אנדי מארי
| אנדי מארי | |
|---|---|
 אנדי מארי לאחר הזכייה בטורניר המאסטרס בסינסינטי |
|
| מדינה | סקוטלנד, בריטניה  |
| מקום לידה | דונבליין, סקוטלנד |
| גובה | 1.90 מטר |
| יד חובטת: | ימין |
| מקצוען משנת: | 2005 |
| סה"כ פרסים שצבר/ה: | 16,983,963 $דולר |
| יחידים | |
| דירוג שיא: | 2 (17 באוגוסט 2009) |
| זכיות בטורנירים: | 18 |
| זוגות | |
| דירוג שיא: | 77 (15 באוגוסט 2011) |
| זכיות בטורנירים: | 1 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות: זכיות: 0 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | גמר (2010, 2011) |
| אליפות צרפת הפתוחה | חצי גמר (2011) |
| וימבלדון | חצי גמר (2009, 2010, 2011) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | גמר (2008) |
אנדרו "אנדי" מארי (אנגלית: Andrew "Andy" Murray; נולד ב-15 במאי 1987 בגלאזגו), טניסאי סקוטי מקצועני בשיאו דורג שני בעולם בדירוג סבב ה-ATP ובכך דורג גבוה יותר מכל טניסאי בריטי אחר. מדורג כיום (פברואר 2012) במקום הרביעי בעולם. זכה ב-18 תארים בסבב העולמי ליחידים, ובתואר אחד בזוגות.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה
מארי שיחק טניס כבר בהיותו בן 5, ותואר כ"תופעה נדירה".[1] בהיותו בן 9, היה מארי עד לרצח גדול ומתוקשר שהתרחש בבית ספרו, ובמסגרתו נהרגו ילדים ואנשים רבים, ורבים אחרים נפצעו.[2] מארי אמר כי הוא אינו רוצה לדבר על העניין.
בהיותו בן 12 מארי זכה בטורניר האורנג' בול לילדים שנערך בפלורידה. בשנת 2004, בהיותו בן 17, מארי זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה לנוער. באותה עת עקב אחריו בראד גילברט, מאמנו לשעבר של טניסאי הצמרת אנדי רודיק, והבחין בכשרונו של מארי.[3]
[עריכה] 2005
ב-2005 שיחק מארי עם נבחרת בריטניה כנגד נבחרת ישראל במסגרת גביע דיוויס, וסייע לנבחרתו לנצח בתוצאה 2-3. בכך הוא הפך לבריטי הצעיר ביותר שמשחק במסגרת גביע הדיוויס.
[עריכה] 2006
הוא זכה בתואר הראשון שלו בסבב ה-ATP ב-19 בפברואר 2006, לאחר שניצח בשלוש מערכות את לייטון יואיט בגמר טורניר סן חוזה. בקיץ 2006, לאחר מעקב אחרי מארי שנתיים נוספות, גילברט התעניין בשחקן והתמנה למאמנו, לאחר שקיבל הצעה מסבב ה-ATP בסכום 750,000 דולר לשנה.[3]
[עריכה] 2007
במהלך שנת 2007, אף על פי שלא הצליח להעפיל לגביע המאסטרס היוקרתי, הוא נחשב על ידי הבריטים כיורשו של טים הנמן שפרש באותה שנה מטניס.[4] באוקטובר 2007 הוא טען להטיית משחקים ברחבי הסבב, ובכך עורר מהומה רבה.[5] האירוע הגיע זמן קצר לאחר פרשת הטיית המשחקים של ניקולאי דוידנקו. זמן קצר לאחר מכן זכה מארי בטורניר סנקט פטרבורג ברוסיה. בנובמבר 2007 הוא החליט להיפרד ממאמנו, בראד גילברט, לאחר שנה וארבעה חודשים, ובמקומו מינה את אלכס קורצ'ה. את מארי סובבים כיום 15 אנשי צוות, המכונים "Team Murray".[3]
[עריכה] 2008
ב-5 בינואר 2008 זכה מארי בתואר הראשון שלו בשנה זו, טורניר דוחא, לאחר ניצחון בגמר על סטניסלאס וורינקה. במהלך השנה הוא רשם התקדמות רבה בדירוג העולמי. ב-4 באוגוסט הוא זכה בטורניר ה"מאסטרס" הראשון בקריירה שלו - טורניר סינסינטי, לאחר ניצחון מפתיע בגמר על נובאק ג'וקוביץ'. באליפות ארצות הברית הפתוחה 2008 הוא הפתיע רבים כאשר גבר בחצי גמר האליפות על רפאל נדאל, המדורג ראשון בעולם. עם זאת, בגמר הוא הפסיד בתוצאה גבוהה לרוג'ר פדרר. בעקבות הישגיו באליפות הוא התקדם עד למקום הרביעי בדירוג העולמי.
במהלך אוקטובר 2008 מארי זכה בשני טורנירים נוספים: במדריד ובסנקט פטרבורג (הזכייה השנייה ברציפות). בסוף החודש הוא נבחר לתואר "שחקן החודש" מטעם סבב ה-ATP. הוא העפיל לטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של שנת 2008, לאחר שלא הצליח לעשות זאת בשנה שלפני כן. במהלך הטורניר הוא הדיח כבר בשלב הבתים את רוג'ר פדרר, לו הפסיד בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה, והגיע עד חצי הגמר שם הפסיד לניקולאי דווידנקו.
[עריכה] 2009
לפני תחילת עונת 2009, בעקבות הצלחותיו בשתי העונות שקדמו לה, היו ציפיות שמארי ירשום הצלחה רבה, והוא אף נחשב לאחד מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת, אף יותר מטים הנמן האנגלי.[6] הוא פתח את העונה עם זכייה בטורניר דוחא לאחר ניצחון בגמר על אנדי רודיק. הוא המשיך וזכה בשנה זו בטורנירי רוטרדאם ומיאמי ובטורניר קווינס בלונדון, ואף העפיל למקום השלישי בעולם במקומו של נובאק ג'וקוביץ'.
באוגוסט 2009 זכה מארי בטורניר קנדה מאסטרס במונטריאול לאחר ניצחון בגמר על חואן מרטין דל פוטרו, והפך לבריטי הראשון בהיסטוריה שזוכה בטורניר זה. בטורניר זה הודח רפאל נדאל ברבע הגמר, וכתוצאה מכך עקף מארי את נדאל ועלה לראשונה בקריירה שלו למקום השני בדירוג העולמי. בהמשך הדרדר מארי למקום החמישי בדירוג.
[עריכה] 2010
בתחילת עונת 2010 העפיל לגמר הגראנד סלאם השני שלו באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם הפסיד שוב לרוג'ר פדרר.
באוקטובר 2010 זכה מארי בטורניר המאסטרס של שנגחאי, לאחר שגבר בגמר על רוג'ר פדרר השווייצרי, וזכה בתואר שני בשנת 2010.
[עריכה] 2011
בינואר 2011 העפיל עד לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הפסיד בשלוש מערכות לנובאק ג'וקוביץ'. ביוני 2011 הפסיד בחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה לרפאל נדאל בשלוש מערכות; בטורניר אליפות וימבלדון 2011 הפסיד שוב, בחצי הגמר, לנדאל, בארבע מערכות. באוגוסט 2011 זכה בטורניר סינסנטי לאחר ניצחון בגמר על נובאק ג'וקוביץ'. (ג'וקוביץ' פרש כשמארי מוביל 6-4, 3-0). בספטמבר 2011 הפסיד בחצי הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה לרפאל נדאל בארבע מערכות. באוקטובר 2011 זכה טורניר בנגקוק, לאחר שניצח בגמר את דונלד יאנג בשתי מערכות. בהמשך החודש זכה בטורניר טוקיו, לאחר שניצח בגמר את רפאל נדאל בשלוש מערכות. כשבוע לאחר מכן זכה בטורניר מאסטרס 1000 בשנחאי, לאחר שניצח בגמר את דוד פרר בשתי מערכות. בכך זכה בתואר שלישי תוך שלושה שבועות, בתואר חמישי מתחילת השנה, ובניצחון 25 מתוך 26 המשחקים האחרונים, שהעלה אותו למקום השלישי בדירוג העולמי.
[עריכה] תוארי יחידים
| מקרא | תארים | סגנויות |
|---|---|---|
| גראנד סלאם | 0 | 3 |
| גביע המאסטרס | 0 | 0 |
| סדרת המאסטרס | 7 | 1 |
| סבב ה-ATP | 11 | 5 |
[עריכה] זכיות
| תאריך | טורניר | יריב בגמר | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 19 בפברואר 2006 |  סן חוזה |
 לייטון יואיט |
2–6, 6–1, 7–6(3) |
| 18 בפברואר 2007 | סן חוזה |
 איבו קרלוביץ' |
6–7(3), 6–4, 7–6(2) |
| 28 באוקטובר 2007 |  סנקט פטרבורג |
 פרננדו ורדאסקו |
6–2, 6–3 |
| 5 בינואר 2008 |  דוחא |
 סטניסלאס וורינקה |
6–4, 4–6, 6–2 |
| 17 בפברואר 2008 |  מרסיי |
מריו אנצ'יץ' |
6–3, 6–4 |
| 3 באוגוסט 2008 | סינסינטי |
 נובאק ג'וקוביץ' |
7–6(4), 7–6(5) |
| 19 באוקטובר 2008 | מדריד |
ז'יל סימון |
6–4, 7–6(6) |
| 28 באוקטובר 2008 | סנקט פטרבורג |
 אנדריי גולובב |
6–1, 6–1 |
| 10 בינואר 2009 | דוחא |
אנדי רודיק |
6–4, 6–2 |
| 15 בפברואר 2009 |  רוטרדם |
רפאל נדאל |
6–3, 4–6, 6–0 |
| 5 באפריל 2009 | מיאמי |
נובאק ג'וקוביץ' |
6–2, 7–5 |
| 14 ביוני 2009 | לונדון |
ג'יימס בלייק |
7–5, 6–4 |
| 16 באוגוסט 2009 |  מונטריאול |
 חואן מרטין דל פוטרו |
6–7(4), 7–6(3), 6–1 |
| 8 בנובמבר 2009 | ולנסיה |
מיכאל יוז'ני |
6–3, 6–2 |
| 15 באוגוסט 2010 | מונטריאול |
רוג'ר פדרר |
7–5, 7–5 |
| 17 באוקטובר 2010 |  שנגחאי |
רוג'ר פדרר |
6–3, 6–2 |
| 12 ביוני 2011 | לונדון |
ז'ו-וילפריד צונגה |
6-3, 4-6,6-7 |
| 21 באוגוסט 2011 | סינסינטי |
נובאק ג'וקוביץ' |
4-6, 0-3 |
[עריכה] סגנויות
| תאריך | טורניר | יריב בגמר | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1 באוקטובר 2005 |  בנגקוק |
רוג'ר פדרר |
6–3, 7–5 |
| 6 באוגוסט 2006 | וושינגטון |
ארנו קלמנט |
7–6(4), 6–2 |
| 6 בינואר 2007 | דוחא |
איבן ליוביצ'יץ' |
6–4, 6–4 |
| 7 באוקטובר 2007 | מץ |
טומי רוברדו |
0–6, 6–2, 6–3 |
| 8 בספטמבר 2008 | אליפות ארצות הברית הפתוחה |
רוג'ר פדרר |
6–2, 7–5, 6–2 |
| 22 במרץ 2009 | אינדיאן ולס |
רפאל נדאל |
6–1, 6–2 |
| 18 בינואר 2010 | אליפות אוסטרליה הפתוחה |
רוג'ר פדרר |
3-6, 4-6, 6-7(11) |
| 26 ביולי 2010 | לוס אנג'לס |
סאם קווארי |
7-5, 6-7(2), 3-6 |
| 17 בינואר 2011 | אליפות אוסטרליה הפתוחה |
נובאק ג'וקוביץ' |
4-6, 2-6, 3-6 |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי
- פרופיל השחקן באתר ה-ATP
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דני בורשבסקי, תופעה ושמה מארי, באתר וואלה!, 8 בספטמבר 2008
- ^ ערן סלע, אנדי מארי והרצח המזעזע בתולדות בריטניה, באתר רדיו ללא הפסקה, 10 בספטמבר 2008
- ^ 3.0 3.1 3.2 אבי זורנזון, גבול, יכולת, באתר ספורט 5, 9 בנובמבר 2008
- ^ אלמוג שריד, האנשים שיעשו את 2008 בטניס העולמי, באתר nrg מעריב, 23 בדצמבר 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, הבריטי אנדי מארי: "יש מכירת משחקים בטניס", באתר ynet, 9 באוקטובר 2007
- ^ הארי פירסון, משתגעים על מארי: אנשי השנה של 2009, באתר nrg מעריב, 1 בינואר 2009
| עשרת הטניסאים הטובים ביותר בסבב העולמי לגברים נכון ל-6 בפברואר 2012 | |||||
|
