ניגוני חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסמל של מקהלת ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש, שכיום היא והקלטותיה בבעלות ארגון המדיה החב"די - jem.

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות המשתייכות לחסידות חב"ד. ישנן כ-500‏[1] יצירות מוזיקליות הנחשבות כ'ניגוני חב"ד'. ישנם ניגונים המכונים "ניגון מכוון", שהולחנו על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד או שהיו חביבים עליהם במיוחד, אולם מרביתם הולחנו על ידי אחרים.

לנגינה משמעות רבה בתנועת החסידות עוד מימי היווסדה על ידי הבעש"ט. חשיבות הניגון נובעת מהיותו כלי ביטוי לנפש עצמה, ובלשונו של רבי שניאור זלמן מלאדי "הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"‏[2]. הניגון מבטא רגשות שונים: שמחה, געגועים או דביקות.

הניגון במשנת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניגון למעשה משמש כ"שפה אוניברסלית". הוא יכול להיות מובן גם אם המבצע והשומע דוברי שפות שונות. בכך מתעלה הניגון מעל המילים ומוסר תוכן עמוק יותר ורוחני יותר.

בין מאפייני הניגון החב"די קיים 'המאפיין החוזר'. על מנת שסוף הניגון ישמע כסיום יש לחזור בסוף הניגון על התו הראשון במנגינה. דבר זה מרמז על כוחו הרוחני של הניגון. כביכול הניגון הוא אין סופי, ולמעשה יכול להיות מספר מצומצם של תיבות החוזרות על עצמן מכיוון שסיום הניגון יכול להוות התחלה לניגון חוזר של הניגון.

הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ההתוועדויות (בציבור) ובעת התפילה באריכות (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית. המבנה המיוחד של ניגוני חב"ד תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית.

סוגי ניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר השישי של חב"ד, הריי"צ, הגדיר שלשה סוגים כלליים של ניגונים וצורת ההתייחסות אליהם בחב"ד: ניגון מכוון - ניגון שנתחבר על ידי אחד מאדמור"י חב"ד והכוונות המסתתרות מאחורי ניגון זה נשגבות יותר מניגון חסידי רגיל, ניגון ממולא - ניגון שחיברו אותו חסידים גדולים או שהושר על ידם בעיתות קדושה (בעת התפילה או בלימוד וכדומה) נקרא גם ניגון מיוחס, ניגון שוטה - שהתוכן הרוחני בו לא משמעותי במיוחד והוא נוצר ללא מחשבה מעמיקה והתבוננות מיוחדת.

הניגונים המכוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הניגונים המקודשים ביותר בחסידות חב"ד הוא ניגון "ארבע בבות" (ארבעת השערים או החלקים) שחיבר מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. ניגון זה, כשמו, מורכב מארבעה חלקים, המתארים את ארבעת העולמות בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה[3].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארבע בבות

ניגונים מפורסמים שחיברו או שהיו חביבים על אדמו"רי חב"ד (המכונים 'מכוונים'):

ניגונים שנקלטו ממקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיסודות תורת החסידות הוא "בירור הניצוצות", כלומר: לפי הקבלה בכל פרט בעולם ישנו פן קדוש, שיש צורך לגלותו. זו הסיבה, שלניגוני חב"ד חדרו מנגינות ממקורות שונים ואף זרים ליהדות. בולטים ביניהם שני ניגונים שלימד הרבי מליובאוויטש: מילות הפיוט 'האדרת והאמונה' במנגינת המארסייז - המנון צרפת, וניגונו של שאמיל - מנהיגם של המוסלמים בקווקז במאה ה-19. כמו כן, מפורסם בחב"ד "מארש נפוליאון" ששימש את צבא נפוליאון בעת כיבושיו.

תיעוד הניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשמר את ניגוני חב"ד, בשנת תש"ד ביקש האדמו"ר הריי"צ, מהרב שמואל זלמנוב שהיה אחד מחסידי חב"ד בוורשה לדאוג לשמר בתווי נגינה את ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בעל פה), הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי ובעזרת חסיד נוסף שכתב את התווים. לאחר מכן פורסמו רשימות תווים אלו בתוספת הסבר על הניגון בהשקפת חסידות חב"ד בקובץ מסודר, הידוע היום כחלק א' של ספר הניגונים - חב"ד. לאחר סיום הקובץ הראשון הואצה העבודה של שימור הניגונים ומשום כך בקבצים מספר שתיים ושלוש (הידועים היום כחלק ב' מספר הניגונים) הנוסחאות אינן מדויקות כמו בחלק הראשון.

אלאור ולנר, מוזיקאי וחסיד חב"ד מראשון לציון, חידש את החלק הראשון של ספר הניגונים ועיבד את תוויו בצורה שתקל על לימודם. בנוסף לשני כרכי ניגונים, צירף ולנר תקליטורים ובהם הקלטות של כל הניגונים המצויים בספרים.

קלטות ניח"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להכנת ספר הניגונים, הקים הרב זלמנוב מקהלה של חסידי חב"ד במטרה להקליט את הניגונים. ניח"ח (ניגוני חסידות חב"ד) הפיקו, החל מתחילת שנות השישים ועד אמצע שנות השבעים, 16 קלטות המכילות כ140 ניגונים.

כהיום מקהלת ניח"ח והקלטותיה בבעלות ארגון המדיה החב"די, jem.

השפעות ניגוני חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגוני חב"ד רבים מושרים בכלל הציבור החרדי והדתי, בעיקר הניגונים החשובים בחסידות כמו ד' בבות, א-לי אתה, צמאה לך נפשי ועוד. אחת הסיבות לקליטת הניגונים מחוץ לחסידות היא בכך שחב"ד מפיצה את ניגוניה בקלטות, והייתה מהחלוצות בעניין. כמו כן אברהם פריד, זמר חרדי פופולרי הוציא מספר תקליטים של ניגוני חב"ד. אחד מניגוניה של החסידות שהתפרסמו ב-2011 הוא ניגון לחסידי הצמח צדק שאותו הציבור החרדי הכללי שר כניגון שמחה מהיר, למרות שבחב"ד נהוג לנגן אותו בקצב מאוד איטי.

חלק מניגוני חב"ד מוכרים בציבור הרחב מבלי שמקורם החב"די ידוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמואל זלמנוב (עורך), ספר הניגונים, תוי נגינה של ניגוני חסידי חב"ד, א-ג, בהוצאת קה"ת, תשמ"ה
  • זושא וולף, היכל הנגינה - ניגוני חב"ד בתורת הרבי מליובאוויטש, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.