקים ט"ו-ט"ז) יצחק חושד ואומר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", אך התחפושת משיגה את מטרתה: "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ".
  • כאשר שאול המלך הלך אל בעלת האוב מעין דור הוא התחפש, משום שידע שאם בעלת האוב תזהה אותו, היא תסרב לתת לו את שירותיה: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה" (ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ח') כאשר שמואל עולה באוב מבינה בעלת האוב מי הגיע אליה וזועקת: "לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל".
  • כאשר ירבעם מלך ישראל שולח את אשתו אל הנביא אחיה השילוני, הוא מורה לה: "קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם" (ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק ב')
  • כאשר יהושפט ואחאב יוצאים למלחמה במלך ארם, אחאב מתחפש, ומציע גם ליהושפט לעשות כן: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה, וְאַתָּה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ; וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה" (ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק ל') התחפושת אינה מצילה את אחאב, והוא נהרג בקרב.

פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורים

ביהדות, פורים הוא חג של שמחה והמנהג להתחפש בו מגביר את השמחה. מקורו של המנהג הוא ממגילת אסתר - ומשקף את רעיון היפוך הגורל כפי שקרה בסיפור המגילה, בו המן תיכנן להרוג את כל היהודים בחודש אדר, אך הגורל התהפך והמן נתלה על העץ. מקור אפשרי אחר הוא רעיון הסתרת הזהות האמיתית שגם הוא מודגם במגילה בכך שאסתר המלכה לא גילתה לאחשוורוש כי היא יהודיה והסתירה את זהותה האמיתית. פרוש דרשני נוסף הוא מכך שבזמן שמרדכי שמע על הגזרה לטבוח את היהודים הוא לבש שק ואפר ו"התחפש" למתאבל וכך הננו מיישמים עד היום.

ישנן עדויות מהמאה ה-16 אודות הווי ההתחפשות בפורים. ישנם רבנים אשר התחפשו בעצמם וישנם רבנים שהתנגדו למנהג זה כליל מאחר שסביר להניח כי המנהג להתחפש בפורים הושפע מהעמים הנוצרים באירופה שנהגו לערוך קרנבל שראשיתו במאה ה-12 ונערך בסביבות חג הפורים. טיעון זה הושמע למשל על ידי הרב מאיר מזוז.

ליל כל הקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ליל כל הקדושים

ליל כל הקדושים הוא חג נוצרי שחל ב־31 באוקטובר. בחג נהוג שילדים בתחפושות מפחידות מסתובבים בחוצות נושאים בידיהם לפידי חג מיוחדים - דלעות מנוקבות שפרצוף מפחיד נחתך בצידן האחד ונר דולק מאיר בתוכם. החג נולד בסקוטלנד שם רווח פחד מרוחות. על פי אמונתם, בכל ליל 31 באוקטובר, פרצו לביתם רוחות. המעשה שעשו על מנת להתמודד עם פחד זה היה לשים מתנות על מפתן הדלת בשביל הרוחות שיירגעו ולא ייכנסו לבית. מאז יש מנהג בקרב הנוצרים שב-31 באוקטובר כל הילדים מחופשים בתחפושות מפחידות מהפנטזיה או מהמדע בדיוני כשהם אומרים:"תעלול או ממתק". ובעלי הבתים נותנים להם סוכריות וממתקים ואם לא הילדים עושים להם תעלולים.

מרדי גרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרדי גרא

מרדי גרא הוא פסטיבל רחוב, המתרחש זה כ-250 שנה בעיר ניו אורלינס שבארצות הברית. הרחובות של ניו אורלינס הופכים לחגיגות חסרות מעצורים הנמשכות מספר שבועות, של ריקודים, צעדות ושכרון חושים, בתחפושות ובגדים צבעוניים במיוחד.

חגיגות המרדי גרא ברובע הצרפתי בניו אורלינס, 2003

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "היבטים משפטיים של תחפושות", עמ' 84-60.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]