כנסיית המולד
.jpg)
כנסיית המולד היא כנסייה הממוקמת ב"כיכר המולד" בעיר בית לחם. הכנסייה, אשר נבנתה לראשונה במאה ה-4, היא מן הכנסיות העתיקות בעולם הנוצרי. היא הוקמה, לפי המסורת הנוצרית, מעל המערה בה נולד ישו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מערת הלידה של ישו בבית לחם נזכרת לראשונה בכתובים על ידי אוריגנס במחצית המאה ה-3 לספירה. גם אוזביוס מקיסריה מזכיר את המערה בחיבורו "חיי קונסטנטינוס" ואת הכנסייה בחיבורו "אונומסטיקון". מסורות נוצריות, המשתקפות בכתביו של הירונימוס טוענות כי המקום שימש כמקום פולחן לאלים יופיטר, ונוס ואדוניס[1]. מסורות מסוג זה מופיעות גם סביב בנייתה של כנסיית הקבר.
הכנסייה הראשונה שהוקמה במקום, הוקמה בעקבות ועידת ניקיאה, על ידי בישוף העיר ירושלים מקאריוס (Makarios of Jerusalem), בשנת 325, ובהנחיתו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס. המבנה המקורי נהרס בשנת 539 במהלך מרד השומרונים, והוקם מחדש כמה שנים מאוחר יותר בהוראת הקיסר יוסטיניאנוס.
הפלישה הפרסית לארץ ישראל, בשנת 614 לא פגעה במבנה הכנסייה. באיגרת[2] אשר נשלחה לקיסר תיאופיליאוס (Theophilos) מירושלים בשנת 836, מתוארת עמידתה של הכנסייה בפני הרס הכובשים הפרסים:
 |
אכן, הלנה המבורכת... הקימה את הכנסייה הגדולה [לכבוד] אם האלוהים [בעיר] בית-לחם הקדושה והמפוארת, ועל הקיר המערבי החיצוני היא העתיקה בפסיפס את הולדתו של ישו, עם אימו של האלוהים המחזיקה את התינוק מעניק החיים ל חזה והערצתם של המאגים נותני המתנות. כאשר הפרסים חסרי האל השתיתו את כל הערים ברומניה[3] ובסוריה ושרפה לאפר את העיר הקדושה ירושלים... הם באו לעיירה הקדושה בית-לחם, וכאשר הם הביטו בדמויותיהם של בני ארצם, כלומר של המאגים הפרסים המיומנים באסטרונומיה, הם כיבדו את המתוארים כאילו הם היו חיים, ומתוך הערצה ואהבה אל אבותיהם, הם הותירו את הכנסייה ללא פגע וללא כל נזק... |  |
השליטה בכנסייה כיום ממשיכה את החזקה שקיבלו העדות הדתיות השונות בפירמאנים שונים של השלטון העות'מאני והיא מחולקת בין הכנסייה הקתולית, הכנסייה היוונית-אורתודוקסית והכנסייה הארמנית. הבזיליקה במרכז הכנסייה נמצאת בשליטת הכנסייה היוונית אורתודוקסית. בקרבתה כנסייה נוספת הבנייה בסגנון גותי ונמצאת בחזקת הכנסייה הקתולית.
[עריכה] מבנה הכנסייה
כנסיית המולד בבית לחם נבנתה כבזיליקה ובה חמישה אולמות אורך[4]. בצמוד לבזיליקה הוקם מבנה מתומן (אוקטגונאלי) גדול אשר נבנה סביב מערת הלידה של ישו. טיפוס בנייה כזה, המשלב מבנה בזיליקה עם מבנה מרכזני, מופיע גם בבניין כנסיית הקבר בירושלים. הארכיטקטורה הייחודית הזו, אשר התפתחה בארץ ישראל עבור כנסיות עולי-הרגל, איפשר לכנסייה לשמש הן ככנסייה המכוונת לקהל גדול של צליינים המבקש להתקרב אל המערה, לצד קיום הליטורגיקה המסורתית של הפולחן הנוצרי. בתקופתו של יוסטיניאנוס הראשון, שונה מבנה הכנסייה מן היסוד ובמקום המבנה המשולב הוקם טרנספט ואפסיס גדול ומערת הלידה שולבה בבזיליקה עצמה. בתקופת הצלבנית נבנתה ליד כנסיית הקבר מבנה כנסייה נוסף הנקרא כנסיית קתרינה הקדושה.
כיום, מתחם הכנסייה כולל כיום כ-12,000 מטרים מרובעים. לבד מכנסיית המולד ומכנסיית קתרינה הקדושה הוא מכיל גם מבני מנזרים של העדות השונות המחזיקות בכנסייה. הכניסה אל הכנסייה היא דרך דלת קטנה באורך של 78 ס"מ ובגובה של 130 ס"מ. היא מכונה "דלת הענווה" (Door of Humility) כיוון והיא מצריכה מן המבקר בכנסייה להתכופף כדי לעבור בה. פתח זה שינה את הכניסה המקורית לבזיליקה, אשר הייתה בעלת פתח מרכזי וכניסות צדדיות אשר כוסו החל מן המאה ה-16. לדלת הכנסייה שלושה מפתחות, אשר כל אחד מהם נמצא ברשות עדה אחרת המחזיקה בכנסייה. שתי כניסות נוספות מוליכות אל מנזר פרנסיסקאני - בצד הצפוני של הכנסייה - ואל מנזר יווני - בצידה הדרומי של הכנסייה.
המערה, אליה מוליכות מדרגות, מעוטרת בלוחות שיש ובכוכב המאזכר את הופעת הכוכב בברית החדשה[5]. מעל המזבח ישנו פסיפס המציג את התגלות המלאך לרטעים ובשורתו על לידת ישו.
[עריכה] הכנסייה בתקופת האינתיפדה השנייה
בחודש אפריל, שנת 2002, במהלך האינתיפדה השנייה הסתגרו בכנסייה 50 פלסטינים חמושים, המבוקשים על ידי צה"ל, כשהם מחזיקים 200 בני ערובה פלסטינים. בשל רגישות המבנה לא פרצו כוחות צה"ל למבנה, אולם מנעו כניסת מזון אליו. המצור נמשך 39 ימים בהם ניסו רבים מבני הערובה להימלט מהמבנה. חלק מהחמושים נורו על ידי צלפים של צה"ל. לאחר משא ומתן ממושך הוסכם כי המבוקשים החמושים יפונו לקפריסין או לעזה בתמורה לשחרור בני הערובה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו: לימור, אורה, מסעות ארץ הקודש, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1998, עמ' 95, הערה מס' 240.
- ^ Mango, Cyril, The Art of the Byzantine Empire 312-1453, University of Toronto Press, Toronto, 1986, p. 114.
- ^ הכוונה היא לאימפריה הביזנטית.
- ^ ראו: Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 40
- ^ "... והנה הכוכב אשר-ראו במזרח דרך לפניהם עד בואו אל-מקום אשר-שם הילד ויעמד ממעל לו: ויראו את-הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד-מאוד" (הבשורה על-פי מתי, ב, 9-10).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מפות ותרשימים אדריכליים של כנסיית המולד
- תמונות מהמצור על כנסיית המולד (2002)
- תמונות מכנסית המולד ובית לחם, באתר "חלון אחורי", 1995.
