הקנטונים של שווייץ

ממשל ופוליטיקה של שווייץ

חוקה מועצת הברית (הממשלה) מישלין קלמי-ריי אספת הברית (הפרלמנט) מפלגות שווייץ מערכת המשפט הקנטונים של שווייץ

עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ (בדומה לארצות הברית). במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.

היסטוריה

במאה ה-16 הכיל האיחוד השווייצרי שלוש עשרה מדינות שונות. מדינות אלו נקראו "קנטונים". הם התחלקו לשני סוגים: שישה קנטונים יעריים ושבעה עירוניים. אמנם רשמית היו הקנטונים חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אולם הם הפכו לכמעט עצמאיים כשהשווייצרים הביסו את הקיסר מקסימיליאן ב-1499.‏

ששת קנטוני היער היו רפובליקות דמוקרטיות, ואילו שבעת הקנטונים העירוניים הונהגו בידי מועצות עירוניות. מועצות אלו נשלטו על ידי אוליגרכים. בין הקנטונים העירוניים ניתן למנות את ציריך, ברן ובזל.

סדר הצטרפות הקנטונים לברית השווייצרית

• 1291 - אורי, שוויץ, אונטרוולדן המחולקת כיום ל- אובוולדן ו- נידוולדן)
• 1332 - לוצרן
• 1351 - ציריך
• 1352 - גלרוס, צוג
• 1353 - ברן
• 1481 - פריבור, זולותורן
• 1501 - בזל-שטאדט, בזל-לנדשאפט, שפהאוזן
• 1513 - אפנצל אוסר-רודן, אפנצל אינר-רודן
• 1803 - סנט גלן, גראובינדן, ארגאו, תורגאו, טיצ'ינו, וו
• 1815 - ואלה, נשאטל, ז'נבה
• 1979 - ז'ורה (פרשה מקנטון ברן)

תפקוד וסמכויות

חלוקת שווייץ לקנטונים

לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט.‏ גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. ממשלות הקנטונים כוללות חמישה או שבעה חברים, מספר שמשתנה מקנטון לקנטון.‏

כל הנושאים שאינם בסמכותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית של האיחוד השווייצרי לפי החוקה תלויים בהחלטת הקנטון. גדלי הקנטונים שונים זה מזה בצורה קיצונית, בין 37 ל-7,105 קמ"ר, ובין 14,900 ל-1,244,400 נפש.

דמוקרטיה ישירה מונהגת כיום בשני קנטונים, אפנצל אינר-רודן וגלרוס. בקנטונים אלה מתקבלות ההחלטות באספה כללית של התושבים, אשר נערכת פעם בשנה בכיכר המרכזית של עיר הבירה. אירוע זה נקרא בגרמנית "לנדסגמיינדה".

בכל שאר הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית. מאז יצירת הקנטון ז'ורה ב-1978 לא הוגדרו קנטונים חדשים. לפי חוקת 1999, מספרם הרשמי של הקנטונים הוא עשרים וששה, אך מספר המדינות הרלוונטי לבחירות לפרלמנט הוא עשרים ושלושה. הקנטונים אונטרוולדן, אפנצל ובזל מחולקים לשני חצאי קנטונים. אונטרוולדן מחולק לאובוולדן ונידוולדן, אפנצל מחולק לאפנצל אינר-רודן ואוסר-רודן ובזל מחולק לבזל-שטאדט ובזל-לנדשאפט.

רשימת הקנטונים

בטבלה נמנים כל הקנטונים לפי שנת יצירתם בסדר יורד.

דגל	ר"ת	קנטון	נוצר	עיר בירה	אוכלוסייה	שטח (קמ"ר)	צפיפות (לק"מ)	מס' רשויות	שפה רשמית
	UR	אורי	1291	אלטדורף	35,000	1,077	33	20	גרמנית
	SZ	שוויץ	1291	שוויץ	131,400	908	143	30	גרמנית
	OW	אובוולדן	1291	סרנן	32,700	491	66	7	גרמנית
	NW	נידוולדן	1291	סטאנס	38,600	276	138	11	גרמנית
	LU	לוצרן	1332	לוצרן	350,600	1,493	233	107	גרמנית
	ZH	ציריך	1351	ציריך	1,228,600	1,729	701	171	גרמנית
	GL	גלרוס	1352	גלרוס	38,300	685	51	28	גרמנית
	ZG	צוג	1352	צוג	100,900	239	416	11	גרמנית
	BE	ברן	1353	ברן	947,100	5,959	158	399	גרמנית, צרפתית
	FR	פריבור (פרייבורג)	1481	פריבור	239,100	1,671	141	242	צרפתית, גרמנית
	SO	זולותורן	1481	זולותורן	245,500	791	308	126	גרמנית
	BS	בזל-שטאדט	1501	בזל	186,700	37	5,072	3	גרמנית
	BL	בזל-לנדשאפט	1501	ליזטל	261,400	518	502	86	גרמנית
	SH	שפהאוזן	1501	שפהאוזן	73,400	298	246	34	גרמנית
	AR	אפנצל אוסר-רודן	1513	הריזאו	53,200	243	220	20	גרמנית
	AI	אפנצל אינר-רודן	1513	אפנצל	15,000	173	87	6	גרמנית
	SG	סנט גלן	1803	סנט גלן	452,600	2,026	222	90	גרמנית
	GR	גראובינדן (גרישון, גריג'וני)	1803	חור	185,700	7,105	26	211	גרמנית, רומאנש, איטלקית
	AG	ארגאו	1803	אראו	550,900	1,404	388	232	גרמנית
	TG	תורגאו	1803	פראונפלד	228,200	991	229	80	גרמנית
	TI	טיצ'ינו	1803	בלינצונה	311,900	2,812	110	244	איטלקית
	VD	וו	1803	לוזאן	626,200	3,212	188	382	צרפתית
	VS	ואלה (ואליס)	1815	סיו	278,200	5,224	53	160	צרפתית, גרמנית
	NE	נשאטל	1815	נשאטל	166,500	803	206	62	צרפתית
	GE	ז'נבה	1815	ז'נבה	414,300	282	1,442	45	צרפתית
	JU	ז'ורה	1979	דלמון	69,100	838	82	83	צרפתית
	CH	שווייץ		ברן	7,261,200	41,285	174	2,890	גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש

ראו גם

• דגלי הקנטונים של שווייץ

הערות שוליים

הקנטונים של שווייץ
אובוולדן · אורי · אפנצל אוסר-רודן · אפנצל אינר-רודן · ארגאו · בזל-לנדשאפט · בזל-שטאדט · ברן · גלרוס · גראובינדן · ואלה · וו · זולותורן · ז'ורה · ז'נבה · טיצ'ינו · לוצרן · נידוולדן · נשאטל · סנט גלן · פריבור · צוג · ציריך · שוויץ · שפהאוזן · תורגאו