מאוזר K98

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאוזר K98
Karabiner 98k.jpg
מידע כללי
נגזרות Kar98k,G40k
יצרן מאוזר
שנות שירות 1935–1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
מדינות המשתמשות Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
יחידות שיוצרו 14,643,260
מידע טכני
קליבר 7.92x57 מ"מ IS
פעולה בריח
הזנה 5 כדורים
כוונות ברזל וטלסקופית
אורך קנה 600 מ"מ
משקל ריק 3.7 ק"ג

מאוזר K98 הוא גרסה מקוצרת של רובה בריחי Gewehr 98 שפותח בגרמניה בשנת 1898 על ידי חברת מאוזר. K באה מלשון המילה "Karabiner" - קרבין, כלומר רובה מקוצר. הקרבין נכנס לשירות בשנת 1935 והיה אחד הרובים העיקריים של הוורמאכט במלחמת העולם השנייה. הרובה היה בעל קיבולת של 5 כדורים במחסנית הפנימית הקבועה. מטענים מיוחדים לרובה, שהיו ברשותו של כל לוחם, איפשרו הכנה מראש של תחמושת במטענים בני 5 כדורים כל אחד, וטעינת הכדורים בבית המחסנית הקבועה בתוך הרובה נעשתה בתנועה אחת. כתוצאה מכך, ניחן הרובה בקצב אש מהיר יחסית לרובים בריחיים אחרים שהיו קיימים באותה עת. אורך הרובה 111 ס"מ, ומשקלו 3.92 ק"ג.

מאוזר 98 בצבאות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה מאוזר K98
רובה צ'כי K98 מאוזר של חטיבת גבעתי.
צלף גרמני עם הKar98k
טירוניות בצה"ל, מתאמנות על ירי ברובי מאוזר צ'כיים. מחנה צריפין, 1954
תחמושת למאוזר 98 קליבר 7.92 מילימטר

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת סין-יפן השנייה חומשו ברובה זה יחידות החי"ר הסיניות הסדירות, שאומנו על ידי הגרמנים. השם הנפוץ של הרובה בצבא הסיני היה "הרובה של צ'יאנג קאי שק".

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות גדולה של רובי מאוזר K98 תוצרת גרמניה ובייחוד צ'כיה מדגם P-18 ‏‏[1] או בצ'כית puška vz.98N, בקליבר 7.92 מ"מ הגיעו לארץ בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50. רובים אלו כונו בשם "הרובה הצ'כי" או בקיצור "צ'כי".

רובים אלו עברו הסבה לקליבר 7.62x51mm NATO מ"מ, ההסבה נעשתה החל משנת 1955. זאת עקב המעבר של נאט"ו לקליבר זה, אז נתבקשה התעשייה הצבאית להסב את קוי הייצור של הכדורים 7.92 מ"מ וכן את כל הנשק הקל מאותו קליבר שהיה בשימוש צה"ל ל-7.62 מ"מ, מדובר היה בארבעים אלף רובים צ'כיים וגרמנים. במסגרות של טירונות, המשיכו להשתמש בקליבר 7.92 מ"מ עד תחילת שנות ה-70 כנראה כדי לגמור עודפי תחמושת שנשארו.

הסבה אחרת למאוזר K98 נעשתה בישראל, הייתה לרובה שכינויו "טוּטוּ" - זהו מאוזר 98K שעבר הסבה מקליבר 7.92 מ"מ ל 0.22 אינץ' (5.56 מ"מ). אורכו מטר אחד ומשקלו 2.9 ק"ג. הטווח היעיל של רובה זה הוא כ-200 מטר. מבנהו הייחודי של רובה זה הוא כזה שאין בו הרבה חלקים שניתן לפרק (החלק היחיד הוא הבריח). כוונותיו מדייקות להפליא, אך מגרעתו היא בכך שהתחמושת שהוא יכול לירות היא מאוד קצרה, אורכו של התרמיל המכיל אבק שרפה הוא כעשרים מ"מ בלבד. דבר המגביל את גודלו של הקליע ואת הטווח היעיל, לכן רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות הגדנ"ע ותנועות הנוער. רובה זה שימש כנשק צלפים במשמר אזרחי.

במספר אירועים באינתיפאדה השנייה (המצור על כנסיית המולד למשל) נתפסו רובים מסוג זה ברשותם של מחבלים פלסטיניים, כשלעתים צויד הרובה בכוונת טלסקופית-עדות לפופולריות של הרובה ולאמון שרוכשים לו כנשק מדויק, כמאה שנים לאחר תכנונו.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף עבו עברון, "מגן ורומח" - סיפורה של התעשייה הצבאית בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1992. ( מקור לנושא ההסבה לקליבר 7.62 מ"מ)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ברשימת הנשק שהגיע באונית הרכש "נורה" ביום 3 באפריל 1948 כותב שאול אביגור (במחברות שאול בארכיון צה"ל) :"נתקבל ב-1.4.48 4500 רובי מאוזר P18"