רקוויאם גרמני (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקוויאם גרמני
The pity of it all
עיצוב: אמרי זרטל
עיצוב: אמרי זרטל
מידע כללי
מאת עמוס אילון
שפת המקור אנגלית
סוגה היסטוריה
נושא השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 2002
מספר עמודים 460
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת דביר
תאריך 2004
תרגום דני אורבך
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-14-028394-5
הספרייה הלאומית 002399673
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933אנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.

הספר יצא לאור בארצות הברית ובאירופה בשנת 2002, ובשנת 2004 יצא לאור בישראל בהוצאת דביר, בתרגומו של דני אורבך. כותרתו של הספר לקוחה מהפואמה "רקוויאם גרמני" מאת ג'יימס פנטון, המשמשת כמוטו לספר.

הספר סוקר את תולדותיה של יהדות גרמניה בעידן המודרני, החל משנת 1743 כאשר נכנס משה מנדלסון לעיר ברלין, אירוע שמסמל את התעוררות תנועת ההשכלה וההשתלבות בחברה הכללית, ומסתיים בהימלטות הפילוסופית חנה ארנדט לחוץ לארץ לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. את שאירע בין שני האירועים, פריחה תרבותית ושגשוג כלכלי וחברתי שהוציא מתוכו אישים מובילים בתחומי הרוח, המדעים והחברה ולבסוף הידרדרות לאבדון, סוקר אילון דרך עיון בקורות חייהם של אישים כמנדלסון, היינריך היינה, רחל ורנהגן, ברתולד אוארבך, שלמה בובר, קורט טוכולסקי, חנה ארנדט, לודוויג במברגר, אלזה לסקר-שילר, וילי ליברמן פון ואלנדורף ורבים אחרים. הספר אינו מחקרי ונושאו נסקר באופן אישי-רגשני דרך קורות חיי האישים המתוארים בו, ולא כרצף של עובדות היסטוריות.

אילון היה עיתונאי מוביל בישראל, והפך לסופר וביוגרף. בשנותיו האחרונות חי בטוסקנה, עקב אכזבתו ממדינת ישראל. עם צאתו לאור בישראל עורר הספר עניין רב, ושהה זמן מה ברשימת רבי-המכר.

במסע קידום המכירות שליווה את צאת הספר התראיין אילון לעיתונאי "הארץ" ארי שביט והסביר כי הספר הוא מספד לתרבות רפובליקת ויימאר; כי הקורא את הספר אינו מגיע למסקנה כי סופו הטראגי של מה שתיאר כ"מפעל ההשכלה" של יהדות גרמניה היה מחויב המציאות; וכי ביחסים בין גרמניה ובין יהודיה לא היה דבר מה שחייב את סופם המחריד. עם זאת, מבקרים טענו כי הפופולריות הרבה של הספר נובעת דווקא מכך שהוא מוכיח בעיני קוראים רבים את חוסר התוחלת שב"מפעל ההשכלה" ובהשתלבות של היהודים בתרבות הגרמנית.

כתיבתו של אילון מתבטאת בהזדהות עמוקה עם מושאיו, בסלחנות ואף באהדה להתבוללותם של רבים. הוא לא נרתע מלהביע ביקורת על היהודים השמרנים בגרמניה מחד גיסא, ומאידך על הציונות, שביקרה בחריפות את תחושת הזהות הלאומית-גרמנית של היהודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]