ג'ון רונלד רעואל טולקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון רונלד רעואל טולקין
טולקין בשנת 1916, בהיותו בן 24.
טולקין בשנת 1916, בהיותו בן 24
תאריך לידה 3 בינואר 1892
בלומפונטיין, מדינת אורנג' החופשית
תאריך פטירה 2 בספטמבר 1973
בורנמאות', הממלכה המאוחדת
לאום בריטי
פעילות בולטת מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון"
תפקיד פרופסור ללשון אנגלית עתיקה ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד.
מקצוע סופר ובלשן
חתימה Jrr tolkien signature.svg

ג'ון רונלד רעואל טולקיןאנגלית: John Ronald Reuel Tolkien‏; 3 בינואר 1892 - 2 בספטמבר 1973), סופר ובלשן אנגלי. שימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה בין 1925 ל-1945 ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית בין 1945 ל-1959 באוניברסיטת אוקספורד. טולקין הוא מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון" וספרים נוספים. בדרך כלל, שמו נכתב על כריכות ספריו ועל מסמכים שחיבר בראשי התיבות J. R. R Tolkien (ג'.ר.ר טולקין).

מחוץ לאקדמיה רבים מכירים את טולקין כמחבר "שר הטבעות", והספר הקודם לו "ההוביט", וכן בזכות הספרים שפרסם בנו כריסטופר טולקין לאחר מותו, המקיפים את רוב יצירתו אודות הארץ התיכונה (העולם הבדיוני בו מתרחשים סיפוריו) שלא זכתה לראות אור בחייו. טולקין הוא מחשובי הסופרים בז'אנר הפנטזיה. כתב עבודה חשובה על ביאוולף וסר גאווין והאביר הירוק. היה חבר בפורום הספרותי האינקלינגס וחבר קרוב של ק. ס. לואיס.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

טולקין נולד בבלומפונטיין שבמדינת אורנג' החופשית (Free Orange State) (כיום חלק מדרום אפריקה) למשפחה ממוצא גרמני ב-3 בינואר 1892. בילה את רוב ילדותו בבירמינגהם שבאנגליה. למד בבי"ס על שמו של המלך אדוארד, בבית ספר על שמו של סנט פיליפ ובאקסטר קולג' באוקספורד. אביו, שהיה מנהל בנק, נפטר בהיותו בן 4 ואמו המירה את דתה לנצרות קתולית, למרות התנגדות משפחתה. היא נפטרה מסוכרת כאשר טולקין היה בן 12. טולקין הרגיש עד סוף ימיו שאמו הפכה לקדושה מעונה בגלל אמונותיה, והייתה לזה השפעה מכרעת על האמונה הקתולית שלו עצמו. אמונתו העמוקה של טולקין שיחקה תפקיד מפתח בהמרתו של ק. ס. לואיס לנצרות וכתביו מכילים סמלים וערכים קתוליים רבים.

במשך שנות יתמותו התאהב באדית בראט (Edith Bratt) (לאחר מכן היא שימשה בתור המקור לדמותה של לותיין ב"שר הטבעות" וב"סילמריליון"). למרות המכשולים הרבים, הוא הצליח להתחתן איתה והיא הייתה אהבתו הראשונה והעמוקה ביותר.

טולקין הצטרף לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא שירת כקצין בגדוד הרובאים של לנקשיר (Lancashire Fusiliers), היחידה המעוטרת ביותר של בריטניה במלחמה. הוא ראה את חבריו הטובים נופלים בקרבות, וגם הוא סיים את המלחמה בבית חולים תוך כדי שהוא סובל מקדחת החפירות. בזמן ההחלמה הוא התחיל לכתוב מספר אגדות, שהיו מבוססות על לימודי המיתולוגיה והפולקלור הקודמים שלו. הוא קרא לספר ספר הסיפורים האבודים (The Book of Lost Tales). מבקרי עבודותיו טוענים שהספר הושפע מהתרשמויותיו מהמלחמה, ושהוא ראה בפנטזיה דרך לברוח מהמציאות האכזרית של בתי חרושת, מכונות וכלי הנשק ההרסניים של המאה ה-20.

קברו של טולקין באוקספורד

אחרי המלחמה טולקין עבד מספר שנים על מילון אוקספורד של השפה האנגלית. בשנת 1920 התמנה טולקין למרצה לאנגלית באוניברסיטת לידס, אך חזר לאוקספורד בשנת 1925 כפרופסור ללימודים אנגלו סקסיים. בשנת 1945 הוא עבר למרטון קולג' (Merton College) של אוקספורד והפך שם לפרופסור מן המניין לשפה וספרות אנגלית. תפקיד שבו נשאר עד הפרישה בשנת 1959.

כמדען, הוציא מספר ספרי עיון שזכו להערכת המומחים בתחום אולם לא זכו להצלחה מסחרית.

[עריכה] סיפורת

טולקין נהנה להמציא סיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. הוא כתב להם מכתבים שנתיים לרגל חג המולד מ"אבא כריסמס". לאחר מכן המכתבים צורפו לכדי אוסף של סיפורים קצרים תחת השם "מכתביו של אבא כריסמס" (The Father Christmas Letters).

טולקין לא ציפה שספריו הבדיוניים יהפכו לפופולריים. ב-1937 אחד הסטודנטים שלו שיכנע אותו לפרסם את "ההוביט", ספר שנכתב במקור לילדיו. למרות שזהו ספר ילדים. הספר היה מספיק פופולרי גם בקרב מבוגרים על מנת שהמו"ל, "אלן את אנווין" (Allen & Unwin) יבקשו ממנו לפרסם ספר המשך. זה גרם לו לפרסם את עבודתו המפורסמת ביותר, האוסף "שר הטבעות" (התפרסם בין 1954 - 1955). כתיבת הסאגה לקחה כמעט עשר שנים, שבמהלכן הוא קיבל תמיכה מחברי הפורום הספרותי האינקלינגס (The Inklings), ובמיוחד מחברו הקרוב, ק. ס. לואיס.

למרות שהספר צבר פופולריות עצומה בקרב הסטודנטים בשנות ה-60 ונשאר פופולרי עד היום, מבקריו רואים בספריו חיקוי של המיתולוגיות הנורדיות. בהתחלה טולקין חשב שהספר יהיה דומה ל"ההוביט", ויספר סיפור יפה לילדים, אך עד מהרה כתיבתו הפכה לרצינית ועמוקה יותר. למרות שזהו ספר המשך ל"ההוביט", "שר הטבעות" פונה לקוראים מבוגרים יותר, תוך שהוא נסמך על המיתולוגיה של הארץ התיכונה שחיבר, ויצאה לאור לאחר מותו ביצירות כמו "הסילמריליון" וספרים אחרים. רוב סיפרי המיתולוגיה של הארץ התיכונה ("הסילמריליון", סיפורים שלא נשלמו...) נערכו על ידי בנו כריסטופר מרשימות שהשאיר ופורסמו לאחר מותו. בריטניה הייתה יוצאת דופן בין ארצות אירופה בכך שהיא כמעט ונעדרה מיתולוגיה משל עצמה (פרט למלך ארתור ואבירי השולחן העגול) לעומת המיתולגיה הנורדית, המיתולוגיה הסלאבית, המיתולוגיה הגרמנית והמיתולוגיה הקלטית. לכן לא התנגשו ספריו של טולקין במיתולוגיות קיימות ומילאו חסך שהיה בתחום.

"שר הטבעות" הפך לאחד מרבי המכר של המאה ה-20 ואחד הספרים האהובים מתוך ז'אנר הפנטזיה. בישראל אף קיימת עמותת טולקין הישראלית המוקדשת לו ולספריו.

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

כל הספרים בעברית בהוצאת זמורה, ביתן.

  • ההוביט
    • 1937 הסיפור המקורי.
    • 1951 השתנה סיפורו של גולום (אחת הדמויות) והתבצעו מספר תיקונים קלים להתאמת "ההוביט" ל"שר הטבעות" ול"סילמריליון" (שנכתב באותה עת).
    • 1966 כאן הותאם ההוביט למהדורה השנייה של "שר הטבעות" ול"סילמריליון" המתוקן.
    • 1978 יצא לאור אחרי מות טולקין, תיקן טעויות נוספות והתאים את הספר ל"סילמריליון" שיצא לאור באותה עת.
    • תרגום 1976 תורגם על ידי משה הנעמי ואוריאל אופק, כנראה מהמהדורה של 1951, כסיפור ילדים טהור עם ניקוד.
    • תרגום 1977 תורגם בידי הטייסים השבוים בכלא מצרים בתחילת שנות ה-70.
  • שר הטבעות
    • 1954-1955 הסיפור המקורי.
    • 1966 מהדורה מתוקנת ומותאמת ל"סילמריליון" המתוקן.
    • תרגום 1979 התרגום המקורי, תורגם על ידי רות לבנית, תרגום השירים על ידי אוריאל אופק.
    • 1998 מהדורה ערוכה ומורחבת על ידי ד"ר עמנואל לוטם.
  • הסילמריליון
    • 1977 הספר המקורי, נערך על ידי כריסטופר טולקין.
    • 1979 מהדורה מתוקנת.
    • תרגום 1990 בתרגום ד"ר עמנואל לוטם.
  • הרפתקאות תום בומבדיל
    • 1962 שירים הקשורים בעקיפין ל"שר הטבעות"; בתרגומו של אוריאל אופק.
  • סיפורים שלא נשלמו
    • 1980 גרסאות מלאות יותר של הסיפורים ב"סילמריליון", בתוספת סיפורים נוספים על העידנים השני והשלישי.
    • תרגום 2001 בתרגום ד"ר עמנואל לוטם.
  • עץ ועלה, בתרגומה של מיכל אלפון.
  • הנפח מווטון רבא, בתרגומו של יחיעם פדן.
  • גילס האכר מפרזון , הרפתקאותיו המופלאות ועליתו לגדולה של גילס האכר ..., מאת ג’. ר. טולקיין, הריקה אל השפה העברית, בלוית הערות - דליה בת אליהו טסלר, ניומן, ירושלים, 1968.

[עריכה] קישורים חיצוניים