יהדות שווייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רות דרייפוס (2002). האשה הראשונה והיהודיה הראשונה שכיהנה ב-1999 כנשיאת וראש ממשלת שווייץ

יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום.

היהודים הראשונים שהוזכרו בשווייץ היו בעיר בזל בשנת 1213 ולאחר מכן הוזכרו עוד מספר פעמים בתעודות שנמצאו בקנטונים.

בשנים 1348-1349 עבר גל פרעות גדול על יהודי שווייץ בעקבות עלילת הרעלת הבארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים.

לאחר-מכן הוקמו הקהילות מחדש אך גירושים נוספים אירעו גם במהלך המאה ה-15. במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד - עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב - אנדינגן ולנגנאו.

בשנת 1797 נאלצה שווייץ להימנע מאפלית היהודים הצרפתים שהיו בתחומה ובעת כיבוש נפוליאון והקמת הרפובליקה ההלווטית קיבלו יהודי המדינה שוויון זכויות שבוטל עם עצמאותה המחודשת של שווייץ. רק בשנת 1866 קיבלו יהודי שווייץ שוויון זכויות ורשות לשהות בכל חלקי המדינה.

בעקבות משאל עם שנערך בשנת 1893 הוחלט בשנה זו על האיסור בשחיטה יהודית כשרה.

בשנות ה-30 ארגנו ראשי הקהילות היהודיות בשווייץ מחאה כנגד פרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשווייץ.

בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה שווייץ נייטרלית והגבילה את כניסתם היהודים שנמלטו משאר אזורי אירופה אליה. רק כ-25,000 מהיהודים שביקשו להיכנס למדינה הורשו להיכנס אליה.

ב-1 בינואר 1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת (וראש ממשלת שווייץ) למשך שנה. בכך הייתה לאישה הראשונה והיהודיה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה אי פעם.

כיום יש בשווייץ כ-18,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות.

יהדות חרדית בשווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציריך קיימת קהילה חרדית בשם "אגודת אחים", שאיגדה את כל בתי הכנסת החרדיים בציריך, מיסודו של הרב מרדכי יעקב ברייש וכיום בראשות בנו הרב שאול וקהילה יקית בשם "קהל עדת ישורון" (IRGZ) הקיימת מאז 1895 מיסודו של רש"ר הירש, כיום בראשות הרב חיים משה לוי. קהילה קטנה עצמאית נוספת קיימת בציריך בשם "חברת מחזיקי הדת", מיסודו של הרב ישראל איסר פרוכטהנדלר וכיום בראשות הרב משה חיים שמרלר. חלק מהקהילה משתייך לזרם החסידות, ולחסידות גור וחסידות בעלז יש בתי כנסת עצמאיים.

בבזל קיימת קהילה של כמה עשרות משפחות מהזרם הליטאי כיום בראשות הרב בן ציון סנידרס.

בז'נבה קיימת קהילה קטנה בשם "מחזיקי הדת" בראשות הרב אברהם יפה שלזינגר, קהילה זו מחזיקה גם מערכת כשרות. בלוצרן קיימת ישיבה ותיקה שהקימה הרב משה סולובייצ'יק (בהתחלה בלוגנו) והתפרסמה בעיקר על שם מחליפו בתפקיד, הרב יצחק דוב קופלמן. הישיבה נחשבת לאחת הישיבות הטובות באירופה. הקהילה החרדית בלוצרן מצומצמת. בלוגנו הייתה קיימת קהילה חרדית ותיקה אך היא הדלדלה ובשנים האחרונות עומדת על סף סגירה. במונטרה הייתה קהילה וכן ישיבה.


יהדות אירופה

אוסטריהאוקראינהאוזבקיסטןאזרבייג'ןאיטליהאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנד ·הונגריהצ'כיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניהנורבגיהסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקפריסיןרומניהרוסיהשבדיהשווייץטורקיה

ראו גם: יהדות אשכנזמזרח אירופה
אירופה