ללא חרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ללא חרטה
ללא חרטה 123.jpg
עטיפת הספר, בהוצאת מודן
מחבר טום קלנסי
שם בשפת המקור Without Remorse
שפת המקור אנגלית
הוצאה

Putnam

הד ארצי, מודן (מהדורה עברית)
הוצאה בעברית 1994, 2011
שנת הוצאה 1993
סוגה מתח וריגול
תרגום לעברית יוסף אשכול
מספר עמודים 628 (כריכה רכה)

ללא חרטה (באנגלית: Without Remorse) הוא ספר מאת הסופר האמריקאי טום קלנסי. הספר עוקב אחר ג'ון קלארק איש המבצעים, ובעברו לוחם הקומנדו הימי. עלילת הספר נשענה ברובה על פרטי המבצע הכושל חוף השנהב, בו ניסו אנשי כוחות מיוחדים לחילץ שבויי מלחמה אמריקנים מצפון וייטנאם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר נפתחת כאשר נודע לג'ון טרנס קלי, לוחם הקומנדו הימי לשעבר וותיק מלחמת וייטנאם[1], כי אשתו, פטרישה, נהרגה בתאונת דרכים. במקביל מופל מטוס ה-F-105 של קולונל זכריאס, איש חיל האוויר האמריקני מעל שמי צפון וייטנאם. זכריאס נופל בשבי צבא צפון וייטנאם, אולם אלה האחרונים מדווחים עליו כהרוג. זכריאס נשלח למחנה שבויים סודי ונחקר בידי קולונל גרישנוב מחיל האוויר הסובייטי, המתחזה לידידו. בהמשך פוגש קלי בפמלה, יצאנית צעירה ומתאהב בה. כאשר מתברר לקלי כי פמלה מכורה לסמים הוא עושה כל שביכולתו לעזור לה להיגמל ולצאת מחיי הפשע. קלי, הנחוש לברר מי הם הפושעים אשר דירדרו את אהובתו לחיי פשע וזנות, ופמלה עוקבים אחריהם במכוניתו, אולם מתגלים. בסיומו של מרדף מכוניות נרצחת פמלה ואילו קלי נפצע קשה[2].

קלי נלקח לבית החולים, מנותח וחייו ניצלים. נחוש לנקום את מות אהובתו הוא גוזר על עצמו משטר אימונים קפדני ומתחיל לברר הכל אודות הנרי ופיאג'י סוחרי הסמים שרצחו את פמלה. עד מהרה מתחיל קלי לנהל מבצע חיסול פרטי כנגד מספר סוחרי סמים בעיר, והביא בו לידי שימוש את מיומנותיו כלוחם שרכש בקומנדו הימי. בעקבות מסע הנקמה של קלי מתמנה אמט ראיין, אשר שירת במלחמת העולם השנייה בדיוויזיית הצנחנים ה-101[3], בלש במחלק הרצח של משטרת בולטימור לחקור את סדרת הרציחות.

במקביל מגויס קלי על ידי אדמירל וינסלאו הולנד "דאץ'" מקסוול, טייס קרב שלחם במלחמת העולם השנייה, לתכנון וביצוע מבצע לחילוץ השבויים מן המחנה שבצפון וייטנאם. זאת משום שקלי, שפעל בקבוצת המבצעים המיוחדים השלישית[4], הוא החייל היחיד שפעל באזור, בעת שחילץ את בנו הטייס של מקסוול שהופל מעל שמי צפון וייטנאם. מקסוול המליץ על קלי לקידום בעקבות אותה פעולה, ואף הוענק לו צלב הצי[5]. לאחר מפגש עם אדמירל ג'יימס גריר, לשעבר מפקד צוללת, ואיש מודיעין, הוא מגויס כיועץ אזרחי ל-CIA ומכונה "מר קלארק". עד מהרה מוצא עצמו קלי באימונים לקראת משימת החילוץ יחד עם אנשי סיירת חיל הנחתים, ובהם סמל פול אריווין, שהיה חלק מכוח הגיבוי לקלי במהלך הפעולה בוייטנאם בה נפצע[6]. לבסוף לאחר תקופת אימונים קצרה בבסיס הנחתים קוואנטיקו, מתודרך הכוח בידי אדמירל מקסוול ומפליג על גבי ספינה של צי ארצות הברית לעבר היעד[7].

קלי ביצע חדירה ראשונית לשטח צפון וייטנאם, וסיור בקרבת המחנה. שם מתברר לו כי למחנה ניתנה התרעה מוקדמת והוא ערוך ומתוגבר בכוח אדם כדי להדוף כל התקפה[8]. עם קבלת ההודעה ממריא מן הספינה מסוק חילוץ ועליו סמל ארווין והנחתים כדי לחלץ את קלי. בדרכו לנקודת המפגש עם מסוק הפינוי נתקל קלי ברכב ובו מפקד המחנה, רב סרן וין מצבא צפון וייטנאם, ובקולונל גרישנוב. קלי הרג את וין, שבה את גרישנוב[9] וחבר למסוק החילוץ. בעקבות לכידת הקצין הסובייטי, מארגן בוב ריטר, איש המבצעים של ה-CIA, עסקה עם הק.ג.ב לפיה יועברו גם השבויים שנחשבו למתים למחנה הילטון האנוי ויוחזרו עם סיום המלחמה יחד עם שאר השבויים במחנה[10]. במקביל מברר הבלש ראיין פרטים על טיב יחידת הקומנדו הימי בה שירת קלי בצי האמריקני[11]. במהלך הספר מופיעה לרגע קט דמותו של בנו ג'ק ראיין העומד לסיים את הקולג' ולהתגייס לחיל הנחתים[12].

לאחר שקלי מתוחקר על ידי גריר ומקסוול הוא מתוודה בפניהם על המלחמה הפרטית שלו כנגד סוחרי הסמים. בהמשך פושט קלי על מקום מסתורם של סוחרי הסמים פיאג'י והנרי והורג אותם בקרב יריות[13]. הבלש ראיין מגיע לזירת האירוע זמן קצר לאחר מכן אך מסכים לאפשר לקלי שעה אחרונה של חופש כדי להסדיר את ענייניו, וקלי מנצל אותה כדי לביים את מותו בתאונת שיט, בסיוע האדמירלים גריר ומקסוול. נוצרה עבורו זהות חדשה בשם "ג'ון טרנס קלארק". והוא החל לעבוד עבור ה-CIA, כאיש האגף לפעולות מיוחדות. ב-14 במרץ 1973, לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בין ארצות הברית לצפון וייטנאם, מתבשר קלארק, הנשוי מחדש לסנדרה או'טול, כי בין חמישים השבויים ששוחררו מן השבי בווייטנאם מצויים כל עשרים השבויים שנחשבו למתים[14].

מהדורות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 168.
  2. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 106.
  3. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 322.
  4. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 362.
  5. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 49.
  6. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 363.
  7. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמודים 381-383.
  8. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 478.
  9. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 486.
  10. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 522.
  11. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 467.
  12. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמודים 526-527.
  13. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 615.
  14. ^ טום קלנסי, "ללא חרטה", הוצאת מעריב - הד ארצי, 1994, עמוד 627.