מוזיקה חסידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוזיקה חסידית, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. במקור, המונח כלל רק ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם.

בימינו התרחב המונח והוא כולל את מרבית הז'אנרים המוזיקליים הרווחים בחברה היהודית אורתודוקסית.

ז'אנרים במוזיקה החסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגונים חסידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏‏

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגונים חסידיים

ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית. המונח כולל ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס למוזיקה תפקיד חשוב בעבודת השם, וכן שירים בסגנון זה שהולחנו כיום, שירים וניגונים אלו מלווים את התפילות ומושרים גם בטישים, התוועדויות, חתונות, סעודות מצווה ומועדים נוספים. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את חיים בנט, יוסף משה כהנא, ירמיה דמן ובן ציון שנקר.

מוזיקה חסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה חסידית מודרנית הנשענת על בסיס המוזיקה החסידית המסורתית בליווי כלים חדשים ובמקצב מהיר יותר, בהשפעה בולטת של סגנונות הרוק, הפופ, הדאנס ומוזיקה מערבית אחרת.

בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים מרדכי בן דוד, אברהם פריד, יעקב שוואקי, אוהד מושקוביץ, ליפא שמלצר ועוד, את המלחינים (חלקם גם מעבדים) יוסי גרין, משה לאופר ופנחס (פינקי) ובר, ישראל לאם, משה מרדכי (מונה) רוזנבלום, משה לאופר ועוד.

מזרחי חסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אנר המשלב מוטיבים מזרחיים אך מושר על ידי זמרים המשתייכים לז'אנר החסידי, על פי רוב ללא מבטא מזרחי.

שירת ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה החסידית בולטת הופעת ילדים, המהווים תחליף לקול הסופרן הנשי. מקהלות ולהקות של ילדים מבצעות על פי רוב שירים השייכים לז'אנר החסידי. מקהלות הילדים משמשות הן כז'אנר בפני עצמו והן כקרש קפיצה של הסולנים לקריירה מוזיקלית בעתיד, בהסתמך על כישורים ופרסום שרכשו כחברים במקהלות ובלהקות. בין הלהקות והמקהלות הבולטות שפעלו בעבר: פרחי לונדון של יגאל צליק (נחשב כאבי להקות ה"פרחי"), פרחי טורונטו של ירחמיאל ביגון שהקים בהמשך את פרחי מיאמי, צליל וזמר של אברהם רוזנברג ועמודי שיש של שמואל בורגר, ובישראל: רננו חסידים של חיים בנט, ופרחי צברים ואנעים זמירות של משה מרדכי רוזנבלום.

בין הלהקות והמקהלות הפעילות כיום: הקינדרלעך, פרחי ירושלים ומלאכים (של תלמידי בית הספר "מלאכים" לקול ולמוזיקה יהודית אומנותית), ובחו"ל: פרחי מיאמי של ירחמיאל ביגון‏[1] ופרחי בני הישיבות ("ישיבה בויס").

עם ילדי הפלא[2] הבולטים בעבר ובהווה נמנים: יוסלה רוזנבלט, חיים אליעזר הרשטיק ובנו ישראל, אברהם פריד, מוטי זינגבוים, אהרן הלוי (מוכר מאז כמוטי ויזל), עמית ליסטוונד, רפי ביטון, נתי שיש, דודי הרץ, מידד טסה, יהונתן שינפלד, מישל כהן (מהסולנים הראשיים של "פרחי ירושלים" ומצטיין העונה הראשונה של התוכנית בית ספר למוזיקה).

מזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה דתית מזרחית המושפעת ממוזיקה ערבית וממוזיקה ים תיכונית ישראלית. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את הזמרים אורי שבח, חיים ישראל, יניב בן משיח, איציק אשל, איציק דדיה וגד אלבז ואת המלחינים שמואל יונה ושרון אבילחק. אביהו מדינה הוא זמר, כותב ומלחין מהבולטים ביותר במוזיקה המזרחית.

מוזיקה יהודית מקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקה יהודית מקורית

מוזיקה יהודית מקורית (נקראת גם מוזיקה אלטרנטיבית) היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם. בין האמנים הבולטים בתחום זה ניתן למנות את שני האחים אהרן ויונתן רזאל, אודי דוידי, יוסף קרדונר, עדי רן ושולי רנד.

שירת קרליבך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שירת קרליבך

בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית, שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה, הוא הרב שלמה קרליבך. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב"ד ומודז'יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה- 60 ואמנים דוגמת בוב דילן והביטלס. במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז'אנר ייחודי שנקרא שירת קרליבך בין האמנים המגדירים עצמם כתלמידיו ניתן למנות את יהושע אנגלמן, יהודה גרין, שלמה כ"ץ, חזקי סופר וחיים דוד סרצ'יק.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נחשבת המוזיקה החסידית כמוזיקה המיועדת בעיקר לציבור הדתי. תחנות הרדיו החרדיות משדרות בעיקר מוזיקה חסידית. בשנים האחרונות, הגיעה המוזיקה החסידית אף לאינטרנט, בין באתרים המכילים קובצי שמע ובין בכתבות טקסט ווידאו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש לה גם מקהלה ישראלית.
  2. ^ על תופעת ילדי פלא דתיים ראו כאן. וכן ראו כאן על תוכנית רדיו שעסקה בילדי פלא בעבר ובהווה