ניז'ינסקי (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | ביוגרפיה של רומולה דה פולסקי על וצלב ניז'ינסקי |
|---|---|
| בימוי | הרברט רוס |
| הופק בידי | נורה קיי, הרי זלצמן |
| תסריט | יו וילר |
| עריכה | ויליאם ריינולדס |
| שחקנים ראשיים |
ג'ורג' דה לה פניה אלן בייטס לזלי בראון |
| צילום | דגלאס סלוקומב |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברה מפיצה | פרמאונט |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה | 20 במרץ 1980 |
| משך הקרנה | 129 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית, |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט מוזיקלי |
| הכנסות באתר מוג'ו | nijinsky80 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ניזינסקי (באנגלית: Nijinsky) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1980 בבימויו של הרברט רוס, עם אלן בייטס, ג'ורג' דה לה פניה ולזלי בראון בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הביוגרפיה של רקדן הבלט המפורסם וצלב ניז'ינסקי שנכבה על ידי אשתו רומולה דה פולסקי. הסרט מתמקד ברומן ההומוסקסואלי בינו לבין האמרגן שלו, סרגיי דיאגילב (בייטס). זה היה הסרט ההוליוודי הגדול הראשון שהעז לטפל בנושא אהבת גברים.
זה סרטו הראשון של רקדן הבלט, הכוריאוגרף והשחקן ג'ורג' דה לה פניה שהיה מהרקדנים הבולטים בתיאטרון הבלט האמריקאי. זה גם סרטו הראשון של ג'רמי איירונס.
בסרט יש קטעי בלט רבים:
- "רוח הוורד" - מוזיקה של קרל מריה פון ובר
- "שחרזאדה" - מוזיקה של רימסקי קורסקוב
- "אחר הצהריים של פאון" - מוזיקה של קלוד דביסי
- "משחקים" - מוזיקה של קלוד דביסי
- "קרנבל" - מוזיקה של רוברט שומן
- "פולחן האביב" - מוזיקה של איגור סטרווינסקי
- הנסיך איגור - מוזיקה של אלכסנדר בורודין
- פטרושקה - מוזיקה של איגור סטרווינסקי
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת 1912, סרגיי דיאגילב בעל להקת הבלט המפורסמת בלט רוס, מגיע בבוקר להעיר את הרקדן הראשי שלו ואהובו וצלב ניז'ינסקי (ג'ורג' דה לה פניה). הוא עומד לבצע את הבלט רוח הוורד עם כוריאוגרפיה של מיכאיל פוקין (ג'רמי איירונס), עיצוב תפאורה ותלבושות של ליאון באקסט (רונלד לייסי) ומוזיקה של קרל מריה פון ובר. לצדו תופיע הרקדנית המפורסמת תמרה קרסבינה (קרלה פרקי) שהגיעה באופן מיוחד מסנקט פטרבורג.
ההצלחה עצומה. בקהל יושבת רומולה פון פולסקי (לזלי בראון) עם אמה אמיליה מרקוש (ג'נט סוזמן). רומולה לוקחת שיעורי בלט אצל המורה המפורסם אנריקו צ'קטי (אנטון דולין) כדי שתוכל להתקבל ללהקה אפילו בתפקיד קטן ותוכל להיות לצד ניז'ינסקי.
דיאגילב מכיר בכישרונו של ניז'ינסקי גם ככוריאוגרף ונותן לו ליצור את הכוריאוגרפיה ל-אחר הצהריים של פאון לפי מוזיקה של קלוד דביסי. בבלט נמצא פאון עם נימפות שעוזבות אותו ומשאירות לו צעיף והוא מתנה אהבה עם הצעיף ומביא את עצמו לסיפוק עצמי (אוננות). זה עורר אז ביקורת אבל לא הרתיע את ניז'ניסקי ודיאגילב. ניז'ינסקי אמר:"זה לא אני, זה פאון". פוקין עוזב בכעס את הלהקה וכעת ניז'ינסקי הוא הכוריאוגרף הראשי.
איגור סטרווינסקי מגיע אליהם ומציג את המוזיקה שלו לבלט פולחן האביב. הקהל לא מקבל את הכוריאוגרפיה של ניז'ינסקי וזורק חפצים על הבמה.
ניז'ינסקי ממשיך בהצלחה עם הבלט פטרושקה אבל כעת הוא גדל ודיאגילב מחפש כישרונות צעירים יותר לסיפוקיו האומנותיים והמיניים. הוא פוקד על ניז'ינסקי להצטרף למסע של הלהקה לבואנוס איירס. רומולה מצטרפת לניז'ינסקי וברגע של חולשה הוא מסכים להתחתן איתה. זה מסיים למעשה את הקשר שלו עם דיאגילב שמחזיר את פוקין ככוריאוגרף. דיאגילב מסרב לבקשתה של רומולה להחזיר את ניז'ינסקי שחווה התקף פסיכוטי.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| אלן בייטס | סרגיי דיאגילב | |
| ג'ורג' דה לה פניה | וצלב ניז'ינסקי | |
| לזלי בראון | רומולה דה פולסקי | |
| ג'נט סוזמן | אמיליה מרקוש | אמא של רומולה |
| ג'רמי איירונס | מיכאיל פוקין | כוריאוגרף |
| קרלה פראקי | תמרה קרסבינה | פרימה בלרינה |
| רונלד פיקאפ | איגור סטרווינסקי | |
| קולין בלייקלי | וסילי | עוזר אישי של דיאגילב |
| רונלד לייסי | לאון בקסט | מעצב תלבושות |
| אנטון דולין | אנריקו צ'קטי | מורה לבלט |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ניז'ינסקי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ניז'ינסקי", באתר נטפליקס
"ניז'ינסקי", באתר AllMovie (באנגלית)
"ניז'ינסקי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ניז'ינסקי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ניז'ינסקי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לניז'ינסקי, באתר יוטיוב
- רוח הורד, באתר יוטיוב
- אחרי הצהרים של פאון, באתר יוטיוב
- משחקים, באתר יוטיוב
- ניז'ינסקי באתר TCM
