לייטון יואיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לייטון יואיט
לידה 24 בפברואר 1981 (בן 43)
אדלייד, אוסטרליה
מדינה אוסטרליה
מקום מגורים סידני, אוסטרליה
בן או בת זוג Bec Hewitt (2005–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.80 מטר
יד חובטת ימין
פעילות כמקצוען 1998–2016 (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצבר 20,889,965 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 616–262 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 1 (19 בנובמבר 2001)
זכיות בטורנירים 26
זוגות
מאזן קריירה 125–96 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 18 (23 באוקטובר 2000)
זכיות בטורנירים 2
שיאי גראנד סלאם
זכיות 2
אליפות אוסטרליה הפתוחה גמר (2005)
אליפות צרפת הפתוחה רבע גמר (2001, 2004)
וימבלדון זכייה (2002)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2001)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לייטון גלין יואיטאנגלית: Lleyton Glynn Hewitt; נולד ב-24 בפברואר 1981 באדלייד שבאוסטרליה) הוא טניסאי עבר מקצוען אוסטרלי. הוא דורג ראשון בעולם החל ב-19 בנובמבר 2001 לפי דירוג ה-ATP. הוא החזיק בתואר זה 75 שבועות ברציפות (עד 27 באפריל 2003), הרצף השמיני באורכו בהיסטוריה. היה גם השחקן הצעיר ביותר שדורג במקום הראשון בדירוג העולמי לאחר שהעפיל לפסגת הדירוג בגיל 20 שנה ו-8 חודשים. שיא זה נשבר על ידי קרלוס אלקרז לאחר שזכה בגיל 19 וארבעה חודשים באליפות ארצות הברית הפתוחה בספטמבר 2022 ועלה למקום הראשון בעולם. הוא זכה ב-26 טורנירים בקריירה, שניים מתוכם טורניר גראנד סלאם, אליפות ארצות הברית (2001) ואליפות וימבלדון (2002)

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואיט זכה בטורניר ה-ATP הראשון שלו כבר ב-1998 בטורניר אדלייד. רק ארון קריקסטיין (שזכה בטורניר ה-ATP בתל אביב ב-1983) ומייקל צ'אנג (שזכה בטורניר סן פרנסיסקו ב-1988) היו צעירים יותר ממנו כשזכו בטורניר מסבב ה-ATP. בשנת 2000 זכה יואיט בטורניר הזוגות באליפות ארצות הברית הפתוחה, יחד עם מקס מירני מבלארוס.

זכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 זכה יואיט בטורניר היחידים של אליפות ארצות הברית הפתוחה, לאחר שניצח בגמר את פיט סמפראס מארצות הברית ב-3 מערכות 7–6(7–4), 6–1, 6–1. ב-19 בנובמבר אותה שנה עלה למקום הראשון בעולם.

זכייה בוימבדלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 המשיך יואיט את ההצלחה עם זכייה בווימבלדון. בגמר גבר יואיט ב-3 מערכות, 1-6, 3-6, 2-6 על דוד נלבנדיאן מארגנטינה המפתיע, שעבר לראשונה בקריירה את הסיבוב השלישי בטורניר גראנד סלאם. יואיט היה לשחקן הקו האחורי הראשון שזוכה בטורניר מאז אנדרה אגאסי ב-1992, בטורניר שמאופיין בשיטת "Serve and Volley" (הגש ורוץ לרשת).

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנת 2003 פתח יואיט בזכייה בטורניר אינדיאן וולס מול המדורג ראשון בעולם לשעבר גוסטבו קוורטן, אך בטורניר בהמשך נחל כישלון צורב כשניסה להגן על תארו בווימבלדון. יואיט הודח כבר בסיבוב הראשון על ידי איבו קרלוביץ' שעלה מהמוקדמות, והפך לאלוף השני בלבד בתולדות הטורניר שמודח בסיבוב הראשון. לאחר וימבלדון הודח יואיט בסיבובים המוקדמים של שני טורנירי ATP נוספים, ובאליפות ארצות הברית הודח בשלב רבע הגמר על ידי חואן קרלוס פררו הספרדי. לקראת סיום השנה שיחק רק בגביע דייוויס, כשבתקופה זו הוסיף 7 קילוגרם למשקלו בעקבות מיעוט המשחקים. בשנה זו זכה בתואר 'איש השנה הצעיר של אוסטרליה' (אנ')[1].

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הפך יואיט לשחקן הראשון שהודח על ידי מי שעתיד להיות אלוף הטורניר בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. באליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הפסיד בסיבוב הרביעי לרוג'ר פדרר השווייצרי, באליפות צרפת הפתוחה הוא הודח ברבע הגמר על ידי גסטון גאודיו, בווימבלדון הוא הודח על ידי פדרר בשלב רבע הגמר ובארצות הברית נכנע רק בגמר הטורניר, גם הפעם לרוג'ר פדרר. בגמר גביע המאסטרס של אותה העפיל יואיט לשלב הגמר, שם שוב פגש את פדרר, כשגם הפעם ידו של השווייצרי הייתה על העליונה.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2005 זכה יואיט בטורניר מדיבנק בסידני, טורניר הכנה לאליפות אוסטרליה. באליפות הוא ניצח את המדורג שני בעולם אנדי רודיק בדרך לגמר, שם הפסיד לרוסי מאראט סאפין. את אליפות צרפת הוא החמיץ עקב פציעה, ובווימבלדון הפסיד בחצי הגמר לרוג'ר פדרר, כמו גם באליפות ארצות הברית. יחד עם טורנירי 2004, הפסיד יואיט בכל שבעת טורנירי הגראנד סלאם האחרונים בהם השתתף לאלוף שבדרך. יואיט החליט לפרוש מגביע המאסטרס של אותה שנה כדי להיות לצד אשתו בק שכרעה ללדת, וגסטון גאודיו תפס את מקומו.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אליפות אוסטרליה (בה הודח בסיבוב השני) לקח יואיט הפסקה מהטניס, ולאחר שחזר הצליח להעפיל לשלב הגמר בטורנירים בסן חוזה ובלאס וגאס, בהם הפסיד לאנדי מארי ולג'יימס בלייק בהתאמה. באליפות צרפת הודח על ידי האלוף היוצא, הספרדי רפאל נדאל, שהגן על תארו בסיום הטורניר.

יואיט זכה בטורניר קווינס (לאחר שנה וחצי ללא תואר) לאחר ניצחון על בלייק בגמר. הייתה זו זכייתו הרביעית בטורניר, שהשוותה את שיאם של ג'ון מקנרו ובוריס בקר. בטורניר וימבלדון הודח יואיט ברבע הגמר על ידי הפתעת הטורניר, מרקוס בגדאטיס הקפריסאי. למרות פציעה בברכו החליט יואיט להשתתף באליפות ארצות הברית. יואיט, שהעפיל לרבע גמר הטורניר שנה שביעית ברצף, הודח בשלב זה על ידי אנדי רודיק ב-3 מערכות.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואיט הודח מאליפות אוסטרליה בסיבוב השלישי על ידי המדורג עשירי פרננדו גונזאלס הצ'יליאני. יואיט זכה בטורניר לאס וגאס, ובכך השלים זכייה בטורניר ATP אחד לפחות במשך 10 שנים רצופות, הרצף הכי ארוך מבין השחקנים הפעילים באותה תקופה. באליפות צרפת ובווימבלדון הודח יואיט בסיבוב הרביעי: בצרפת שוב על ידי נדאל ובלונדון על ידי נובאק ג'וקוביץ'. לאחר וימבלדון לקח יואיט כמאמן את טוני רוץ' האוסטרלי, שחקן טניס לשעבר שאימן את איוון לנדל, פטריק ראפטר ועד אפריל 2007 גם את רוג'ר פדרר. באליפות ארצות הברית לא הצליח יואיט לשמור על הרצף ולא העפיל לרבע הגמר. הוא הודח בסיבוב השני על ידי אגוסטין קאלרי הארגנטינאי.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אוסטרליה דורג יואיט במקום ה-19. הוא ניצח את מרקוס בגדאטיס שדורג 15 בחמש מערכות לאחר משחק מרתק שנמשך קרוב לחמש שעות והסתיים בשעה ארבע וחצי בבוקר. בסיבוב הרביעי הפסיד יואיט לנובאק דיוקוביץ', שהמשיך לזכייה בטורניר. במרץ 2008 סבל יואיט מפציעה באגן שגררה אובדן של כ-300 נקודות בדירוג העולמי, כיוון שלא יכול להגן על תארו בטורניר המבורג. באליפות צרפת הודח יואיט בסיבוב השלישי על ידי דויד פרר. בסיבוב הרביעי בווימבלדון שוב פגש בפדרר, שניצח ב-3 מערכות. לאחר וימבלדון החליט לנוח יואיט על מנת להיות כשיר לטורניר האולימפי בבייג'ינג. בבייג'ינג הודח יואיט בסיבוב השני על ידי רפאל נדאל. בסיבוב הראשון של טורניר הזוגות ניצחו יואיט ושותפו כריס גוצ'יון את הארגנטינאים חואן מונקו ואגוסטין קאלרי, כשבמערכה השלישית הם מנצחים 16–18. לאחר האולימפיאדה עבר יואיט ניתוח שמנע ממנו להשתתף במשחקים בסיום השנה. ב-2008 לא זכה יואיט באף תואר, לראשונה מאז 1998.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחלים מהניתוח חזר יואיט לאליפות אוסטרליה, אך הפסיד בסיבוב הראשון לפרננדו גונזאלס בחמש מערכות 5–7, 6–2, 6–2, 3–6, 6–3. באליפות צרפת הפתוחה גבר יואיט בסיבוב הראשון על איבו קרלוביץ'', אולם הודח בסיבוב השלישי בשלוש מערכות מול רפאל נדאל.

גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואיט היה חלק מנבחרת הדייוויס האוסטרלית שזכתה בגביע דייוויס ב-1999 וב-2003 ושהפסידה בגמר ב-2000 וב-2001. כבר בגיל 22 רשם יותר משחקים בגביע דייוויס מכל טניסאי אוסטרלי אחר. ב-2015, לאחר שהוביל את אוסטרליה לחצי הגמר, פרש מהנבחרת ומונה לקפטן שלה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואיט יצא במשך כארבע שנים וחצי עם קים קלייסטרס, הטניסאית לשעבר. השניים התארסו בסוף 2003 אך החתונה בוטלה לאחר שנפרדו באוקטובר 2004. כיום נשוי יואיט לשחקנית האוסטרלית בק קרטרייט, ולזוג שני ילדים, בת בשם מיה ובן בשם קרוז.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי גראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 זכיות
אליפות אוסטרליה הפתוחה ראשון ראשון שני רביעי שלישי ראשון רביעי רביעי גמר שני שלישי רביעי ראשון 0
אליפות צרפת הפתוחה - מוקדמות ראשון רביעי רבע גמר רביעי שלישי רבע גמר - רביעי רביעי שלישי 0
אליפות וימבלדון - מוקדמות שלישי ראשון רביעי זכייה ראשון רבע גמר חצי גמר רבע גמר רביעי רביעי 1
אליפות ארצות הברית הפתוחה - מוקדמות שלישי חצי גמר זכייה חצי גמר רבע גמר גמר חצי גמר רבע גמר סיבוב שני - 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לייטון יואיט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Australian of the Year Awards, Young Australian of the Year 2003, Lleyton Hewitt