ליאון באקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליאון באקסט, דיוקן עצמי

ליאון בַּאקְסְטרוסית: Лео́н Никола́евич Бакст;‏ 10 במאי 1866, הורדנה, האימפריה הרוסית - 28 בדצמבר 1924, פריז) היה צייר, תפאורן ומעצב תלבושות יהודי של להקת הבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, ערך את כתב העת "עולם האמנות" בסנקט פטרבורג יחד עם אלכסנדר בנואה, ודיאגילב. מבין תלמידיו מארק שאגאל.

נולד בהורדנה כלייב רוזנברגרוסית: לב סמואילוביץ' רוזנברג; Лео́н Никола́евич Бакст); בהמשך שינה שם משפחתו ל"באקסט", שם נעוריה של אמו. בעת ילדותו היגרה משפחתו לסנקט פטרבורג. בגיל שש עשרה החל את לימודיו באקדמיה לאמנויות של סנקט פטרבורג, משם פרש לאחר שנתיים והתפרנס מאיורי ספרים וציור דיוקנאות. מפגש עם הצייר אלברט בנואה, אחיו של אלכסנדר אצלו למד ציור בצבעי מים, הוביל להצטרפותו לחוג "הפיקוויקים החדשים" אשר התנגד לאקדמיזם הצר ששלט אז באמנות הרוסית, בין הבולטים בקבוצה: אלכסנדר בנואה ודיאגילב. בנעוריו התנצר, אך בהמשך חזר ליהדות.

נסיעותיו לצרפת אלג'יר ותוניס מצאו ביטוי בעבודותיו המאוחרות יותר שהצטיינו בצבעים חזקים ומנוגדים. ביקור ביוון ובכרתים איפשר לו להתרשם באופן בלתי אמצעי מן האמנות הקלאסית. ב-1907 התמנה למורה בבית הספר לאמנות של ליזאבטה זבאנצבה שם לימד את מארק שאגאל במשך שנתיים את אמנות הצבע, לאחר ארבע שנים בהוראה פרש באקסט מתפקידו ועבר להתגורר דרך קבע בפריז.

עבודותיו לבמה: שחרזאדה, "שלומית", "תמר", "הנסיך איגור", "הסילפידות", "קלאופטרה", "המשתה", "הביתן של ארמיד", מנוחת אחר הצהריים של פאון, "נרקיס", "דפניס וכלואה" (עיצוב כללי של הבלט), "פדרה", "האל הכחול", "יהודית", "הקרנאבל", "רוח הורד", "היפהיפיה הנמה", ציפור האש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]