דויד פרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דויד פרר
David Ferrer CU Boodles.jpg
מדינה Flag of Spain.svg ספרד
תאריך לידה: 2 באפריל 1982
מקום לידה שאביה, ספרד
גובה 1.75 מטר
יד חובטת: ימין (חבטת גב היד בשתי הידיים)
מקצוען משנת: 2000
סה"כ פרסים שצבר/ה: 19,894,769 $ דולר
יחידים
דירוג שיא: 3 (8 ביולי 2013)
זכיות בטורנירים: 20
זוגות
דירוג שיא: 42 (24 באוקטובר 2005)
זכיות בטורנירים: 2
שיאי גראנד סלאם
זכיות: זכיות: 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה חצי גמר (2011, 2013)
אליפות צרפת הפתוחה גמר (2013)
וימבלדון רבע גמר (2012, 2013)
אליפות ארצות הברית הפתוחה חצי גמר (2007, 2012)

דויד פררספרדית: David Ferer; נולד ב-2 באפריל 1982) הוא טניסאי ספרדי מקצועי המדורג במקום החמישי בעולם בדירוג סבב ה-ATP (נכון למאי 2014).‏[1]

רגעי השיא בקריירה שלו כוללים הופעה בגמר טורניר אליפות סבב המאסטרס העולמי בשנגחאי בשנת 2007. כמו כן רשם חצי גמר באליפות אוסטרליה הפתוחה בשנת 2011, חצי גמר באליפות צרפת הפתוחה בשנת 2012, גמר אליפות צרפת הפתוחה בשנת 2013, רבע גמר בווימבלדון בשנת 2012, וחצי גמר באליפות ארצות הברית הפתוחה בשנת 2007.‏[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דויד פרר נולד בשנת 1982 בשאביה, שבמחוז אליקנטה שבספרד, לאם בשם פילאר מורה בבי"ס יסודי, ואב בשם חיימה שעוסק בראיית חשבון. לדויד אח גדול בשם חאבייר, מאמן טניס במקצועו, שהיה אלוף ספרד לנוער עד גיל 13. בצעירותו סיפר פרר שבילדותו, מאמנו חאבייר פילאס נהג לנעול אותו בארון חשוך וקטן אם הוא לא התאמן מספיק חזק. בגיל 17 החליט פרר כבר לפרוש מעשית מטניס, ועבר לעבוד בבנייה, אך לאחר שבוע בלבד נמלך בדעתו ושם לטניס. כיום הוא עדיין מתאמן עם פילאס.‏[3]

פרר החל את דרכו כמקצוען בשנת 2000.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאינו מחזיק בנשק עיקרי מול שחקני הצמרת הנוספים, דויד פרר נחשב לאחד מהשחקנים החרוצים, העיקשים והכשירים ביותר בעולם. פרר, הידוע בכינויו "הארנב" או "הקיר", מנצח משחקים רבים בעזרת משחק יציב ונקי מקו הבסיס, לצד נחישות גדולה ועבודת רגליים מיומנת.‏[4]

על אף שאינו חובט בעוצמות גדולות, בדומה לשאר חבריו לצמרת, יכולתו להשאיר את הכדור במשחק ולשחק עמוק אל שטח היריב אפשרה לו להצליח גם על משטחי החימר וגם על המשטחים הקשים. למרות שאינו חש בנוח לצד הרשת, עבודת הרגליים המהירה מאפשרת לו לצמצם את זוויות ההחזרה של היריב ולסיים את הנקודה כשיריבו רחוק ממרכז המגרש. רוג'ר פדרר, ע"פ ראיונות מרובים, מחשיב את פרר כמחזיר ההגשות הטוב ביותר בסבב ה-ATP.

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרר משתמש במחבטים מבית היוצר של חברת "פרינס". הדגם הספציפי שבו הוא משתמש נקרא PRINCE EX03 TOUR 1000 בשילוב עם גידי Luxilon big banger 16, שבהם משתמשים מרבית שחקני סבב ה-ATP.

כמו כן, פרר משתמש בלבוש והנעלה תוצרת חברת "לוטו" האיטלקית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002 הייתה שנת הפריצה של דוד פרר. בתחילת השנה, כמרבית השחקנים המתחילים נאלץ לשחק בסבב הצ'לנג'ר ולעלות אט אט בדירוג העולמי. עקב דירוג נמוך מדי לא נכנס לטורניר אליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הצלחה בטורנירים הקטנים הובילה אותו להשתתף בסיבובי המוקדמות של אליפות צרפת הפתוחה, שם הודח כבר בסיבוב השני.

ביתר טורנירי הגרנד סלאם של השנה לא השתתף, שוב עקב דירוג נמוך מדי, אך הדירוג אפשר לו להיכנס לטורנירים קטנים יותר בסבב ה-ATP. ביולי רשם את הגמר הראשון שלו באומאג שבקרואטיה, שם הפסיד בשתי מערכות לקרלוס מויה, אך כבר בספטמבר זכה פרר בתואר הראשון שלו בקריירה על משטח החימר בבוקרשט שברומניה.

את שנת 2002 סיים דוד פרר כמדורג ה-59 בעולם.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2003, ובעקבות העלייה בדירוג מאשתקד, השתתף פרר בטורנירים בכירים יותר בסבב ה-ATP. יחד עם זאת, לא נחל הצלחה מרשימה במיוחד בשנה זו. באליפות אוסטרליה הפתוחה הודח כבר בסיבוב הפתיחה. טורנירי המאסטרס באינדיאן וולס, ובמיאמי ובעונת החימר שלאחריהם גם כן לא בישרו בשורות משמחות עבורו, שבמרבית הטורנירים הודח כבר בשלביו הראשונים, על אף שרשם את הניצחון הגדול בקריירה עד כה מבחינתו נגד אנדרה אגאסי בטורניר המאסטרס ברומא.‏[5] גם אליפות צרפת הפתוחה וווימבלדון הסתיימו בתוצאה דומה.

המשך השנה היה מעודד יותר, שהישג השיא היה במהלך חודש אוגוסט שבו הגיע לגמר בטורניר סופוט על משטח החימר. עם זאת היכולת הטובה לא ידעה המשך, ובאליפות ארצות הברית הפתוחה הודח כבר בסיבוב הראשון.

את שנת 2003 סיים פרר כמדורג ה-71 בעולם.

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004 נפתחה במגמה זהה לקודמתה. באליפות אוסטרליה הפתוחה הודח כבר בסיבוב השני. המעבר למשטח החימר לאחר מכן שיפר במעט את תוצאותיו עם רבעי גמר במס' טורנירים, אך באליפות צרפת הפתוחה הפסיד בארבע מערכות בסיבוב השני. בווימבלדון, התסריט חזר על עצמו עם הדחה בסיבוב השני של הטורניר.

חציה השני של העונה היה מעט טוב יותר עם חצאי גמר בטורנירים בשטוטגרט (משטח חימר), פלרמו (משטח חימר) וליון (משטח קשה באולם), אך גם באליפות ארצות הברית הפתוחה לא רשם הצלחה, והפסיד בארבע מערכות לאמריקאי מרדי פיש בסיבוב הראשון.

את שנת 2004 סיים פרר כמדורג ה-49 בעולם.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ששנת 2005 לא נפתחה טוב במיוחד, עם הדחות בסיבוב הראשון בשלושת הטורנירים הראשונים שלו, כולל באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם הפסיד לדוד נלבנדיאן הארגנטינאי בחמש מערכות, המשך השנה בישר טובות עבור פרר. חצי הגמר בטורניר המאסטרס במיאמי, הגמר בטורניר ולנסיה ולאחריו חצי הגמר בטורניר המאסטרס במונטה קרלו הובילו את פרר לראשונה בקריירה אל תוך רשימת 20 הטניסאים הבכירים בעולם. היכולת הטובה נמשכה גם באליפות צרפת הפתוחה, שם העפיל עד שלב רבע הגמר, ששם הפסיד לאלוף אותה שנה, רפאל נדאל בשלוש מערכות. עם זאת ההצלחה לא נמשכה גם בווימבלדון שם הודח כבר בסיבוב הראשון.

המשך העונה היה פחות מרשים. הישג השיא היה חצי גמר בטורניר ניו הייבן שבוע לפני אליפות ארצות הברית הפתוחה ,אך עם זאת הודח פרר בסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית הפתוחה, כשהפסיד לדומיניק הרבאטי בארבע מערכות.

את שנת 2005 סיים פרר כמדורג ה-14 בעולם.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנת 2006 החל דוד פרר בטורניר אוקלנד שבניו זילנד שם נעצר רק ברבע הגמר, הישג זה הוביל אותו להיכנס בפעם הראשונה בקריירה להיכנס לדירוג עשרת הטניסאים הטובים ביותר. אחרי הדחה בשמינית גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה על ידי פאבריס סנטורו, רשם הישגים דלים יחסית על המשטחים הקשים, שהישג השיא בהם היה חצי הגמר בטורניר מיאמי, שם הודח על ידי רוג'ר פדרר.

בעונת החימר, המשטח המועדף עליו, רשם פרר תוצאות טובות יותר עם רבעי גמר בטורניר מונטה קרלו והמבורג, אולם נחל הפסד מפתיע כבר בשלב הסיבוב השלישי של אליפות צרפת הפתוחה. לאחר אליפות זו המשיך ישירות לטורניר ווימבלדון, שם הודח בסיבוב השלישי על ידי אלוף שנת 2002, לייטון יואיט בארבע מערכות.

על אף שרשם זכייה בטורניר שטוטגרט על החימר, המשך העונה לא האיר פנים לספרדי. הישגי השיא שלו בתקופה זו היו רבע גמר בטורניר המאסטרס בסינסינטי (משטח קשה ), ובבזל (משטח קשה באולם). באליפות ארצות הברית הפתוחה הודח בסיבוב השלישי.

את שנת 2006 סיים פרר כמדורג ה-14 בעולם.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2007 החלה ברגל ימין עבור פרר עם זכייה בטורניר אוקלנד, אולם למרות הצלחה זו לא העפיל מעבר לשמינית הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם הפסיד לאמריקאי מרדי פיש בארבע מערכות. כחודש לאחר הטורניר, המשיך הספרדי לטורניר רוטרדם, שם נעצר רק ברבע הגמר על ידי מיכאל יוז'ני. גם בטורניר אינדיאן וולס הודח בשלב רבע הגמר, הפעם על ידי נובאק ג'וקוביץ'.

בעונת החימר, רשם פרר הישגים טובים יותר עם רבע גמר בטורנירי מונטה קרלו והמבורג, וחצי גמר בברצלונה, אולם בטורניר החשוב ביותר בתקופה זו - אליפות צרפת הפתוחה, הודח בסיבוב השלישי על ידי פרננדו ורדאסקו. בטורניר ווימבלדון, זמן קצר מאוחר יותר - הודח בסיבוב השני על ידי פול הנרי מת'יו בשלוש מערכות.

מיד לאחר ווימבלדון, שב פרר לחימר המוכר, שם זכה בטורניר בשטאד שבשבדיה. השיפור ביכולת הביא לשיפור בתוצאות עם רבע גמר בטורניר אומאג (משטח חימר), ורבע גמר בטורניר סינסינטי (משטח קשה), בטורניר אליפות ארצות הברית הפתוחה אף העפיל עד לשלב חצי הגמר, שם נעצר על ידי המדורג מס' 3 נובאק ג'וקוביץ'. היכולת הטובה נמשכה גם לאחר טורניר זה עם זכייה בטורניר טוקיו (משטח קשה באולם) ורבע גמר בטורניר פריז (משטח קשה באולם).

שבועיים מאוחר יותר, הגיע דוד פרר לאחת מפסגות הקריירה שלו : בטורניר המאסטרס קאפ, טורניר המכיל את שמונת המדורגים הבכירים בעולם, ניצח בשלב הבתים את שלושת משחקיו, כולל מול המדורג שלישי נובאק ג'וקוביץ', והמדורג שני רפאל נדאל. המסע המופלא נעצר רק בשלב הגמר, שם הפסיד בשלוש מערכות למדורג ראשון רוג'ר פדרר.

את שנת 2007 סיים פרר כמדורג ה-5 בעולם.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהרגלו פתח דוד פרר את העונה בטורניר אוקלנד, שם רשם רבע גמר. גם באליפות אוסטרליה הפתוחה נעצר רק ברבע הגמר, על ידי אלוף הטורניר באותה שנה נובאק ג'וקוביץ', ועד לתחילת עונת החימר, לא נרשמו תוצאות מרשימות, למעט רבע גמר בטורניר דובאי. על אף הפסד זה וההפסד בסיבוב השני של טורניר רוטרדם, העפיל פרר למקום ה-4 בדירוג העולמי, דירוג השיא בקריירת הטניס שלו.

בעונת החימר השיג את התואר הראשון לעונה זו בטורניר ולנסיה לאחר ניצחון על ניקולס אלמגרו בשלוש מערכות. בטורניר ברצלונה העפיל גם כן לגמר, אך שם נעצר על ידי המדורג שני בעולם, והראשון בטורניר רפאל נדאל. בטורניר אליפות צרפת הפתוחה הודח בשלב רבע הגמר על ידי הצרפתי גאל מונפיס בארבע מערכות. לאחר טורניר זה, בחר לשחק בטורניר דן בוש שבהולנד על משטח הדשא, שם גם זכה בתואר, כשבדרך רשם ניצחונות על חואן מרטין דל פוטרו בחצי הגמר ומרק גיקל הצרפתי בגמר. בטורניר ווימבלדון עם זאת הודח בסיבוב השלישי בחמש מערכות.

למרות הצלחות מסוימות על המשטחים הקשים בתחילת השנה, דוד פרר לא צלח את הסיבוב הראשון באולימפיאדת בייג'ינג. הוא הודח בסיבוב הפתיחה על ידי הסרבי ינקו טיפסרביץ'. גם בטורניר לאחר מכן, אליפות ארצות הברית הפתוחה לא צלח מעבר לסיבוב השלישי.

את שנת 2008 סיים פרר כמדורג ה-12 בעולם.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם את שנת 2009 פתח פרר בטורניר אוקלנד. הפעם רשם חצי גמר שהפסיד לאמריקאי סאם קוורי, מיד לאחר מכן באליפות אוסטרליה הפתוחה, הפסיד בסיבוב השלישי למריאן צ'יליץ'. המשך מסעו על המשטחים הקשים הניב תוצאות דומות עם חצי גמר בטורניר יוהנסבורג, וגמר בדובאי, שם הפסיד לשארדי ולג'וקוביץ' בהתאמה.

את עונת החימר פתח בטורניר מונטה קרלו, שם הפסיד לעמיתו הספרדי פרננדו ורדאסקו בסיבוב השלישי. בטורניר ברצלונה, שלאחריו, רשם הישג טוב יותר שהגיע עד שלב הגמר, שם נעצר רק על ידי המדורג ראשון בטורניר ובעולם, רפאל נדאל, בשתי מערכות. לאכזבתו הרבה לא רשם תוצאות טובות מכך, ובאליפות צרפת הפתוחה הודח על ידי פינאליסט אותה שנה רובין סודרלינג בסיבוב השלישי. על תוארו בדן בוש על משטח הדשא, לא הצליח להגן, כשהודח בשלב רבע הגמר. גם בווימבלדון לא האריך ימים והודח בסיבוב השלישי.

למרות הופעה בחצי הגמר של טורניר המבורג על החימר האהוב, לא הצליח לרשום תוצאות טובות במחצית השנייה של השנה - ששיאה כמובן הוא אליפות ארצות הברית הפתוחה, שם הודח לצערו, כבר בסיבוב השני.

את שנת 2009 סיים פרר כמדורג ה-17 בעולם.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת 2010 הייתה מעט מאכזבת מבחינת הספרדי. פרר הפסיד בסיבוב השני של טורניר אוקלנד וכן באליפות אוסטרליה הפתוחה, אולם בטורניר יוהנסבורג העפיל עד לשלב חצי הגמר, שם הפסיד בשתי מערכות.

בעונת החימר כבר רשם תוצאות טובות בהרבה : גמר בטורניר בואנוס איירס, וזכייה בטורניר אקפולקו, שבו גבר על חואן קרלוס פררו בשלוש מערכות. כמו כן רשם הספרדי חצי גמר בטורניר מונטה קרלו, ברצלונה, גמר ברומא וחצי גמר במדריד. אולם באליפות צרפת הפתוחה הודח במפתיע כבר בסיבוב השלישי על ידי האוסטרי יורגן מלצר בשלוש מערכות. פרר המשיך ישירות לטורניר ווימבלדון, שם הודח בשמינית הגמר על ידי רובין סודרלינג.

בתקופת ההכנה לאליפות ארצות הברית הפתוחה, לא רשם תוצאות מרשימות למדי, כשלא צלח את שלב שמינית הגמר באף אחד מהטורנירים, וכן גם בטורניר הסלאם האחרון של העונה. עם זאת, מאוחר יותר בעונת האולמות - רשם זכייה בטורניר ולנסיה לאחר שגבר בגמר על עמיתו הספרדי מרסל גרנולרס.

את שנת 2010 סיים פרר כמדורג ה-7 בעולם.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2011 נפתחה עם יכולת מצוינת : בטורנירו הראשון לשנה רשם זכייה, כשהוא גובר בגמר על הארגנטינאי דוד נלבנדיאן בשתי מערכות. היכולת הטובה המשיכה גם באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם נעצר רק בחצי הגמר, על ידי אנדי מארי בארבע מערכות.

לאחר הטורניר באוסטרליה, המשיך פרר למקסיקו, שם זכה בטורניר אקפולקו, לאחר ניצחון בגמר על ניקולס אלמגרו בשלוש מערכות. בעונת החימר רשם גמרים בטורניר מונטה קרלו ובברצלונה, שבשניהם נעצר על ידי נדאל. באליפות צרפת הפתוחה הודח בשמינית הגמר על ידי הצרפתי גאל מונפיס בחמש מערכות. גם בווימבלדון הודח בשמינית הגמר על ידי צרפתי, הפעם היה זה ג'ו ווילפרד טסונגה.

באליפות ארצות הברית הפתוחה הודח על ידי אנדי רודיק בשלב שמינית הגמר, אך מכאן והלאה המגמה הייתה למעלה : חצאי גמר בטורניר טוקיו, ולנסיה ואליפות סבב המאסטרס העולמי, גמר בטורניר המאסטרס בשנגחאי, שהשיא היה זכייה בגביע דיוויס בתום השנה.

את שנת 2011 סיים פרר כמדורג ה-5 בעולם.

גביע דיוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים דויד פרר היה ציר חשוב ומרכזי בנבחרת גביע דיוויס של ספרד. פרר סייע לנבחרתו לזכות שלוש פעמים בגביע הנכסף.

הפעם הראשונה הייתה בשנת 2008, שנבחרת ספרד ניצחה את נבחרת גביע דיוויס של ארגנטינה על אדמת ארגנטינה בתוצאה הכוללת 3:1, על אף שפרר הפסיד את משחקו מול דוד נלבנדיאן.

הפעם השנייה הייתה בשנת 2009, על אדמת ספרד, שנבחרת ספרד ניצחה בתוצאה הכוללת 5:0 את נבחרת גביע דיוויס של צ'כיה, שפרר רושם שני ניצחונות על יריביו הצ'כים, ראדק סטאפנק ולוקאס דלוהי.

פעם נוספת הייתה בשנת 2011, שוב על אדמת ספרד : בהתמודדות מול ארגנטינה ניצח פרר את משחקו מול חואן מרטין דל פוטרו. ספרד ניצחה לבסוף בתוצאה הכוללת 3:1.

תארים והישגים לאורך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי גראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013
אליפות אוסטרליה הפתוחה ל"ה ס' ראשון ס' שני ס' ראשון שמינית גמר שמינית גמר רבע גמר ס' שלישי ס' שני חצי גמר רבע גמר חצי גמר
אליפות צרפת הפתוחה ס"מ שני ס' שני ס' שני רבע גמר ס' שלישי ס' שלישי רבע גמר ס' שלישי ס' שלישי שמינית גמר חצי גמר גמר
אליפות וימבלדון ל"ה ס' שני ס' שני ס' ראשון שמינית גמר ס' שני ס' שלישי ס' שלישי שמינית גמר שמינית גמר רבע גמר רבע גמר
אליפות ארצות הברית הפתוחה ל"ה ס' ראשון ס' ראשון ס' שלישי ס' שלישי חצי גמר ס' שלישי ס' שני שמינית גמר שמינית גמר חצי גמר רבע גמר

מקרא :

*ל"ה - לא השתתף.

*ס' - סיבוב.

*ס"מ - סיבוב מוקדמות.

יחידים = 18 (18-14)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
גראנד סלאם = (0-0)
אליפות סבב המאסטרס העולמי = (0-1)
סדרת המאסטרס = (1-2)
ATP 500 = ‏ (6-6)
ATP 250 = ‏ (11-5)
תארים לפי משטח
קשה (7)
חימר (9)
דשא (2)
שטיח (0)
הישג מס' תאריך טורניר משטח יריב בגמר תוצאה בגמר
הפסד בגמר 1. 21 ביולי 2002 אומאג, קרואטיה חימר Flag of Spain.svg קרלוס מויה 3-6 ,2-6
זכייה 1. 9 בספטמבר 2002 בוקרשט, רומניה חימר Flag of Argentina.svg חוסה אקסוסו 6-2 ,6-3
הפסד בגמר 2. 4 באוגוסט 2003 סופוט, פולין חימר Flag of Argentina.svg ג'יזרמו קוריה 1-6 ,5-7
הפסד בגמר 3. 10 באפריל 2005 ולנסיה, ספרד חימר Flag of Russia.svg איגור אנדרייב 3-6 ,7-5 ,3-6
זכייה 2. 17 ביולי 2006 שטוטגרט, גרמניה חימר Flag of Argentina.svg חוסה אקסוסו 6-4 ,7-5 ,(3)6-7 ,3-6 ,6-4
זכייה 3. 13 בינואר 2007 אוקלנד, ניו זילנד קשה Flag of Spain.svg טומי רוברדו 6-2 ,6-4
זכייה 4. 15 ביולי 2007 בשטאד, שבדיה חימר Flag of Spain.svg ניקולאס אלמגרו 6-2 ,6-1
זכייה 5. 7 באוקטובר 2007 טוקיו, יפן קשה Flag of France.svg רישארד גאסקה 6-2 ,6-1
הפסד בגמר 4. 18 בנובמבר 2007 שנגחאי, סין קשה (אולם) Civil Ensign of Switzerland.svg רוג'ר פדרר 2-6 ,3-6 ,2-6
זכייה 6. 20 באפריל 2008 ולנסיה, ספרד חימר Flag of Spain.svg ניקולאס אלמגרו (2)7-6 ,6-2 ,4-6
הפסד בגמר 5. 4 במאי 2008 ברצלונה, ספרד חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 1-6 ,6-4 ,1-6
זכייה 7. 21 ביוני 2008 דן בוש, הולנד דשא Flag of France.svg מרק גיקל 6-2 ,6-4
הפסד בגמר 6. 28 בפברואר 2009 דובאי, איחוד האמירויות קשה Flag of Serbia.svg נובאק ג'וקוביץ' 3-6 ,5-7
הפסד בגמר 7. 26 באפריל 2009 ברצלונה, ספרד חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 5-7 ,2-6
הפסד בגמר 8. 21 בפברואר 2010 בואנוס איירס, ארגנטינה חימר Flag of Spain.svg חואן קרלוס פררו 3-6 ,4-6 ,7-5
זכייה 8. 27 בפברואר 2010 אקפולקו, מקסיקו חימר Flag of Spain.svg חואן קרלוס פררו 6-1 ,3-6 ,6-3
הפסד בגמר 9. 2 במאי 2010 רומא, איטליה חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 2-6 ,5-7
הפסד בגמר 10. 10 באוקטובר 2010 בייג'ינג, סין קשה Flag of Serbia.svg נובאק ג'וקוביץ' 4-6 ,2-6
זכייה 9. 7 בנובמבר 2010 ולנסיה, ספרד קשה (אולם) Flag of Spain.svg מרסל גרנולרס 6-3 ,7-5
זכייה 10. 15 בינואר 2011 אוקלנד, ניו זילנד קשה Flag of Argentina.svg דוד נלבנדיאן 6-2 ,6-3
זכייה 11. 28 בפברואר 2011 אקפולקו, מקסיקו חימר Flag of Spain.svg ניקולאס אלמגרו 6-2 ,(2)6-7 ,(4)7-6
הפסד בגמר 11. 17 באפריל 2011 מונטה קרלו, צרפת חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 5-7 ,4-6
הפסד בגמר 12. 24 באפריל 2011 ברצלונה, ספרד חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 4-6 ,2-6
הפסד בגמר 13. 17 ביולי 2011 בשטאד, שבדיה חימר Flag of Sweden.svg רובין סודרלינג 2-6 ,2-6
זכייה 12. 14 בינואר 2012 אוקלנד, ניו זילנד קשה Flag of Belgium (civil).svg אוליביה רוחוס 6-4 ,6-3
זכייה 13. 24 בפברואר 2012 בואנוס איירס, ארגנטינה חימר Flag of Spain.svg ניקולאס אלמגרו 6-2 ,6-3 ,4-6
זכייה 14. 3 במרץ 2012 אקפולקו, מקסיקו חימר Flag of Spain.svg פרננדו ורדאסקו 6-2 ,6-1
הפסד בגמר 14. 22 באפריל 2012 ברצלונה, ספרד חימר Flag of Spain.svg רפאל נדאל 5-7 ,(1)6-7
זכייה 15. 23 ביוני 2012 דן בוש, הולנד דשא Flag of Germany.svg פיליפ פטשנר 6-4 ,6-3
זכייה 16. 15 ביולי 2012 בשאטד שבדיה חימר Flag of Spain.svg ניקולאס אלמגרו 6-2 ,6-2
זכייה 17. 21 באוקטובר 2012 ולנסיה, ספרד קשה (אולם) Flag of Ukraine.svg אלכסנדר דולגופולוב 6-4 ,3-6 ,6-1
זכייה 18. 28 באוקטובר 2012 פריז, צרפת קשה (אולם) Flag of Poland.svg ז'רמי יאנוביץ' 6-3 ,6-4

זוגות : 2 (2-1)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישג מס' תאריך טורניר משטח שותף יריבים בגמר תוצאה
הפסד בגמר 1. 31 בינואר 2003 אקפולקו, מקסיקו חימר Flag of Spain.svg פרננדו ורדסקו Flag of the Bahamas.svg מארק נואלס
Flag of Canada.svg דניאל נסטור
3-6 ,3-6
זכייה 1. 31 בינואר 2005 ויניה דל מאר, צ'ילה חימר Flag of Spain.svg סנטיאגו ונטורה Flag of Argentina.svg גסטון גאודיו
Flag of Argentina.svg מרטין רודריגז
6-4 ,6-3
זכייה 2. 21 בפברואר 2005 אקפולקו, מקסיקו חימר Flag of Spain.svg סנטיאגו ונטורה Flag of the Czech Republic.svg יז'י נובאק
Flag of the Czech Republic.svg תומאש ז'יב
6-4 ,6-1 ,4-6

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עשרת הטניסאים הטובים ביותר בסבב העולמי לגברים נכון ל-28 בינואר 2014
1. Flag of Spain.svg רפאל נדאל

6. Flag of the United Kingdom.svg אנדי מארי

2. Flag of Serbia.svg נובאק ג'וקוביץ'

7. Flag of the Czech Republic.svg תומאש ברדיך

3. Civil Ensign of Switzerland.svg סטאניסלאס ואוורינקה

8. Civil Ensign of Switzerland.svg רוג'ר פדרר

4. Flag of Argentina.svg חואן מרטין דל פוטרו

9. Flag of France.svg רישאר גאסקה

5. Flag of Spain.svg דוד פרר

10. Flag of France.svg ז'ו-וילפריד צונגה