לואיס הנרי מורגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס הנרי מורגן

לואיס הנרי מורגן (אנגלית: Lewis Henry Morgan;‏ 21 בנובמבר 1818 - 17 בדצמבר 1881) היה אנתרופולוג וסופר אמריקאי. יחד עם זאת, הכשרתו המקצועית הייתה בתחום המשפטים. כאנתרופולוג חובב הוא ידוע בעבודותיו על אודות אבולוציה תרבותית ועל הילידים האמריקאים. הוא נולד בכפר רוצ'סטר, למד משפטים ביוניון קולג' ב-1840 והחל להתמחות באזור הולדתו. מורגן היה אישיות ידועה בתקופתו. הוא היה חבר בבית המחוקקים הניו יורקי, באיגוד האמריקאי למען קידום המדע ב-1879, והיה חבר באקדמיה הלאומית למדעים.

עבודתו האנתרופולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגן גילה עניין בילידים האמריקאים אנשי שבטי האירוקווי, שבאזור מגוריו, לאחר שלא מצא תעסוקה כעורך-דין בתקופת השפל הכלכלי של 1837, ועזר לייסד מועדון חברתי שמטרתו לקדם את האינטרסים של אותם ילידים, וזאת למרות, ואולי בגלל שחוות משפחתו של מורגן הייתה על שטח מופקע מהאינדיאנים - כ 2400 דונם שניתנו לסבו של מורגן כהוקרה על תרומתו למהפכה האמריקאית. שם המועדון היה "מסדר הקשר הגורדי" (כנהוג באותה תקופה, להעניק כינויים הלניסטיים לתופעות "חדשות" של ציוויליזציה). מורגן עצמו היה חבר רשמי במועדון תוך שהוא נושא את השם Tayadaowuhkuh, שמשמעותו - גישור על הפערים (הכוונה היא בין הלבנים לילידים). מורגן חקר את האיריקוי בעזרת ידידו, איש שבט הסנקה (אחד מחמשת שבטי האיריקוי), אילי פארקר, שהיה בנו של אחד מראשי השבטים, אשר נשלח על ידי האינדיאנים ללמוד משפטים, בתקווה שיוכל להגן עליהם מעקירה והפקעת-קרקעות.

מורגן הוציא ספר ב-1851 בעקבות מחקרו, שנקרא The League of the Ho-de-no-sau-nee or Iroquois. ספר זה היה בין האתנוגרפיות הראשונות שנכתבו, והמריץ אותו לחקור עוד על מערכות חברתיות. בהמשך לעניין שגילה באבולוציה חברתית, הוא החל לפרסם ספרים כמו "מערכות של קרבת דם ודמיון" 1886 ו-"חיי הילידים האמריקאים בבתים-הארוכים" 1881. בעבודתיו ביקש להציג את המגוון הרחב של מערכות השארות בחברות הילידים, כשלבים שונים באבולוציה האנושית ובהתפתחות החברתית.

כמו הרברט ספנסר ו-אדוארד טיילור, מורגן תמך בגישת האבולוציה החברתית. הוא יצר סכמה אבולוציונית לינארית, המייצגות שלבים שונים של התפתחות חברתית ותרבותית, מהחברה הפרמיטיבית ועד החברה המודרנית. בספרו "חברה ארכאית" הוא טען שישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית - פראיות, ברבריות ותרבות (ציוויליזציה). השלבים נקבעים על פי רמה טכנולוגית. בשלב הפראי משתייכות החברות בעלות היכולת המוגבלת להבעיר אש, משתמשות בקשתות ובחניתות ובכלי חרס; בשלב הברברי נמצא חברות חברות המבייתות בעלי חיים, יש בהן חקלאות ומשתמשות גם בכלי מתכת; ובשלב התרבותי החברות יודעות קרוא וכתוב. בשלבים אלה יצר מורגן קשר בין התפתחות טכנולוגית ובין התפתחות חברתית. הוא סבר כי ההתפתחות הטכנולוגית היא המניע להתפתחות החברתית, כך שלכל התפתחות חברתית - במוסדות החברתיים ובתרבות, נמצא התחלה בשינוי טכנולוגי. התאוריה שלו הייתה ציון דרך משמעותי בהתפתחות תאוריית הדרוויניזם החברתי.

מורגן היווה השראה לקארל מרקס ופרידריך אנגלס כשבאו לכתוב על התפתחותה של החברה הקפיטליסטית. מרקס עשה שימוש בתיאוריו של מורגן את ההתפתחות החברתית-כלכלית ודפוסי-הייצור של החברה הפרימיטיבית (מה שמרקס כינה "אופן הייצור הקומונאלי"), בספר ה"קפיטאל". מרקס קיבל את טענתו של מורגן לגבי הקריטיות של ההתפתחות הטכנולוגית, אך העדיף לראות את העבודה כבסיס להתפתחות החברתית, ולא את הכתב. פרידריך אנגלס התייחס בהרחבה לתאוריות של מורגן על יחסי-שארות, ב"המשפחה הקדושה". כתוצאה מכך כתביו היו פופולרים בקרב אנשי שמאל, מרקסיסטים ואחרים. בתוך הדיסציפלינה האנתרופולוגית, לזלי וייט הגן על המורשת התאורטית של מורגן בעוד שפרנץ בועז תקף אותה. כיום (2006) ההשקפה האבולוציונית הלינארית לא מקובלת במחקר, וכך גם התאוריה האבולוציונית הקלאסית של מורגן. למרות זאת, הרבה אנתרופולוגים מוקירים את עובדת היותו אחד החוקרים הראשונים שחקר בצורה שיטתית מערכות שארות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]