מאיר גוגנהיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר גוגנהיים

מאיר גוגנהייםאנגלית ובגרמנית: Meyer Guggenheim;‏ 1 בפברואר 1828, לנגנאו, שווייץ - 15 במרץ 1905, פאלם ביץ', פלורידה) היה יהודי אמריקאי ממוצא שווייצרי שהפך לאחד מעשירי תבל במאה ה-19 ופילנטרופ מהידועים בעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגנהיים נולד בלנגנאו, שווייץ, ב-1828, למשפחה יהודית ותיקה במקום, עם שורשים גרמניים מאזור אלזס. לנגנאו הייתה באותה עת אחת משתי העיירות היחידות בכל שווייץ, בהן הותר ליהודים לגור (העיירה השנייה - אנדינגן, שתיהן בקנטון ארגאו, בעמק הנהר סורב, בצפון שווייץ). איזכור ראשון לשם גוגנהיים בלנגנאו ניתן למצוא כבר משנת 1696. ב-1702 נזכר שמו של יעקב גוגנהיים, סב - סבו של גוגנהיים, בנוגע למשפט שנערך לו בשל קניית כרם בעיירה הסמוכה וואטינגן, ללא קבלת אישור מיוחד לשם כך, כנדרש מיהודי באותה עת. כשנה אחר כך שרף אלמוני את ביתו, ככל הנראה כנקמה על כך.

כשלושים שנה לאחר מכן, ב-1732, מוזכר יעקב גוגנהיים שוב, בתור נציגן של 250 משפחות יהודי עמק הנהר סורב, שנשלח לנאום בפני הממשל בציריך, למנוע גזרה של גירוש שעמדה להיות מוטלת על היהודים. הגירוש נמנע אמנם, אך במקומו הוטלו על היהודים מסים כבדים‏[1].

סבו של גוגנהיים, מאיר גוגנהיים, שעל שמו הוא נקרא, נולד אף הוא בלנגנאו ב-1749. אביו של גוגנהיים, שמעון - סיימון (1792, לנגנאו - 1869, פילדלפיה) היה חייט. אימו - שייפלה לבית לוינגר, נפטרה ב-1836; האב גידל את בנו גוגנהיים, בנוסף לחמש בנות, לבדו. בצעירותו עסק גוגנהיים ברוכלות, אחד המקצועות היחידים בהם יכלו יהודים לעסוק בשווייץ של אותה עת.

רוכל שהפך לסוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו שמעון גוגנהיים האלמן ביקש לשאת את רחל וייל מאיירס, אלמנה עם שבעה ילדים, שהכיר, אולם השלטונות סירבו לאשר את הנישואין. זו, ככל הנראה, הייתה אחת הסיבות שגרמה לשתי המשפחות להגר משווייץ לפילדלפיה, ארצות הברית ב-1847 ושם אכן התחתן האב עם האלמנה. סיבה אחרת הייתה ככל הנראה הפרנסה הדחוקה בשווייץ של אותם הימים. כשהשתקעה המשפחה המורחבת בפילדלפיה המשיך האב בעבודת החייטות ואילו הבן המשיך כרוכל.

במהרה הרחיב גוגנהיים את עיסוקיו והפך מרוכל לסוחר. בעזרת קרובים ממולדתו הוא הוסיף לכך גם עסקי ייבוא של סחורות שונות משווייץ.

ב-1854 נישא גוגנהיים לברברה מאיירס (1834 - 1900). נולדו להם אחד עשר ילדים, אך רק עשרה שרדו והגיעו לבגרות, שבעה בנים ושלוש בנות‏[2].

סוחר שהפך לאיל הון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגנהיים שלח את בניו להתחנך באירופה - בפריס ובציריך, וכשחזרו שיתף את כולם בעסקיו ונעזר בהם. בגיל שישים ביצע צעד ראשון ומכריע ליצירת הונו - הוא השתמש בחסכונות המשפחה שנצברו בעשרות שנות מסחר וייבוא, וכן רווחים מסוימים שהרוויח בבורסה, כדי לקנות שני מכרות כסף בקולורדו. צעד זה הניב פירות עצומים והמשפחה הפכה לעשירה. ב-1890 הרחיבה המשפחה את עסקי הכריה גם למקסיקו. מתחרים ויריבים של המשפחה חברו באותה שנה לגורמים רבים אחרים, להטלת מכסים גבוהים על הייבוא, בצעד שכונה "המכסים של מקינלי", על שם הסנטור מאוהיו דאז ולימים נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי שהציע אותם; אבל גוגנהיים כבר היה באותה עת לאחד האנשים העשירים ביותר בארצות הברית ובעולם כולו.

משפחת גוגנהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגנהיים נפטר ב-1905 ואת מקומו כראש המשפחה לא ירש הבן הבכור אייזק, אלא בנו השני דניאל גוגנהיים (1856 - 1930). הבן החמישי של גוגנהיים, בנג'מין, טבע עם הטיטניק ב-1912. בתו של בנג'מין, מרגריט "פגי" גוגנהיים (1898 - 1979), הייתה נדבנית ידועה בזכות עצמה ותורמת חשובה לאמנות המודרנית. הבן השישי, סולומון רוברט גוגנהיים (1861 - 1949), ירש את עסקי הפילנטרופיה של המשפחה ואף הקים ב-1937 קרן מיוחדת לשם כך, על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Unger, Irwin and Debi, The Guggenheims: A Family History, New York, HarperCollins, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוי אופנהיים באתר אוסף פגי גוגנהיים
  2. ^ על מאיר גוגנהיים באתר "אנציקלופדיה של הגירה"