לווייתן קשות ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgלווייתן קשות ראש
Bowheads42.jpg
זוג לווייתנים קשותי ראש
Bowhead whale size.svg
השוואה בין לווייתן קשות ראש לבין אדם ממוצע.
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: לווייתנאים
תת־סדרה: לווייתני מזיפות
משפחה: בלניים
סוג: בלנה
מין: לווייתן קשות ראש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Balaena mysticetus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Cetacea range map Bowhead Whale.png
תפוצת הלווייתן קשות הראש (בכחול)

לווייתן קשוּ‏ת ראש (שם מדעי: Balaena mysticetus; גם: לווייתן ארקטי גדול פה או בלנה גרנלנדִית) הוא מין לווייתן מזיפות יחיד בסוגו (Balaena; בלנה) המשתייך למשפחת הבלניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופם של הלווייתנים קשותי הראש חסון ומעוגל וצבעו נע בין כחול כהה לשחור. הם חסרי סנפיר גבי. הלסת התחתונה בעלת מבנה קשתי, ואילו הלסת העליונה צרה. אורכן של המזיפות הממוקמות בפה מגיע ללמעלה משלושה מטרים - המזיפות הגדולות ביותר בקרב לווייתני המזיפות; מזיפות אלו משמשות לסינון המים מהיצורים הקטנים שמהם ניזון הלווייתן. עצמות הגולגולת שלהם חזקות, והן משמשות לשבירת מעטי קרח על מנת להגיח מן המים ולנשום; מספר ציידים אסקימואים דיווחו כי הם צפו בפרטי לווייתנים קשותי ראש מגיחים דרך מעטה קרח בעובי של 60 סנטימטרים בצורה זו. אורך גופם של הלווייתנים קשותי הראש עשוי להגיע ל-20 מטרים, והנקבות גדולות יותר מהזכרים. שכבת השומן של הלווייתן קשות הראש היא העבה ביותר מבין כל בעלי החיים, ועובייה עשוי להגיע לכדי חצי מטר ואף יותר‏[1].

הלווייתנים קשותי הראש הם בעלי-חיים חברותיים ולא אגרסיביים, והם ייסוגו אל מתחת לשכבת קרח כאשר הם יחושו מאוימים. הטורפים היחידים של הלווייתנים קשותי הראש האדם והאורקה.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלווייתן קשות הראש תואר על ידי קארולוס ליניאוס במהדורה העשירית של ספרו "Systema Naturae" (בלטינית: מערכת הטבע) משנת 1758. מאז מיונו של ליניאוס, מיון הסוג בלנה לא השתנה, ונותר בו מין אחד. השם Leiobalaena, כפי שתואר על ידי אסטריכט ב-1849, הוא שם נרדף לסוג בלנה.

הלווייתן קשות הראש נבדל באופן ניכר מיתר הבלניים, והוא מין בודד באופן ברור. עם זאת, ראיות גנטיות מעטות בלבד תומכות בטענה זו. כך, מדענים מוצאים הבדלים רבים יותר בין חברי הסוג לווייתן מאשר בין לווייתן קשות הראש ובין יתר הבלניים. מסיבה זו, סביר כי בעתיד כל ארבעת מיני הבלניים ישתייכו לסוג אחד‏[2].

נמצאו כחמישה מאובנים מהסוג בלנה. אחד מהם, Balena prisca, חי מסוף תקופת המיוקן עד לתחילת תקופת הפליסטוקן. נראה כי הוא היה דומה מאוד ללווייתן קשות הראש. ממצאים ארכאולוגים מוקדמים יותר בשרשרת הלווייתנאים תוארכו לתקופה קדומה הרבה יותר (23 מיליון שנה) בדרום אמריקה.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלווייתנים קשותי הראש הם הבלניים היחידים שמבלים את כל חייהם בסביבות מימיו של אוקיינוס הקרח הצפוני. פרטים שנמצאים באזור אלסקה נמצאים בחודשי החורף בדרום-מערב ים ברינג. הם נודדים צפונה באביב, עת הפשרתם של קרחונים, וניזונים מקריל ומפלנקטון. הלווייתנים קשותי הראש הם שחיינים איטיים, ולרוב שוחים בגפם או בקבוצות קטנות המונות שישה פרטים לכל היותר. הם מסוגלים להישאר מתחת למים למשך 40 דקות בצלילה אחת, אולם הם לא נחשבים לצוללנים לעומקים עמוקים.

רבייה ותוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווייתן קשות ראש על בול של איי פארו

לווייתנים קשותי ראש משתמשים בקולות תת-מימיים (שירת הלווייתן) למטרות שונות, בהן תקשורת בין הפרטים בקבוצה, ציד ואכילה. לווייתנים קשותי ראש מסוימים מפיקים שירים חוזרים ארוכים, שעשויים להיות חלק מפעולת החיזור או ההזדווגות. התנהגות הלווייתנים יכולה לכלול טפיחות זנב והחזקת הראש מעל פני המים. פעילות מינית מתרחשת בין זוגות בקבוצות, כאשר מספר זכרים מתחרים על נקבה אחת או שתיים.

עונת הרבייה מתרחשת בין החודשים מרץ לאוגוסט, והלווייתן קשות הראש מגיע לבגרות מינית בגיל 10 עד 15 שנים. משך ההריון הוא 14-13 חודשים, ונקבה ממליטה צאצא כל 4-3 שנים. אורכו של הרך הנולד הוא 4.5 מטרים, ומשקלו קרוב לטון. בתוך שנה, יוכפל אורכו לכדי 9 מטרים. בעבר נטען כי תוחלת חייו של לווייתן קשות ראש היא בין 60 ל-70 שנים, בדומה ללווייתנים אחרים. עם זאת, בעקבות גילויים חדשים בשנות ה-90, ובעקבות מחקרים שבדקו את מבנה עיניהם של הלווייתנים קשותי הראש, המסקנה הרווחת כיום גורסת כי מספר פרטים במין זה חיו בין 150 ל-200 שנים (דוח נוסף טען כי נקבה בגיל 90 עדיין לא איבדה את יכולת הרבייה שלה)‏[3]. בשל תוחלת החיים האפשרית שלהם, סביר כי הנקבות עוברות בזמן מסוים בחייהן את שלב גיל הבלות. תצפיות על פרטים גדולים במיוחד ללא צאצאים מחזקות טענות אלו‏[4]. בגופו של לווייתן קשות ראש שניצוד באלסקה בשנת 2007 נמצא צלצל בן יותר ממאה שנה‏[5].

מצב אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילופים במאה ה-18 המראים ברקע ציידי לווייתנים הולנדים צדים לווייתנים קשותי ראש באזור יאן מאיין.

לווייתנים קשותי ראש ניצודים בשל השומן שלהם, בשרם, שמן, עצמותיהם והמזיפות. הם קרובים לבלניים, ולכן ניצודים מאותן סיבות. הם שוחים לאט וצפים אחרי מותם. לפני שהחל ציד לווייתנים מסחרי, הוערכה אוכלוסיית הלווייתנים קשותי הראש באזור הקוטב הצפוני בכ-50,000 פרטים. ציד-הלווייתנים המסחרי, שהחל ב-1611 בסבאלברד ובגרינלנד, מחה כליל קבוצות שלמות של לווייתנים, ואז הוא המשיך לאזורים אחרים. בצפון האוקיינוס השקט החל הציד המסחרי באמצע המאה ה-18, ובתוך שני עשורים הוכחדו 60% מכלל הלווייתנים קשותי הראש באזור.

ציד הלווייתנים המסחרי, שהיה הסיבה העיקרית להידלדלות המשמעותית של אוכלוסיית הלווייתנים קשותי הראש, הופסק. אוכלוסיית הלווייתנים באלסקה החלה לגדול לאחר הפסקת הציד. ילידים באלסקה המשיכו להרוג לווייתנים קשותי ראש בכמויות קטנות, למטרות מחיה ופרנסה. רמת הציד הזו (40-25 פרטים בשנה) אינה צפויה להשפיע על התאוששות האוכלוסיות. אוכלוסיית הלווייתנים קשותי הראש של חופי אלסקה מתאוששת בהדרגה. ב-1990 נמנו כ-7,800 פרטים לערך, שהם כ-41% מאוכלוסיית הלווייתנים לפני תחילת הציד. מידע לגבי אוכלוסיות אחרות של לווייתנים קשותי ראש הוא חלקי בלבד. אוכלוסיות אלו נחשבות לקטנות מאוד, וכוללות כולן יחד מאות ספורות בלבד. סך כל האוכלוסייה ברחבי הגלובוס כ-9,200-8,000 פרטים.

חלק מתת-האוכלוסיות של הלווייתן קשות הראש נמצאות ברמות שונות של סיכון, כולל הסיכון הגבוה ביותר של "איום קריטי" (סכנת הכחדה חמורה). על פי ארגון ה-IUCN:

קיימות אוכלוסיות נוספות, ורמת הסיכון שלהן מדורגת בין סיכון נמוך (ללא חשש) לסכנת הכחדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nicklen, P. 2000. Into the Sea With Giants.. International Wildlife, 30(3): 48.
  2. ^ Kenney, Robert D. (2002). “North Atlantic, North Pacific and Southern Right Whales”, William F. Perrin, Bernd Wursig and J. G. M. Thewissen: The Encyclopedia of Marine Mammals. Academic Press, 806-813. ISBN 0-12-551340-2.
  3. ^ Bowhead Whales May Be the World's Oldest Mammals
  4. ^ Rare Whales Can Live to Nearly 200, Eye Tissue Reveals
  5. ^ "19th-century lance found in whale", אתר thestar.com