לודוויג במברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לודוויג במברגר

לודוויג במברגר (Ludwig Bamberger;‏ 22 ביולי 1823, מיינץ14 במרץ 1899, ברלין) היה בנקאי, כלכלן ופוליטיקאי גרמני-יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במברגר נולד בעיר מיינץ להורים יהודים. הוא למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטת גטינגן ולקח חלק פעיל במהפכה הרפובליקנית בגרמניה (1848). במברגר היה אחד מראשי המהפכנים בעירו וערך עיתון רפובליקני, שבו פרסם מאמרי תמיכה בדמוקרטיה. ב-1849 היה מעורב במרד במדינת באדן. לאחר כישלון המרד נדונו מארגניו למוות, אולם במברגר נמלט לשווייץ.

במשך כעשור וחצי חי בגולה, קודם בלונדון ובהולנד ומ-1852 ואילך בפריז, שם עבד כבנקאי, רכש ידע נרחב בכלכלה ואף עסק מעט בפוליטיקה.

ב-1866 קיבלו מהפכני 1849 חנינה כללית, שאפשרה לבמברגר לשוב לגרמניה. הוא עשה כן ב- 1867 ואף נבחר לחבר הרייכסטאג ארבע שנים לאחר מכן. ב-1869 הצטרף למפלגה הליברלית הלאומית של גרמניה.

למשך תקופה קצרה שימש כיועצו של אוטו פון ביסמרק, בעיקר בנוגע להקמת הבנק המרכזי של הקיסרות הגרמנית החדשה. הוא היה מעורב בחקיקה כלכלית מקיפה והיה ידוע כליברל התומך בסחר חופשי ומתנגד בתקיפות לסוציאליזם. כמו כן היה לו חלק בדבקותה של המדינה בבסיס הזהב.

כששינה ביסמארק את טעמו ופנה בעצמו לסוציאליזם, קולוניאליזם ולהחלת מכסי מגן, היה במברגר בין המתנגדים למדיניותו. במשך שלוש שנים שימש כיועצו של הקיסר (לימים) פרידריך השלישי. ב-1892 פרש מהחיים הפוליטיים וב-1899 נפטר בברלין.

במברגר והיהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במברגר, שכונה "היהודי האדום", היה בן למשפחה יהודית מתבוללת. ב-1880 פרסם מאמר בשם "יהדות וגרמניות" (Deutschtum und Judentum), בו השיב על המאמרים האנטישמיים שפרסם היינריך טרייצ'קה, בהם טען כי היהודים לא השתלבו בחברה הגרמנית, ולכן עליהם לעזוב את גרמניה.

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד המאמרים בנוגע ליהדות, פרסם גם מאמרים בנושאים מדיניים וכלכליים. עיקר מאמריו המדיניים העבירו ביקורת על השלטונות בגרמניה (בעיקר על משטר ביסמארק שלאחר השינוי). מאמריו הכלכליים עסקו בעיקר בכלכלה מדינית כללית ובסוגיות מטבע. כל מאמריו אוגדו לחמישה ספרים בשנים 18941898.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]