מגדל שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצגת המערכת באמצעות דיאגראמת מלבנים
מגדל שמש והליוסטטים בקליפורניה

מגדל שמש הוא פתרון אנרגיה חלופית המתבסס על ניצול קרני השמש.

זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, בעזרת מספר רב של הליוסטטים המרכזים את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם מים לקיטור המפעיל טורבינה. ניתן לחמם את המים ישירות על ידי הצבת דוד מים בקולט, או לחמם חומר אחר (למשל מלח בישול מותך או אוויר דחוס) ובאמצעותם לחמם מים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי "מגדל השמש". סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפקיד כל הליוסטט לעקוב בנפרד אחר מיקום השמש באמצעות מערכת בקרה ממוחשבת ולכוון את הקרינה לכיוון המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-ואט חשמל.

על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1,200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספירות.

יתרונות וחסרונות לעומת תחנות כוח המשתמשות במשאבים טבעיים כגון פחם, נפט או גז[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון של מגדל השמש, ככל מתקן להפקת אנרגיה מן שמש, הוא שהשמש אינה משאב מתכלה ושהשימוש בו יתאפשר גם בעוד מיליוני שנים.

החסרונות של מגדל השמש הם צורך במקום לשם הקמת שדה הליוסטטים והצורך הקבוע בשמש-במקום השרוי בתנאי קיץ במשך רוב ימי השנה. מקום שאינו עומד בשני תנאים אלו אינו מתאים להקמת מגדל שמש.

חסרון נוסף הוא חוסר יעילותו: שטח קרקע למגה-ואט חשמל ומחיר למגה-ואט חשמל. לדוגמה, בשביל להפיק 528 מגה-ואט כמו בתחנת הכוח רידינג ידרשו 29 קמ"ר - קרוב לשטח העיר תל אביב-יפו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]