ביו דיזל

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי, משבח את הביו דיזל.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

דוגמה לביו-דיזל צמחי

מכל תדלוק ביודיזל ליצרן ביתי

ניתן להניע משאיות ואוטובוסים בעזרת שמן תעשייתי המופק מבוטנים

מכונה ביתית לייצור ביודיזל

ביו דיזל הוא דלק ביולוגי, כלומר דלק המיוצר משמנים ממקורות מתחדשים כתחליף לדיזל המחצבי. הוא יכול להיות מופק משמן צמחי (סויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים ועוד) או להיות ממוחזר משמן טיגון ואף משומן בעלי חיים. בתהליך ההפקה הגליצרול (גליצרין) מוצא באופן כימי מהשמן.

מנוע הדיזל הראשון, שהומצא בידי רודולף דיזל, בשנת 1892 הונע באמצעות שמן בוטנים.

ביו דיזל יכול לשמש תחליף עבור כל מנוע דיזל, מבלי צורך לעשות בו כל שינוי מבני, וכן לצורך הסקה ביתית. ניתן להשתמש בכל יחס של עירוב בין ביו-דיזל לדיזל רגיל, וכן להשתמש בביו-דיזל בלבד. ניתן לציין תערובת נפוצה של ביו-דיזל ודיזל רגיל למשל כ-B20, המכילה 20% ביו-דיזל והשאר דיזל רגיל.

כאשר רוצים להשתמש ב-100% ביו-דיזל ("B100"), יש צורך להחליף חלק מצנרת ואטמי הדלק הנפוצים, העשויים גומי ניטרילי, לחומרים עמידים יותר מכיוון שביו-דיזל תוקף גומי זה. השקעה זו אינה גדולה ומשתלמת בטווח הרחוק למי שמתכנן להשתמש בביו-דיזל לאורך זמן^[^{דרוש מקור}^].

ביו-דיזל אינו דליק, אינו רעיל, מתפרק ביולוגית במהירות ומחירו נמוך משל בנזין או סולר. בניגוד לשימוש בדלקים רגילים, שריפת ביו דיזל תורמת אך מעט דו תחמוצת הפחמן לאטמוספירה שכן הצמחים מהם מיוצר השמן צורכים דו תחמוצת הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה ועל כן התרומה הכוללת לגזי החממה קטנה לפחות ב-80% מזו של דלק מחצבי. מידת התרומה של דו תחמוצת הפחמן לאטמוספירה תלויה בתהליך היצור שעשוי לכלול שימוש במתנול המופק מנפט גולמי וכן שימוש באנרגיה לתהליך היצור עצמו. כמות המזהמים הנפלטים בתהליך השריפה של ביו-דיזל נמוכה באופן משמעותי מדלקים כגון בנזין או סולר.

הביו-דיזל מופק ממקורות מתחדשים, לעומת דיזל המופק ממקורות מאובנים. ביקוש רב לביו-דיזל יצר בתורו עליית מחירים אשר הצדיקה התמקדות בגידולים חקלאיים לטובת ייצור ביו-דיזל. תופעה זו הקטינה את היקפי ייצור המזון העולמי ותרמה, יחד עם גורמים נוספים, לעליית מחירי המזון ב-2008^[^{דרוש מקור}^].

מחקרים מראים כי שימוש בביו-דיזל מפחית את הבלאי במנוע^[^{דרוש מקור}^], גם אם הביו-דיזל מעורב בסולר רגיל, וכן משפר את ביצועי המנוע. עם זאת, לא ניתן לאחסן ביו-דיזל למשך יותר משנה אחת. מגבלה נוספת של הביו-דיזל היא הנעה בטמפרטורות נמוכות מכיוון שצמיגותו בקור גבוהה משל סולר, בעיה שניתן לפתור באמצעות התקנת מכשור מיוחד לקדם-חימום או מהילת הביו-דיזל בסולר.

ביבשת אירופה נמכרים בשנה (2003) 1.9 מיליארד ליטרים של ביו-דיזל, ואילו בארצות הברית נמכרים 56.8 מיליון ליטרים בשנה. מחיר ליטר של ביו-דיזל בארצות הברית היה כחצי דולר נכון לשנת 2004. בברזיל ניתן לבקש בתחנות הדלק את הביו-דיזל לצד אתנול שמופק מקנה סוכר.

[עריכה] המצב בישראל

בישראל ניתן לרכוש ביו-דיזל בצורה מסחרית. החברה הראשונה העוסקת בייצור מסחרי של ביו-דיזל היא גרין-בי (GreenBe). בנוסף, קיימות סדנאות להכנת ביו-דיזל על ידי מיחזור שמן בישול משומש.

גם בישראל השימוש בשמנים בכמויות גדולות זול מאשר השימוש בסולר^[^{דרוש מקור}^]. עלות ייצור ביו-דיזל משמן צמחי נקי היא כ-1 שקל לליטר.^[^{דרוש מקור}^] עלות הייצור משמן טיגון משומש היא כ-4 שקלים לליטר.^[^{דרוש מקור}^] אין הבדלי נצילות משמעותיים בין ביו-דיזל לסולר.