הרברט ספנסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרברט ספנסר

הרברט ספנסראנגלית: Herbert Spencer; ‏27 באפריל 1820 - 8 בדצמבר 1903), סוציולוג ופילוסוף בריטי שעסק בפוליטיקה תאורטית-חברתית. ספנסר פיתח רעיונות בדבר אבולוציה חברתית ותרבותית, והשפיע על יצירת רעיון הדרוויניזם החברתי, אף שהוא עצמו מעולם לא השתמש במונח זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספנסר נולד בעיר דרבי שבאנגליה, בן לאב מורה. בצעירותו למד מדעים מדויקים-פיזיקה וכימיה, וכבר בגיל 16 החל לעבוד בתכנון רכבות. במקביל החל ספנסר לעסוק בכתיבה, והיה שולח את רעיונותיו הפוליטיים לפרסום בעיתונים שונים. בפרסומיו הראשונים ביטא את שאיפתו לשינוי הסדר הקיים. הוא היה ליברל, תמך בקפיטליזם לסה פייר, הרחבת זכות ההצבעה, והפרדה מלאה בין הכנסייה למדינה. בשנת 1848 מונה לעורך משנה של העיתון הבריטי הנודע "האקונומיסט", ובמסגרת זו הרבה להביע את דעותיו.

בשנת 1902, היה ספנסר מועמד לקבלת פרס נובל לספרות.

התאוריה החברתית של ספנסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספנסר כתב מספר ספרי הגות פוליטית המדברים על האלמנטים החברתיים והביולוגיים בחברה. ניתן לראות דמיון בין רעיונותיו אלה לרעיונותיו של דרווין, בן דורו, כפי שבוטאו מספר שנים מאוחר יותר בספרו הידוע "מוצא המינים". בעוד התאוריה של דרווין התרכזה במישור הביולוגי, ספנסר הרחיב את רעיון הברירה טבעית גם להתפחות העולם הפיזי, התודעה האנושית וכן לאלמנטים חברתיים ופוליטיים. ספנסר היה הראשון להשתמש בביטוי "הישרדות הכשירים ביותר" ("Survival of the fittest"), המתורגם גם כ"החזק שורד". דרווין, שהושפע מספרו של ספנסר, הכניס ביטוי זה לגרסה מאוחרת יותר של ספרו. למרות הדמיון, שיטתו של ספנסר דומה יותר ללאמארקיזם, תורה אבולוציונית שונה, המדברת על התפתחות מתמדת של האורגניזמים לכיוון ההתאמה לסביבה והשלמות, בעוד אצל דרווין התפתחות השינויים אצל הפרט היא מקרית.

לפי ספנסר החברה היא אוסף של פרטים. הדבר שמאגד אותם הוא העובדה שכל החלקים מתאפיינים בכך שהיחסים בינם לבין עצמם הינם קבועים. כל החלקים של החברה תלויים זה בזה. החברה מטבעה איננה שוויונית אלא דיפרנציאלית: תמיד חלק מהאנשים יהיו בעלי השפעה חזקה יותר מחלק אחר. כל חברה זקוקה לאנשים שיהיו המובילים- למשל הוגי הדעות והפוליטקאים ומולם תמיד יהיה צורך בחלקים בחברה שתפקידם יהיה פונקציונלי ולא מהותי.

ספנסר טען שגם ברמה של עמים וחברות- בסופו של דבר הכשירים והמוצלחים שורדים: עובדה שהחברות שהתאימו את עצמם גאוגרפית לנסיבות המשתנות הם אלה שהתפתחו ושרדו לאורך זמן. עם זאת, תפיסתו איננה קובעת כי ישנם עמים נעלים יותר מבחינה טבעית, אלא שישנם עמים שכיום מפותחים יותר בשל הסתגלותם הטובה יותר לתנאי הסביבה. על פי ספנסר התהליך האבולוציוני ממשיך ללא הפסק ויסתיים רק כאשר יווצר 'האדם המושלם' אשר יחיה ב'חברה המושלמת'.

לדעותיו של ספנסר השפיעו על הוגים ומדענים שונים במאה ה-19 באירופה שפיתחו תאוריות של דרוויניזם חברתי. חלקן נשענו על חלוקה גזענית, כדוגמת תורת הגזע, המפרידה בין גזעים 'עליונים' לבין גזעים 'נחותים' שסופם להיכחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.